י"ט בטבת
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
י"ט בטבת הוא היום התשעה עשר בחודש הרביעי בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום התשעה עשר בחודש העשירי למניין החודשים מניסן.
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ט טבת היא, ברוב השנים, פרשת שמות. אבל אם בר המצווה חל בשנה שלמה המתחילה ביום חמישי (שנה מקביעות השא או השג) פרשת בר המצוה היא פרשת וארא.
אירועים היסטוריים
- ה'שפ"ב – 1 בינואר מוכרז כיום הראשון בשנה בלוח הגרגוריאני
- ה'תרמ"ח – מרווין סטון רושם פטנט על קשית השתיה
- ה'תרנ"ח – אמיל זולא מפרסם את "אני מאשים" בעניין פרשת דרייפוס
- ה'תרס"ב – נוסדה הקרן הקיימת לישראל
- ה'תש"ב – מחנה ההשמדה הראשון הופעל בפולין
- ה'תשט"ו – חייל צה"ל, אורי אילן, מתאבד בשבי הסורי, כדי לא להסגיר סודות. עם החזרת גופתו נמצא עליה פתק בו הוא ניקב את המילים "לא בגדתי התאבדתי"
- ה'תרפ"ד – הוקמה תנועת הנוער בית"ר
נולדו
- ה'תרנ"ט – הרב אלעזר מנחם מן שך. ראש ישיבת פוניבז', מייסד מפלגות ש"ס ודגל התורה ומנהיגה של הקהילה החרדית-ליטאית בישראל (נפטר בט"ז בחשוון ה'תשס"ב)
- ה'תרפ"ח – הרב ישראל דן טאוב, האדמו"ר ממודז'יץ (נפטר ב-ה'תשס"ו)
- ה'תרפ"ט- הרב ברוך מרדכי אזרחי ראש ישיבת עטרת ישראל וחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה
- ה'תרצ"ד – הרב יעקב יצחק פרידמן, מייסדן של ישיבות רבות וראש ישיבת תושיה במושב תפרח ("ישיבת תפרח") שבדרום
- ה'תש"ו – הרב ישעיהו הרצל, רבה הראשי של נצרת עילית
- ה'תש"ל – לינוס טורבאלדס, מתכנת, יוצרה של מערכת ההפעלה לינוקס
נפטרו
- ה'תקע"ג – ר' אריה ליב הלר בעל "קצות החושן"
- ה'תקצ"ז – רבי יעקב בן רבי נפתלי צבי, האדמו"ר הראשון ממעליץ. (נולד ה'תקמ"ד)
- ה'תרל"ב – הרב אברהם שמואל בנימין סופר, בנו של החת"ם סופר ויורשו כרבה של פרשבורג וראש הישיבה בה, המוכר בכינויו ה"כתב סופר" על שם ספריו (נולד א' באדר א' שנת תקע"ה)
- ה'תרצ"א – רבי משה סוקולובסקי ראש ישיבת תורת חסד ובעל ה'אמרי משה'
- ה'תרצ"ו – פַרְחַה פלורה ששון, אשת עסקים יהודיה הודית-בריטית, בת למשפחת ששון ("הרוטשילדים של המזרח"), שמוצאה מבגדאד. נודעה כפילנתרופית, רבנית מלומדת ופעילה ציונית שהתכתבה עם הבן איש חי, הרב יצחק נסים והרב יעקב שאול אלישר והרב כף החיים[1] והתייחסו אליה בכבוד רב, חלק מתורותיה מובאים בספר 'אמרי יואל'.
- ה'תש"ב - רבי ישעיה שלום רוקח, אדמו"ר חסידי משושלת בעלז, ורב הכפר וונוביץ'
- ה'תשמ"ב – רבי אליהו שמחה הלוי חזן ראש ישיבת תורה ודעת בניו יורק
- ה'תשי"ח – חונה שלביץ', עיתונאי יהודי-ליטאי בכיר (נולד ב-ה'תרע"ה)
- ה'תשס"ה – אלישבע גרינבאום, משוררת ומחזאית (נולדה ב-ה'תשכ"ה)
- ה'תשע"ג – רבי אברהם יעקב פרידמן (השלישי), האדמו"ר מסדיגורה (נולד ה'תרפ"ח)
- ה'תשע"ד – רבי מנדל מאיר מורגנשטרן האדמו"ר מסוקלוב קוצק (נולד ה'תרפ"א)
הערות שוליים
- ^ ספר תולדות כף החיים בחלק התמונות בסופו (עמ' 162) מכתב התכתבות