דרדרה
דרדרה היה היישוב היהודי היחידי בצד המזרחי של אגם החולה. היישוב הותקף על ידי הצבא הסורי במלחמת העצמאות וננטש מספר שנים לאחריה.
שנים ראשונות
בנובמבר 1934 רכשה חברת הכשרת היישוב את 'זיכיון החולה' שכלל את האגם והביצות. נחום הורביץ, מנהל הזיכיון, תבע לרכוש גם את השטח בין האגם לגבול עם סוריה כדי להבטיח שליטה על החולה. בשנים 1937–1939 רכשה הקרן הקיימת את אדמת דרדרה, כ-1,300 דונם לחקלאות ומרעה.
בחורף 1942 הציעה הקרן הקיימת לחברי חולתה שישבו ללא אדמות ממערב לחולה, לעבד את אדמות דרדרה. אנשי חולתה בנו מגדל בזלת לביטחון ומזח לסירות, סיקלו שטחים לגן ירק ולמספוא, הקימו רפת, החזיקו עדר צאן ומכוורת. כן הקימו, עבור המתיישבים, אוהלים למגורים, צריף למטבח והקיפו את הנקודה בחומת אבן.
בקיץ 1943 החליט הקיבוץ לבנות את בית הקבע שלו במערב האגם אך המשיך להחזיק בדרדרה עד שיימצא גרעין אחר שייתישב במקום.
דרדרה הייתה נקודה חשובה בעלייה ב של הפלמ"ח, מאות ילדים ומבוגרים הגיעו לשם בלילות מסוריה, הושטו בסירות לחולתה ומשם לפנים הארץ.
ב-1946 החליטו המוסדות המיישבים כי גרעין אייל של הנוער העובד, אשר כלל את ההכשרה הראשונה של עולים בפלמ"ח, יחד עם עולים מבולגריה שקיבלו הכשרתם בגבת - יישב בדרדרה. ביולי 1947 העבירו חברי חולתה את דרדרה לחברי אייל. בינואר 1948 פוצץ גשר בנות יעקב בידי ההגנה ובעקבות זאת נסגרה תחנת המשטרה בגשר בנות יעקב, והדרכים היבשתיות לדרדרה נותקו[1].
במלחמת העצמאות
חודשי המלחמה הראשונים
המתיישבים בדרדרה היו מודעים היטב למצבם כנקודה בודדת, מעוטת אוכלוסין, לנוכח הגבול הסורי, אשר הקשר שלה עם העורף רופף. כיוון שכך, הם התבצרו כמיטב יכולתם לקראת אפשרות של מלחמה בגזרתם. הביצורים כללו תעלות קשר עמוקות ובונקרים, חלקם עם חיפוי ראש. כן הונחו מוקשים בנתיבים מועדים להתקפה במבואות הקיבוץ. לצורך מגע עם העורף, נקבעו סידורי קשר אלחוטי עם חולתה. כיבוש משמר הירדן על ידי הצבא הסורי, ב-10 ביוני 1948, הגביר את בידודה של דרדרה. בין היתר, שיט הסירות על האגם נחשף כעת גם לירי אגפי.
ההתקפה הסורית
ערך מורחב – מבצע ברוש
ב-11 ביולי 1948, במהלך מבצע 'ברוש', הסתער גדוד סורי, ממזרח ומדרום, בסיוע תותחים, על דרדרה. בנוסף, שני מטוסים סוריים הפציצו את הנקודה, ולמעשה, הרסו אותה כליל. ביישוב נמצאה מחלקה של חטיבת כרמלי, אשר פינתה במהלך מבצע 'ברוש' את משלט 'הדבשת' הסמוך, וטרם חצתה חזרה את ימת החולה. בקרב קשה שארך יום שלם הדפו חברי הקיבוץ והמחלקה מ'כרמלי' את ההתקפה. אבדות המגינים היו שלושה הרוגים, מהם חייל 'כרמלי' אחד, ו-12 פצועים. על פי דיווחים ישראליים, היו לסורים כ-30 הרוגים באותו קרב[2]. על פי דיווחים סוריים, נהרגו להם במקום שמונה חיילים[3].
