אשר לוין
| לידה |
1864 פינסק, רוסיה הצארית |
|---|---|
| פטירה |
27 ביולי 1955 (בגיל 91 בערך) ראשון לציון |
| מקום קבורה | בית עלמין גני אסתר |
| תאריך עלייה | 1885 |
| מקום מגורים | ראשון לציון |
| פעילות בולטת | חקלאי |
| ידוע בשל | בעל הפרדס הראשון בראשון לציון |
| בת זוג | דבורה גולדבלט |
| מספר צאצאים | 7 |
אשר לוין (1864 - 27 ביולי 1955) היה מאנשי חיבת ציון בגולה ומעולי העלייה הראשונה. היה בין ראשוני החקלאים בראשון לציון והמוביל בנטיעת פרדסים במושבה. כמו וכן עסק בפעילות ציבורית והיה ממייסדי אגודת "פרדס". היה בעליו של בית בלקינד-לוין המוגדר כאתר מורשת לשימור.
ביוגרפיה
אשר לוין נולד ב-1864 בעיר פינסק שברוסיה הצארית (כיום בלארוס) למיכאל וסימה לוין. הבית בו גדל היה מסורתי ולוין למד בחדר אך כבר בנעוריו נהה אחרי הרעיון הציוני והצטרף לתנועת חיבת ציון.
ב-1885 הצטרף לקבוצת חלוצים ועלה ארצה במסגרת העלייה הראשונה כשיחד איתו עלו הוריו של החלוץ וממייסדי ראשון לציון ראובן יודלביץ[1] ומהם שמע על המושבה. לאחר שהות קצרה בירושלים עבר לראשון לציון שם החל לעבוד ברפת של משפחת פיינברג ובהמשך עבר לעבוד אצל האיכר צבי ליבונטין.
לאחר הגעתו של ברוך פפירמייסטר למושבה עבר לעבוד אצלו בתפקיד מנהל עבודה. פפירמייסטר, שרכש מאות דונמים של אדמות לגידולים חקלאיים, העביר 40 דונם מהם לרשותו של לוין בתמורה לעבודתו. בשטחים אלו, שלייד מעיין "עין הקורא" (עיון קרא) נטע לוין את הפרדס הראשון במושבה (שעיקר גידולה עד אז היה ענבים) כשהוא משתמש במי המעיין להשקיה. לוין השקיע את כל מרצו בחקלאות והפך למומחה מבוקש שסייע לחקלאים אחרים כשבתמורה אלו הפרישו לו חלק מאדמתם. בהמשך קנה 18 דונם במושבה שם הקים את ביתו. לוין היה איכר עצמאי והקפיד להתפרנס ממשלוח ידו ולהימנע מלהסתייע בכספי הברון רוטשילד[2].
בשלהי שנות ה-80 של המאה ה-19 רכש סוסים ועגלה והחל לעבוד בהובלת חומרי בנייה לירושלים ובהמשך גם לרחובות ולמושבות הדרום. בתחילת המאה ה-20 פתח בית מסחר לחומרי בנייה.
במקביל לפעילותו הכלכלית סייע לוין ברכש קרקעות ובין השאר רכש קרקעות בנס ציונה, רחובות, כפר סבא, בית דגן, רוחמה, כפר אוריה ועוד. עקב היותו בעל נתינות ע'ות'מאנית נרשמו חלק מאדמות אלו על שמו[3].
ב-1900 היה בין מייסדי אגודת "פרדס" שהייתה האגודה הקואופרטיבית החקלאית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל וכיהן כחבר הנהלתה במשך שנים רבות. בתקופה זו היה שותף גם לייסוד "קופה חקלאית" לסיוע לחקלאים כשבתחילת דרכה פעלה מביתו ובערוב ימיו מונה לנשיא כבוד של הקופה.
בתקופת מלחמת העולם הראשונה מונה לנהל את מחסן המצרכים הציבורי ודאג לחלוקה שוויונית של מעט המזון שהיה זמין.
משהפך לבעל נכסים עשיר תרם מכיסו לטובת הציבור ובין השאר נידב את בית הטהרה שבבית העלמין גני אסתר וכן למוזיאון רוטשילד שנכנח במושבה ב-1936.
בית המשפחה
ערך מורחב – בית בלקינד-לוין
תחילה הקים לוין את ביתו ברחוב מוהליבר במושבה. ב-1922 הלווה כספים לאיכר איתן בלקינד שהחל לבנות את ביתו ברחוב הכרמל 5. לאחר מספר שנים נקלע בלקינד לקשיים כלכליים והעביר את הבית לרשותו של לוין תמורת שטר החוב. הבית, שכלל 27 חדרים ב-3 קומות ומרתף, שימש את בני משפחת לוין החל מ-1927 וכן הושכרו חלק מהחדרים.
בנו של לוין, אלישע, עבר לגור בקומה העליונה בעוד שבן שני, גדעון, גר בקומת הקרקע ואף פתח שם קליניקה לאחר שהשלים לימודי רפואה. בני המשפחה המשיכו לגור בבית עד שלהי שנות ה-80 אז נמכר למשפחה אחרת ובסופו של דבר ננטש. ב-2013 הועבר הבית לרשות עיריית ראשון לציון שמתכוונת לשמר את הבית.
משפחתו
לוין נישא לדבורה בת שמואל וגולדה גולדבלט (ילידת 1873). לזוג נולדו 7 ילדים וביניהם:
- שולמית חביב אשת זרובבל חביב
- בנה, ונכדו של לוין, אמנון חביב, נהרג בקרבות מלחמת העצמאות
- מיכאל לוין - ראש המועצה המקומית ראשון לציון (1939-1936)
- רחל מאירוביץ' אשת בר-כוכבא מאירוביץ' (בנו של מנשה מאירוביץ)
- ד"ר גדעון לוין (רופא אף אוזן וגרון)
לוין נפטר ב-1955 והובא למנוחות בבית העלמין גני אסתר[4][5]. אשתו דבורה נפטרה ב-1942 ונקברה באותו בית קברות.
כבוד והנצחה
- ב-1897 היה בין החותמים על "ספר התקנות תרנ"ז"[6]
- עיריית ראשון לציון קראה רחוב על שמו של אשר לוין במרכז העיר.
לקריאה נוספת
- דוד יודילביץ', ראשון לציון - 1882–1941, התרמ"ב-התש"א, הוצאת "כרמל מזרחי", 1941
קישורים חיצוניים
- אשר לוין, באתר "אלבום משפחות זכרון יעקב"
- דוד תדהר (עורך), "אשר לוין", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 634
- הפרופיל של אשר לוין, באתר "GENI"
- משה סמילנסקי, אבות הפרדסנות, הארץ, 27 באוקטובר 1944
הערות שוליים
- ^ ראובן יודלביץ, באתר "אלבום משפחות זכרון יעקב"
- ^ בעת ביקורו של הרצל בראשון לציון ב-1898 הוצג לוין בפניו כ"איכר שחי מיגיע כפיו ואינו נתמך על ידי אחרים"
- ^ שותפים לרכש היו דב חביב לובמן, יהודה צלליכין ואהרן אייזנברג
- ^ רבי אשר לוין הובא למנוחות, דבר, 29 ביולי 1955
- ^ א. שלמון, לזכר נעדרים - אשר לוין, דבר, 10 באוקטובר 1955
- ^ אשר לוין בין החותמים על ספר התקנות, באתר "אלבום משפחות זכרון יעקב"
