אשליות חיוביות
אשליות חיוביות (באנגלית: Positive Illusions) הן תפיסות ואמונות חיוביות ולא מציאותיות שיש לאנשים כלפי עצמם או כלפי האנשים הקרובים אליהם.[1] אשליות חיוביות הן סוג של הונאה עצמית או האדרה עצמית, והן מונעות מהצורך של הפרט לשמור על הערכה עצמית חיובית ככל האפשר, או להימנע מאי-נוחות זמנית. ישנן שלושה אשליות כלליות: אפקט מעל הממוצע, הטית תגובה אופטימית, ואשליית השליטה. המונח "אשליות חיוביות" נטבע לראשונה על ידי טיילור ובראון בשנת 1988.[1]
כמו תפיסות אנושיות רבות, התפיסה העצמית נתונה לאשליות. אשליות חיוביות נתפסות בדרך כלל כאחת ההשפעות של האדרה עצמית, וכפונקציה של חיזוק ההערכה העצמית.[2] ייתכן שהדבר נובע מהרצון של הפרט לראות את עצמו בצורה חיוביות יותר בהשוואה לקבוצת השווים שלו. מחקרים מצאו כי לסביבה המוקדמת יש תפקיד חשוב בהתפתחותן של אשליות חיוביות, וכי אנשים שגדלו בסביבות מטפחות נתונים יותר לאשליות מאשר אלו שגדלו בסביבות קשות.[2]
בספרות המקצועית קיימת מחלוקת בין גישות הרואות אשליות חיוביות כתופעה שכיחה ונורמלית ומדגישות את החלק החיובי וההסתגלותי שבה, לבין גישות המדגישות כי באשליות חיוביות קיים אספקט שלילי של עיוות מציאות, הנתפס כפוגע בהסתגלות.[1][3]
ראו גם
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 Shelley E. Taylor, Jonathon D. Brown, Illusion and well-being: A social psychological perspective on mental health., Psychological Bulletin 103, 1988, עמ' 193–210 doi: 10.1037/0033-2909.103.2.193
- ^ 2.0 2.1 Peter M. Lewinsohn, Walter Mischel, William Chaplin, Russell Barton, Social competence and depression: The role of illusory self-perceptions., Journal of Abnormal Psychology 89, 1980, עמ' 203–212 doi: 10.1037/0021-843X.89.2.203
- ^ Ryan T. McKay, Daniel C. Dennett, The evolution of misbelief, Behavioral and Brain Sciences 32, 2009-12, עמ' 493–510 doi: 10.1017/S0140525X09990975
