טהראן
סמל טהראן | |
פוטומונטז' של טהראן | |
מדינה |
![]() |
---|---|
פרובינציה | טהראן |
ראש העיר | עלי רזה זקני |
תאריך ייסוד | 600 לפנה"ס |
שטח | 686 קמ"ר |
גובה | 1,200 מטרים |
אוכלוסייה | |
‑ במטרופולין | 15,232,564 (2015) |
קואורדינטות | 35°41′46″N 51°25′23″E / 35.6961888888889°N 51.4229611111111°E |
אזור זמן | UTC +3:30 |
www.tehran.ir | |
טֶהְרָאן או טֶהְרָן (בפרסית: تهران (מידע • עזרה); תעתיק מדויק: תהראן) היא בירת איראן והעיר הגדולה בה, הממוקמת לרגלי רכס הרי אלבורז ונמצאת במרכזה של פרובינציה טהראן בצפון המדינה. העיר מהווה את המרכז הפוליטי, הכלכלי והחברתי של המדינה. יותר ממחצית התעשייה האיראנית מבוססת בטהראן, שבה תעשיות ייצור רכב, חשמל ומוצריו, טקסטיל, כלי נשק, סוכר וכימיקלים.
ע"פ מפקד האוכלוסין האחרון משנת 2016 אוכלוסיית העיר מנתה כ-8.6 מיליון בני אדם, רובם פרסים, בנוסף להם מתגוררים בעיר גם אזרים רבים ומיעוטים אתניים נוספים כמו ארמנים, כורדים ויהודים. 98.3% מתושבי העיר, מרקעים אתניים מגוונים, הם דוברי פרסית.
מקור השם
ישנם הסברים שונים למקור השם טהראן, ההסבר הנפוץ ביותר הוא שמקור השם הוא בטירן או טירגן שמשמעותו מקום מושבו של האל טיר שהיה אחד האלים הזורואסטרים. העיר ישבה בסמיכות לעיר מהרן (שם שמשמעותו מקום מושבו של האל מהר שהוא אל השמש הזורואסטרי).
הסבר אחר הוא שמשמעות השם היא "מקום חם" או אפילו "מורדות חמימים". יש הטוענים כי מקור השם הוא במשמעות "במורדות בין שני הרים".[דרוש מקור]
היסטוריה
חפירות מתארכות את תחילת יישוב האזור לשנת 600 לפני הספירה. טהראן הייתה שנים רבות כפר קטן שאוכלוסייתו גדלה באופן משמעותי רק במאה ה-13 לאחר הפלישה המונגולית. בשנת 1795 אקא מוחמד שאה הכריז על טהראן כבירתה החדשה של איראן. בשנת 1855 הוכנה התוכנית הראשונה המקיפה לתכנון עתידי של העיר. בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20 החלה תנופת בנייה גדולה ברחבי העיר, ונבנו בה בניינים חדשים רבים.
ב-28 בדצמבר 1943 התכנסה בטהראן ועידת טהראן בראשות מזכ"ל ברית המועצות יוסיף סטלין, ראש ממשלת הממלכה המאוחדת וינסטון צ'רצ'יל ונשיא ארצות הברית פרנקלין רוזוולט. בוועידה נדונה האסטרטגיה של בעלות הברית במלחמתן בנאצים. באותה תקופה שלט באיראן השאה מוחמד רזה שאה פהלווי. השאה שלט באיראן בין השנים 1941 ל-1979 בשלטון עריצות דיקטטורי, והודח במהפכה עממית ב-1979. האייתוללה ח'ומייני תפס את השלטון באיראן בסיום המהפכה והפך את טהראן ואת איראן כולה למדינה דתית הפועלת פי חוקי השריעה. עד עליית ח'ומייני היו לישראל ולאיראן קשרים דיפלומטיים ומסחריים קרובים, וישראלים רבים ביקרו וגרו בעיר.
כלכלה
למעלה ממחצית מהתעשייה באיראן נמצאת באזור טהראן. תעשייה הכוללת מפעלי מכוניות, אלקטרוניקה, ציוד חשמלי, תעשיות נשק, טקסטיל, ייצור סוכר, בטון וכימיקלים. כמו כן בדרום העיר ישנו בית זיקוק לנפט.
אתרים בעיר
- מגדל אזאדי - נבנה על ידי השאה. סמלה של טהראן המודרנית.
- ארמון גולסתאן - ארמון מפואר שנבנה במאה ה-19.
- מגדל מילאד - נחנך בשנת 2008 וממנו תצפית רחבה על כל חלקי העיר.
- הבזאר הגדול - השוק המרכזי והענקי של טהראן המכיל סחורות מכל הסוגים.
- אוניברסיטת טהראן - האוניברסיטה הגדולה והוותיקה ביותר בעיר.
- ארמון סעדאבאד - ארמון השאה של איראן. נמצא בצפונה של טהראן.
- המוזיאון הלאומי של איראן - המוזיאון מציג ממצאים היסטוריים וארכאולוגים מתולדותיה של איראן.