כיישוב ספר
בהסכם שביתת הנשק עם סוריה נשארה דרדרה בתור שטח מפורז בתחום מדינת ישראל. בפועל, הצבא הסורי לא כיבד את הגבולות שנקבעו, דבר שהחמיר את מצבה כיישוב ספר. והשטח המצומצם, ריבוע שצלעו כ-100 מ' בקירוב, הפך הקמת יישוב של ממש לבלתי אפשרית. גרעין אייל עזב את המקום ב-1949 והקים את קיבוץ אייל ליד קלקיליה.
באוקטובר 1949 הגיעה למקום הכשרת "הגוברים". הם גרו במקום מספר חדשים ואחר כך עברו להקים את קיבוץ הגוברים (לימים - גדות). הם המשיכו לשלוח למקום קבוצות לשמירה בתורנות שבועית עד אפריל 1951. חלק מאדמות דרדרה נמסרו לאיכרי מטולה כפיצוי על אבדן אדמותיהם בעמק עיון.
באוקטובר 1952 עלתה למקום היאחזות נח"ל של נחלאים ד', והמקום נקרא בשם אשמורה (מקור השם: "באשמורות אהגה בך", תהילים ס"ג, פסוק ז'). בשל הצטמקות האגם בגלל עבודות הייבוש אי אפשר היה להגיע למקום בסירות. כיוון שכך, צה"ל בנה גשר צף על גבי חביות ובסתיו 1953 בנה צה"ל סוללת אבנים מעל האגם הרדוד. הגשר מעל האגם נקרא גשר החמישה לזכר חמישה חיילי צה"ל שנהרגו במקום ב-1952 בעת פינוי מוקשים כהכנה לעליית ההיאחזות. שנים רבות זה היה גשר ביילי אך הוא בוטל, וכיום יש גשר קבוע צפונה משם, ליד יסוד המעלה שבצידיו לוחות זיכרון לחמישה.
במרץ 1954 בוטלה היאחזות אשמורה והמקום הפך למוצב צה"לי.
במלחמת ששת הימים ואחריה
ב-6 ביוני, היום השני של מלחמת ששת הימים תקפו הסורים את המוצב המחלקתי בדרדרה בסיוע אש מהמוצבים מעליו. רבים נפגעו והקשר נותק. הועלה חשד שדרדרה נפלה. כוח שהגיע למקום מנע את השתלטות הסורים. בבוקר ה-9 ביוני, בעת ההבקעה לרמת הגולן, פרצה החטיבה המרחבית 3 מדרדרה כפעולת הסחה ובקרבות שהתפתחו נכבשו תל הילאל, דרדרה המזרחית וג'לבינה. לחטיבה 3 נפלו 22 חיילים בקרבות סביב דרדרה ביום זה.
במלחמת יום הכיפורים פוצצו החומה ומגדל האבן מחשש שכוחות קומנדו סורים יתבססו במקום.
ב-1998 הוקם במקום בעזרת עמותת ותיקי "אייל", חניון ואתר זיכרון. במקום מוצבים שלטים המספרים את סיפור המקום וכן אנדרטה לשלושת חברי "אייל" שנפלו במקום במלחמת העצמאות.
לקריאה נוספת
- אורי דביר: נקודת חן מתחת לאף, עמ' 22, מודן הוצאה לאור, 1985
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דרדרה |
- חניון אשמורה (דרדרה) באתר e-ירוק
- מצגת דרדרה
חלוצי עמק החולה בדרדרה, 1937
הערות שוליים
- ^ שטח של זכיון החולה נתפס בידי סוריה, המשקיף, 29 בינואר 1948
- ^ דרדרה על משמר הגבול, על המשמר, 3 באוגוסט 1948
- ^ יהושפט הרכבי, על אבדות הערבים ב-1948, מערכות 166, מרץ 1965
