רבי אשר קובו
| לידה |
1797 ה'תקנ"ז סלוניקי, יוון |
|---|---|
| פטירה |
1874 (בגיל 77 בערך) ה'תרל"ה |
| מקום קבורה | סלוניקי |
| מקום פעילות | סלוניקי |
| תחומי עיסוק | רבנות ופסיקה |
| תפקידים נוספים | דיין |
| חיבוריו | שער אשר |
הרב אשר רפאל רחמים קובו (1797–1874) היה דיין, חכם באשי ורבה הראשי של סלוניקי שביוון, מגדולי הפוסקים והרבנים בעיר.
ביוגרפיה
נולד לרב יעקב קובו בשנת 1797 (ה'תקנ"ז) בסלוניקי שביוון (אז בשליטת האימפריה העות'מאנית), בן למשפחת קובו המפורסמת. סבו היה הרב רפאל חיים אברהם קובו, שכיהן כרבה של סלוניקי. כשנולד נקרא "אשר" בלבד, והשמות "רפאל" ו"רחמים" נוספו לו כשהיה חולה בשנותיו האחרונות. בצעירותו התחנך על ידי אביו ועל ידי דודו - הרב יצחק ברזילי. היקף בקיאותו בפסיקה בגיל צעיר היה רב, ובגיל 20 התיר עגונה באמצעות פסק הלכה שכתב.
בהמשך מונה לשמש כדיין, וייסד בעיר ישיבה בשם "לשכת הגזית", בה למדו בתמורה למלגה שנתנו עשירי העיר.
בשנת 1849 (ה'תר"ט) מונה לשמש כרבה הראשי של סלוניקי, ולצידו מונו לשמש כרבני הכולל הרב דוד יוסף והרב חנניה סאפורטה. כשנפטר זה האחרון בשנת 1857 (ה'תרי"ז) המשיך הרב קובו לכהן במשרתו כרב יחיד. בשל היותו שייך למשפחה אמידה, לא נצרך לקבל משכורת עבור משרתו.
כשביקר בסלוניקי בשנת 1859 (ה'תרי"ט) הסולטאן הטורקי אבדילמג'יט הראשון, נבחר הרב קובו להיות הנציג שיקבל את פניו מטעם הקהילה היהודית. בביקור זה העניק לו הסולטאן את אות הכבוד "מיג'דאי", והפך לראשון שקיבל את התואר "חכם באשי" בסלוניקי.
הלך לעולמו ב-27 בדצמבר 1874 (י"ט בטבת ה'תרל"ה) ונקבר בסלוניקי.
בנו, הרב יעקב קובו שימש כראש הרבנים של סלוניקי וערי הסביבה.
הנהגתו ופסיקתו
מחד הגן הרב קובו מפני שינויים ורפורמות שכוונו כנגד ההלכה היהודית, ומאידך תמך בשינויים שבעיניו לא נראו כנוגדים את ההלכה, וכדי לשמור על היחסים הטובים בקהילה פעל להוציא את כל הצדדים כשהם מרוצים.
כשאדולף כרמיה פניו אליו בחודש נובמבר 1864 (חשוון ה'תרכ"ה) וביקש את תמיכתו להקמת בית ספר של כל ישראל חברים בסלוניקי, והגנה למוסד מפני המתנגדים, השיב לו הרב בחיוב, והתפעל מהרעיון שהנערים ילמדו שפות נוספות ובראשן עברית. גם כשפנו אליו לשם כך הרב יהודה נחמה וד"ר משה (מואיז) אלטיני, נענה בחיוב. בעזרת ד"ר אלטיני אף הנהיג שינויים במוסדות החינוך האחרים בעיר, בהם התלמוד תורה של הקהילה.
סמכויותיו הנרחבות בכל הנוגע לתושביה היהודים של סלוניקי, ודמותו שהשפיעה על יהודי העיר גם מעבר להיבט הדתי, הביאו את הקהילה היהודית בעיר להכיר בו כפוסק הדור של זמנו. השפעתו ופסיקתו לא הייתה רק על קהילתו, קהילות רבות ברחבי העולם הפנו אליו שאלות לפסיקה, בהן ירושלים, מנטובה שבאיטליה, אלג'יר, סרייבו, איסטנבול, סקופיה, דרדניל, ביטולה, רוסה, דופניצה וסופיה שבבולגריה, אלכסנדריה שבמצרים ולאריסה שביוון.
מעבר לפסיקותיו הנפוצות מחיי היום יום, הן כללו הנהגות וחידושים לטובת בני הקהילה. דוגמה לכך היא פסיקה בה התיר חרם בן מאות שנים, לפיו אין להוציא צמר מחוץ לגבול העיר במרחק של שלושה ימים. את ההיתר הוא מנמק בכך שבזמנים בהם הוטל החרם הוא הביא תועלת, ובזמן הפסיקה השתנו דברים וכעת הוא מביא לנזק והפסד. דוגמה נוספת לפסיקה שלו היא ההיתר לרכוש ולקרוא בספרי תנ"ך שהדפיסו אנשים שאינם יהודים, בתקופה בה גברה פעילותן של החברות הפרוטסטנטיות בקהילות היהודיות.
למרות פסיקותיו אלו, במקרים רבים פעל להגן על ההלכה היהודית, וכשדרשו להכניס תיקונים בהלכה התנגד לכך בכל תוקף והעמיד את הדורשים על טעותם.
חודשים ספורים לפני פטירתו, לקח חלק בפולמוס הרבני על אודות צוואת הקאיד התוניסאי נסים שמאמה, ויצא נגד פסיקתו של הרב שלום משה חי גאגין וביטל את הצוואה.
חיבוריו
- שער אשר - חיבור גדול ומקיף הכולל תשובות הלכתיות בעיקר לאירועים שקרו בקהילתו, ודרושים, שני חלקים, סלוניקי ה'תרל"ז - ה'תרל"ט
פסקים נוספים והסכמות לפסקים שכתב הודפסו בחיבורים של רבני תקופתו.
קישורים חיצוניים
- שער אשר ח"א, באתר היברובוקס; שער אשר ח"ב, באתר היברובוקס
- לאה בורנשטיין-מקובצקי, ראש גולת אריאל חמדת ישראל - ר' אשר קובו בעידן של תמורות, בכתב העת עתמול, באתר יד יצחק בן צבי
- חכם רפאל אשר קובו, באתר החכם היומי
- עזרא בצרי (עורך), רבני סלוניקי בשנים ת"ר - תר"ן, המאסף, תמוז ה'תשל"ט באתר HebrewBooks