- בית הכנסת אברישמי - מרכז קהילת יהודי העיר
חינוך ותרבות
בטהראן יש 45 אוניברסיטאות ומכללות, ומספר רב של מוזיאונים המציגים ממצאים ארכאולוגיים מתקופות שונות בהיסטוריה הפרסית, ובעיקר מימי האימפריה הפרסית. חלק מהארמונות (למשל מתחם ארמונות ניאווראן וסעדאבאד) הפכו למוזיאונים. למרות ואולי בגלל[דרושה הבהרה] הפיקוח ההדוק על חופש הביטוי באיראן המודרנית, זכו הספרות והקולנוע שלה להצלחה רבה בעולם המערבי[דרוש מקור].
תחבורה
ברכבת התחתית של טהראן פועלים ארבעה קווים של רכבת תחתית. בנוסף, פועלים בטהראן תשעה קווים של אוטובוסים מהירים. תחנת הרכבת המרכזית מובילה לערים שונות במדינה.
לטהראן יש שני נמלי תעופה. נמל התעופה הבינלאומי האימאם חומייני, הגדול מבין שדות התעופה, מרוחק כ-45 ק"מ מהעיר. נמל התעופה הבינלאומי מהראבאד ממוקם במערב בעיר. הוא מטפל בטיסות פנים ומשמש גם כשדה תעופה צבאי.
מזג האוויר
אחת ממשמעויות השם טהראן היא "מדרון חמים", ואכן מזג האוויר בטהראן בדרך כלל נוח. למרות זאת, העיר מושלגת לעיתים קרובות בחורף ותושבי העיר יוצאים לסקי בהרים הקרובים. טהראן סובלת מרעידות אדמה תכופות.
העיר טהראן סובלת מזיהום אוויר קשה, ובנוסף לכיסוי הראש לנשים הנאכף בידי השלטונות המוסלמים נאלצים תושבי העיר - גברים ונשים - לכסות לא פעם את אפם ופיהם בלכתם ברחובות העיר בימים בהם זיהום האוויר גבוה מהרגיל.
ספורט
טהראן אירחה את משחקי אסיה בשנת 1974 היא הייתה העיר השביעית שאירחה את המשחקים והראשונה במזרח התיכון. המשחקים נערכו בהשתתפות 3,010 ספורטאים מ-19 מדינות שונות והיו בה 16 ענפי ספורט.
ענף הספורט הפופולרי במדינה הוא כדורגל ובכל פעם שהנבחרת הלאומית מגיעה למשחקי המונדיאל מעוררים משחקיה התעניינות רבה ברחבי העיר. שתי הקבוצות המרכזיות בעיר המשחקות בליגה האיראנית הם אסתגלל ופרספוליס. בעיר מצוי האצטדיון הכדורגל הגדול במדינה, אצטדיון אזאדי ובו 100,000 מקומות ישיבה.
בקרבת העיר יש אתר סקי הפתוח לגולשים בזמן החורף.
ערים תאומות
לעיר טהראן יש חמש עשרה ערים תאומות:
תמונות פנורמיות
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה
|
---|
- טהראן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
אתר האינטרנט הרשמי של טהראן
- דודי כהן, טהרן: מרכז קהילתי חדש למען יהודי איראן, באתר ynet, 2 בספטמבר 2007
- AP, איראן שוקלת לקבוע בירה חדשה במקום טהרן, באתר ynet, 24 בדצמבר 2013
- סוכנויות הידיעות, יהודי טהרן מקווים: עכשיו העתיד יהיה טוב יותר, באתר nrg, 8 בנובמבר 2015
- מסע מצולם ברחובות טהראן המציג את חיי היום יום בעיר
- פרק מתוכנית הטיולים הטלוויזיונית של ריק סטיבס בערוץ PBS המתמקד בטהראן וסביבותיה (באנגלית)
הערים הגדולות בעולם: ערים המונות לפחות חמישה מיליון תושבים | ||
---|---|---|
20,000,000+ | שאנגחאי • בייג'ינג • סאו פאולו • דלהי | ![]() |
10,000,000+ | קראצ'י • לאגוס • איסטנבול • טוקיו • מומבאי • מוסקבה • גואנגג'ואו • פריז • שנג'ן • צ'נגדו • קינשאסה • קהיר • ג'קרטה • לאהור • סוג'ואו | |
5,000,000+ | סיאול • מקסיקו סיטי • לונדון • לימה • דאקה • ניו יורק • בנגלור • בנגקוק • דונגגוואן • צ'ונגצ'ינג • נאנג'ינג • טהראן • שניאנג • בוגוטה • הו צ'י מין סיטי • הונג קונג • בגדאד • צ'נאי • צ'אנגשה • ווהאן • טיינג'ין • היידראבאד • האנוי • ריו דה ז'ניירו • פושאן • סנטיאגו דה צ'ילה • ריאד • אחמדאבאד • שאנטואו • סנקט פטרבורג • ח'רטום • אנקרה • ג'ינאן • האנגג'ואו • סינגפור • יאנגון • לואנדה |
בירות המזרח התיכון | |
---|---|
|