אשראף

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אשראףערבית: أشراف; "אצילים") הוא כינוים של צאצאי מוחמד.

באימפריה העות'מאנית זכו האשראף לזכויות יתר כמו הנחות במיסים ומינוי מהיר לתפקידי שיפוט עקב ייחוסם העתיק. למרות זאת, לא היה להם תפקיד רשמי כקבוצה.

בשנת 1703 האשראף, בהנהגת מנהיגם, שתוארו היה "נקיב אל-אשראף", מרדו בירושלים עקב פגיעה בזכויותיהם ההיסטוריות. במשך שנתיים הם שלטו בעיר, בעיקר בזכות תמיכה של לוחמים מכפרי האזור. באותה עת עסק הצבא העות'מאני בדיכוי מרד באיסטנבול עצמה. בשנת 1705, לאחר מצור קצר, הצליחו העות'מאנים לכבוש מחדש את ירושלים, לאחר שחילוקי דעות כבדים בין זרמים שונים שהנהיגו את העיר, אילצו את נקיב אל-אשראף לברוח מהעיר.

ראן גם

קישורים חיצוניים

IconeIslam.png ערך זה הוא קצרמר בנושא אסלאם. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0