א.ב מתכננים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף א.ב. מתכננים)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שגיאות פרמטריות בתבנית:חברה מסחרית

שימוש בפרמטרים מיושנים [ אנשי מפתח ]

א.ב. מתכננים
א.ב. מתכננים.jpg
נתונים כלליים
סוג שותפות (בין קיבוצים)
תקופת הפעילות 1943–הווה (כ־81 שנים)
משרד ראשי דרך בגין 116, תל אביב
ענפי תעשייה תכנון, אדריכלות, עיצוב
אנשי מפתח קובי בוגין (מנכ"ל)
דפנה רגב (מנהלת הפיתוח העסקי)
 
www.abtplanners.com

א.ב. מְתַכְנְנִים היא חברת תכנון אדריכלי ישראלית, אחת מחברות התכנון הגדולות בישראל,[דרוש מקור] העוסקת בתכנון מיזמים בישראל ומדינות נוספות. החברה מתכננת כ-1,500 מיזמים בשנה.

החברה היא בבעלות משותפת של הקיבוצים: אור הנר, בארי, גבים, גבעת ברנר, גניגר, דגניה ב', חצרים, כפר בלום, כפר עזה, מעין צבי, נען, עין כרמל, צרעה, רמת רחל, רעים, שפיים ושל מתכנניה הבכירים. לחברה משרדים בתל אביב, קריית שמונה, צמח, חיפה ושער הנגב, ומוקדי פעילות בחו"ל דרך נציגויות ושיתופי פעולה עם חברות בינלאומיות.

היסטוריה

המשרד הוקם על בסיס "המחלקה לתכנון של התנועה הקיבוצית המאוחדת", שהוקמה ב-1943 ופורקה ב-1990.[1][2] תחילתה של המחלקה לתכנון הייתה במחלקות נפרדות לתכנון של הקיבוץ המאוחד ואיחוד הקבוצות והקיבוצים, שנקראו "המחלקה הטכנית" והתאחדו ב-1969.[3] במחלקה לתכנון עבדו בין היתר אדריכלים, מהנדסים ואדריכלי נוף, ברובם חברי קיבוצים. עיקר עבודתה הייתה בקיבוצים, ולמעשה, היא המקום שבו עוצבה דמותם החזותית של רוב הקיבוצים בישראל, כפי שהיו במחצית השנייה של המאה ה-20. במקביל, פעלה בקיבוץ הארצי "המחלקה הטכנית" שעסקה בתכנון דומה.[2]

בשיא תנופת הבנייה בקיבוצים, בתחילת שנות ה-80, עבדו במחלקת התכנון כ-200 עובדים. עם המשבר הכלכלי בקיבוצים החל שפל הולך ומעמיק בבנייה הקיבוצית, כולל במגזר התעשייתי, והמחלקה נאלצה לבצע מהלכי צמצומים שהסתיימו בפירוקה ב-1990 ובמכירתה לגורמים פרטיים. במשרדיה, ששכנו בבית הקיבוץ המאוחד, החלה לפעול חברת "א.ב. תכנון",[1] ששינתה בהמשך את שמה ל"א.ב. מתכננים".

מיזמים

מיזמים עיקריים שבוצעו מחוץ לישראל בשנים האחרונות:

  • המיזם הישראלי הגדול ביותר שנעשה אי פעם בתחום החלב, המשתרע על שטח של 800 אלף מ"ר בווייטנאם. המיזם תוכנן ובוצע בשיתוף עם חברות אפימילק וגליל הנדסה, והוא כולל מקבץ רפתות ענק, מכוני חליבה ומרכזים לוגיסטיים ומשכן 15 אלף פרות חולבות. היקפו הכספי נאמד במעל 300 מיליון דולר. לשם השוואה, המיזם גדול פי 11 מהרפת הגדולה ביותר בישראל ושווה לכ-15% מענף החלב הישראלי, נכון לשנת 2015.
  • תכנון להקמת עשרה כפרים באנגולה, המספק אזור מגורים וחלקה חקלאית לכל משפחה החיה בכפר. המיזם תוכנן עבור חברת L.R. Group. בכפרים הוקמו מרכזים לוגיסטיים המספקים לחקלאים את כל התמיכה הדרושה לשיווק תוצרת טרייה ושירותים טכניים למסחר. פיתוח התשתיות באזור כולו יצר מאות מקומות עבודה.
  • המושב בוונצואלה, תוכנן על שטח של 80,000 דונם דרומית לעמק קראקס בקרבת הים הקריבי בהשקעה ממשלתית של 400 מיליון דולר. הפרויקט כולל 500 יחידות דיור, מוסדות חינוך ומתקנים חקלאיים. שיתוף הפעולה בין המדינות שאינן מקיימות קשרים דיפלומטיים נעשה בתיווך של חברת הנדסה מבלארוס.

פעילות נוספת היא מיגון מוסדות חינוך באזור עוטף עזה, בהם מכללת ספיר, בתי ספר וגני ילדים בשטח כולל של 30 אלף מ"ר.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 טל אלמליח, סוף לסוטין 27?, הדף הירוק, 20 ביולי 2006
  2. ^ 2.0 2.1 אסתר זנדברג, הקיבוץ, גרסת הארכיון, באתר הארץ, 7 בפברואר 2007
  3. ^ תגובית מאת פרדי כהנא על מאמר של מיכאל יעקבסון, סיבוב בחדר האוכל של קיבוץ גלעד, באתר "חלון אחורי", 30 בנובמבר 2018
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0