גדות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גדות
כיתוב תמונה
מבנה חדר האוכל בקיבוץ (2012)
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הצפון
מועצה אזורית הגליל העליון
גובה ממוצע[1] ‎115 מטר
תאריך ייסוד 1949
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1]
  - אוכלוסייה 471 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎5.4% בשנה
33°01′09″N 35°37′10″E / 33.0190752188288°N 35.6193859595109°E / 33.0190752188288; 35.6193859595109
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[2]
7 מתוך 10
אתר היישוב

גָּדוֹת הוא קיבוץ בעמק החולה. נוסד בשנת 1949.

היישוב נקרא כך משום מיקומו סמוך לגדת הירדן. הוא נמצא סמוך לחורבות המושבה משמר הירדן ולצומת גדות, הקושר בין כביש 91 לרמת הגולן וכביש 918 לגונן.

הקיבוץ משתייך מונציפלית למועצה אזורית הגליל העליון. הוא נמנה עם קיבוצי התנועה הקיבוצית המאוחדת (תק"ם), ולפני התאחדותה היה חלק מהקיבוץ המאוחד.

ענפי המשק: גידולי שדה, אבוקדו, פרדס, לול פיטום, מחלבה לגבינות ("גבינות גדות הירדן"), חדרי אירוח ("תורגד") ומפעל פלסטיק למוצרי אריזה ("פלסגד").

היסטוריה

הקיבוץ הוקם בשנת 1949 במובלעת משמר הירדן שהייתה חלק מארץ ישראל אך נכבש על ידי הצבא הסורי במלחמת העצמאות. בעקבות הסכמי שביתת הנשק נסוג הצבא הסורי מהמובלעת, אך נקבע בהסכם שהמקום ייחשב שטח מפורז[3]. על פי סימן 5 של ההסכם, מטרת ההסכם הייתה להביא לשיבה הדרגתית לחיים אזרחיים נורמליים במובלעת וליו"ר ועדת שביתת הנשק הייתה סמכות לאשר חזרת אזרחים לכפרים ויישובים במובלעת. לפי הפרשנות הסורית, שטח המובלעת היה שטח הפקר בו היה מותר להתגורר רק לאזרחים שהתגוררו במקום לפני המלחמה. לעומת זאת, לפי הפרשנות הישראלית היה זה שטח ריבוני ישראלי שאסור להחזיק בו צבא. הבדלי פרשנות אלה ורצונה של ישראל לבטא את ריבונותה בשטח היו אחד הגורמים העיקריים להקמת גדות (כמו גם משמר הירדן הסמוך)[דרוש מקור].

הקיבוץ הוקם בידי גרעין נח"ל מתנועת הנוער הנוער העובד ועולים פליטי שואה מאירופה. שמו המקורי היה "הגוברים" והשם שונה באופן רשמי ל-"גדות" רק בשנת 1954. לכן בכמה רשומות רשמיות שנת ההקמה של היישוב היא 1954. הוא הוקם על אדמות המושבה ההרוסה משמר הירדן. בשנת 1953, בעקבות הפילוג בקיבוץ המאוחד, הצטרפה אליו קבוצת יוצאי פלמ"ח, אשר התפלגו מקיבוץ יפתח.

הקיבוץ מאוכלס בעיקר בבוגרי גרעיני נח"ל מתנועות הנוער - מ"הצופים" ובעיקר מ"המחנות העולים", וכן מבני קיבוצים ותיקים אשר באו לסיוע והשתקעו במקום. קיימת גם קבוצה של חברים ילידי צפון אירופה וארצות הברית.

בשנות ה-50 וה-60 סבל הקיבוץ מהתנכלויות קשות של הצבא הסורי ונפגע מספר פעמים בהפגזות כבדות.

ב-7 באפריל 1967, בתקרית בה הופלו 6 מטוסי מיג סוריים, ספג הקיבוץ הפגזה כבדה בה נפגעו כמעט כל בתי היישוב.

חודשיים לאחר מכן, בימים הראשונים של מלחמת ששת הימים, טרם פעל צה"ל כנגד הצבא הסורי, הפגיזו הסורים קשות את יישובי עמק החולה. רוב המבנים בגדות נפגעו או נהרסו כליל. מצב הקיבוץ בזמן ההפגזות על הקיבוץ והשינוי שהביא איתו הניצחון במלחמה, מונצחים בשירם של יובב כץ ודוד קריבושי "בתי את בוכה או צוחקת"[4].

במלחמת יום הכיפורים נפגע הקיבוץ פעם נוספת מהפגזה.

בשנת 2009 הפך הקיבוץ להיות "קיבוץ מתחדש" המשלם שכר על עבודת החברים.

אתרי טיולים בקרבת מקום

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  3. ^ ISRAELI-SYRIAN GENERAL ARMISTICE AGREEMENT ANNEX I
  4. ^ http://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=383&wrkid=941 ביתי את בוכה וצוחקת] - מילות השיר, מתוך אתר שירונט