אלג'יר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אלג'יר
מדינה אלג'יריהאלג'יריה אלג'יריה
מחוז מחוז אלג'יר
ראש העיר מוחמד קביר אדדו
תאריך ייסוד איקוסים: 1200 לפנה"ס
איקוסיום: 146 לפנה"ס
אלג'יר: 944
שטח 223 קמ"ר
גובה 10 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ במטרופולין 6,253,265 (2008)
קואורדינטות 36°42′00″N 3°13′00″E / 36.7°N 3.21666666666667°E / 36.7; 3.21666666666667
אזור זמן UTC +1

אלג'ירערבית: أَلْجَزَائِر, תעתיק מדויק: אלְגַ'זָאאִר, תרגום: האיים; בברברית: ⴷⵣⴰⵢⴻ; בצרפתית: Alger) היא עיר הבירה והעיר הגדולה ביותר של אלג'יריה. העיר ממוקמת על חופו הדרומי של הים התיכון. בשנת 2008 מנתה אוכלוסיית אלג'יר 2,159,051 תושבים[1] ובאזור המטרופוליטני התגוררו 3,311,976 איש בשנת 2007.

היסטוריה

אלג'יר נוסדה על ידי הפיניקים עוד בסביבות שנת 1200 לפנה"ס, אז כמוצב לצורכי מסחר, תחת השם "איקוסים". לאחר המלחמות הפוניות, בשנת 146 לפנה"ס המוצב נפל בידי הקיסרות הרומית. תחת השם "איקוסיום" נוסדה על בסיס המבצר עיר, שהשתייכה לקיסרות.

בשנת 429 נכבשה על ידי הונדלים תחת פיקודו של גייסריק. משנת 533 נשלטה על ידי האימפריה הביזנטית עד אשר ב-681 הוחרבה ונהרסה כליל על ידי כוחות ערבים חמושים. בשנת 944 העיר הוקמה מחדש על ידי בוולגין איבן זירי - זוהי אלג'יר אשר קיימת עד היום. ב-1159 אלג'יר נכבשה על ידי שושלת אלמוואחידון ובמאה ה-13 עברה לשליטת הסולטאנת של תלמסאן.

החל מהמאה ה-17, עת השתחררה אלג'יריה מהשלטון העות'מאני, הפכה העיר לביתם של שודדי ים, אשר פשטו על ציי הסחר האירופים. האירופאים ניסו רבות לשים קץ לשלטון הפיראטי באלג'יר, אך לשווא. באוקטובר 1541 ניסה הקיסר קרל החמישי, קיסר הקיסרות הרומית ה"קדושה" ומלך ספרד, לכבוש את העיר, אולם נכשל בשל סופה שהטביעה את ספינותיו. כך כשלו גם ניסיונות הכיבוש של הדנים ב-1770 והספרדים ב-1775.

ב-1816 הפציץ כוח בריטי-הולנדי את העיר ואמנם לא הצליח לכבוש אותה, אך אילץ את הכוחות החמושים המקומיים לשחרר את העבדים הנוצרים. לבסוף, ב-1830 נכבשה אלג'יר על ידי הצרפתים. תחת שלטונם העיר התפתחה במהירות ועל פי ההערכות לקראת סוף המאה ה-19 כבר נספרו בה כמאה אלף תושבים.

עד למלחמת העולם השנייה הייתה אלג'יריה (ובתוכה אלג'יר) לקולוניה צרפתית. במהלך המלחמה הפכה אלג'יר לחלק מצרפת של וישי, אשר בראשותו של אנרי פיליפ פטן, שיתפה פעולה עם גרמניה הנאצית. ב-7 בנובמבר 1942, במסגרת מבצע לפיד פלשו לאלג'יר כוחות של צבא ארצות הברית, בריטניה ולוחמים צרפתים מהרזיסטנס. לאחר מכן, עד סוף מלחמת העולם השנייה, שימשה אלג'יר כאחד המרכזים החשובים ביותר בצפון אפריקה.

בתום המלחמה חזרה אלג'יריה להיות קולוניה צרפתית. ב-5 ביולי 1962 לאחר מאבקים אלימים רבים, בהם, על פי ההערכות, נהרגו כמיליון וחצי אלג'יראים, אלג'יריה זכתה בעצמאותה מצרפת, ואלג'יר הפכה לבירת המדינה החדשה. העיר שימשה כבירת התרבות הערבית לשנת 2007.

מבנה העיר

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – הקסבה באלג'יר

אלג'יר מחולקת לשני חלקים:

  • העיר הישנה (או "אלג'יר עילית") - העיר הישנה נקראת גם "קסבה", ביטוי שהתייחד בתחילה למצודה שהוקמה בעיר במאה ה-16 בעת השלטון העות'מאני. הרחובות הצרים והתלולים של אלג'יר עילית, או הקסבה, משתרעים על רצועה צרה בין המצודה לבין חוף הים, והפרש הגבהים בה מגיע ל-118 מטר. הרחובות בחלקה העילי של הקסבה כה תלולים שרובם עשויים מגרמי מדרגות. בתי הקסבה ערוכים סביב חצרות פנימיות רבועות שבמרכזן ניצבת בדרך כלל מזרקה או באר, ודירות המגורים ערוכות סביבן. חלק מבתי הקסבה נמצאים בסכנת התמוטטות, דבר שאף קרה מדי פעם, ובשל הבנייה הצפופה והעובדה שהבתים מחוברים זה לזה, הציבה התמוטטותו של בנין גם את הבתים הסמוכים לו בסכנה. מאז שנות השבעים של המאה ה-20 מתבצעים מחקרים ועבודות שימור בקסבה, ובשנת 1992 היא הוכרה כאתר מורשת עולמית.
  • העיר החדשה (או "אלג'יר תחתית") - חלק חדש של אלג'יר, אותו בנו הצרפתים, ושם מיקמו את מוסדות השלטון הקולוניאליים. רחובות העיר החדשה רחבים וארוכים. חלק זה של העיר נחשב ליוקרתי יותר.

אתרים

  • "סאחת אל-שֻהדאא" - כיכר השהידים (ساحة الشهداء)
  • מוזיאון בארדו
  • הבזיליקה נוטרה דם ד'אפריק
  • המסגד הגדול - "אל־ג'אמע אל־כביר" - (الجامع الكبير) - המסגד העתיק ביותר באלג'יר, נבנה בשנת 1018. המינרט של המסגד נבנה בשנת 1324 בידי הסולטאן טלמכן.
  • המסגד החדש - "אל־ג'אמע אל־ג'דיד" - (الجامع الجديد), נבנה במאה ה-17.
  • מסגד קטשואה "ג'אמע כּתשאוה" (جامع كتشاوة‎)
  • לאלג'יר שני נמלים - הנמל העתיק (הצפוני מבין השניים) והנמל החדש (הדרומי) שנבנה במפרץ אגחה.

ערים תאומות

לאלג'יר יש הסכמי ידידות עם:

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0