אשרף פהלווי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אשרף פהלווי
اشرف پهلوی
לידה 26 באוקטובר 1919 (גיל: 104)
טהראן, איראן
מדינה איראן
שושלת פהלווי
אב רזא ח'אן
אם תאג' אלמלוכ
נסיכת איראן

הנסיכה אשרף פהלוויפרסית:شرف پهلوی,‏ 26 באוקטובר 1919 - 7 בינואר 2016) הייתה אחותו התאומה של מוחמד רזא פהלווי, השאה האחרון של איראן. הייתה לבתו המועדפת על אביה, רזא ח'אן, שטען שחבל שמוחמד רזא שאה פהלווי יצא הזכר ולא היא.[1]

פעולותיה בימי שלטונו של אחיה

בשנת 1967, פעלה אשרף כנציגה האיראנית בועדת האו"ם לזכויות אדם ובמועצה הכלכלית והחברתית.[2] אשרף הייתה תומכת נלהבת בזכויות הנשים באיראן ובעולם. בשנת 1934, הנסיכה אשרף ואחותה הנסיכה שמס, היו לשתי הנשים האיראנית הראשונות להוריד את הרעלה, שהנשים באיראן נהגו לעטות. אשרף הייתה גם פעילה נלהבת בתוכניתו של אחיה לקידום האוריינות וחיסול האנאלפביתיות, וכיהנה כחברה בוועדה הבינלאומית המייעצת לקידום אוריינות.[3] בזמן ששהתה בבית הקיץ שלה בריביירה הצרפתית בקיץ 1976, אשרף יצאה ללא פגע מניסיון התנקשות מסתורי בחייה, כשארבע עשרה כדורים נורו לצידי מכוניתה.[4]

מבצע אג'קס

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – מבצע אג'קס

ישנם הטוענים כי לשרף היה תפקיד מכריע במבצע אג'קס, וכי היא הייתה זו ששכנעה את אחיה, מוחמד רזא שאה פהלווי, לקבל את הצעתם של ה-CIA וה-MI6 ולהוציא לפועל את תוכניתם. עם זאת ישנם אחרים המערערים על תפיסה זו וטוענים כי לא שרף ולא השאה היו מודעים למבצע או מטרותיו.[5][6]

פרשיית הסמים

ישנם רבים הטוענים כי שרף עסקה בייבוא סמים לאיראן בלא מפריע בתקופת שלטונו של אחיה, ושמשם הרוויחה את הונה העצום.[7]

לאחר המהפכה האסלאמית

לאחר מהפכת 1979, אשרף ביקשה מדיוויד רוקפלר לסייע לאחיה, מוחמד רזא שאה פהלווי, למצוא מקלט.[8] היא עזבה את איראן לאחר המהפכה ב-1979 ומאז חיה בין בתיה בפריז, ניו יורק ומונטה קרלו. היא נפטרה ב-7 בינואר 2016 בגיל 96.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אשרף פהלווי בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Haykal, Muḥammad Ḥasanayn. Iran, the Untold Story: An Insider's Account of America's Iranian Adventure and Its Consequences for the Future. Pantheon, 1982.
  2. ^ By Kathleen Teltsch Special to the New York Times. "She May Be a Princess, but Shah's Twin is More Interested in Equal Rights". New York Times (1857-Current file 22 March 1970
  3. ^ Pahlavi, Princess Ashraf. Faces in a Mirror: Memoirs from Exile. Prentice-Hall, 1980.‏ P. 211.
  4. ^ Pahlavi, Princess Ashraf. Faces in a Mirror: Memoirs from Exile. Prentice-Hall, 1980.‏ P. 78.
  5. ^ Kinzer, Stephen, and Michael J. Prichard. All the Shah's men. Tantor Media, Incorporated, 2003.‏ P. 7.
  6. ^ Gasironowski, Mark. "The 1953 Coup D'etat in Iran." International Journal of Middle Eastern Studies. August 1987. 261-286
  7. ^ Hussein Fardust (Author), Ali Akbar Dareini (Translator), The Rise and Fall of the Pahlavi Dynasty: Memoirs of Former General Hussein Fardust, Motilal Banarsidass, December 1998 ,מסת"ב 8120816420, p. 121.
  8. ^ Boyd, Lyn (2000). "A King's exile". USC. Retrieved 14 February 2013.


Flag of Iran.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא איראן. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.