רמת רחל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רמת רחל
Ramatrachel1.jpg
רמת רחל לעת ערב
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז ירושלים
מועצה אזורית מטה יהודה
גובה ממוצע[1] ‎777 מטר
תאריך ייסוד 1926
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1]
  - אוכלוסייה 550 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎-1.3% בשנה
(למפת ירושלים רגילה)
Jerusalem location map with titles2.png
 
רמת רחל
רמת רחל
31°44′23″N 35°13′06″E / 31.7398110594845°N 35.2183733116408°E / 31.7398110594845; 35.2183733116408
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[2]
4 מתוך 10

רָמַת רָחֵל הוא קיבוץ שהקימו חברי גדוד העבודה. הוא נחרב פעמיים ויושב מחדש. שטחו הוא מובלעת בדרום השטח המוניציפלי של ירושלים, סמוך לשכונות ארנונה ותלפיות. הקיבוץ שייך למועצה אזורית מטה יהודה.

תולדות הקיבוץ

קיבוץ רמת רחל, לאחר מלחמת העצמאות. צולם ב-5 במאי 1949. ברקע חיילים ומפקדים מגדוד 19, הגדוד הממוכן של חטיבת גולני
מצפה יאיר (אנגל)
רמת רחל - האולם הביזנטי בפארק הארכאולוגי
מלון רמת רחל

קיבוץ רמת רחל הוקם בשנת 1926 על ידי חברי גדוד העבודה על שם טרומפלדור, עולים מליטא ומרוסיה. גרעין המייסדים השתייך לפלוגת גדוד העבודה בירושלים שהקים יצחק שדה בא' בכסלו תרפ"ב דצמבר 1922. חברי הפלוגה ראו את עצמם חיל חלוץ של האומה בארצה, רובם היו סוציאליסטים ואף קומוניסטים. הם התגוררו ברחבי העיר במחנות ובבתים שכורים ועסקו במגוון עבודות מזדמנות, כולל חציבת סלעים ובניית בתים בשכונות גבעת שאול, רחביה, בית הכרם והרובע היהודי בעיר העתיקה. בעקבות חילוקי דעות אידאולוגיים, התפורר גדוד העבודה; חלק מחברי פלוגת ירושלים עלו להתיישבות בקרקעות מדרום לעיר ירושלים, שנרכשו מהכנסייה היוונית אורתודוקסית, וקראו ליישובם רמת רחל. בהקמת הקיבוץ סייעה קרן היסוד והוא הוקם על אדמות הקרן הקיימת לישראל. השם שנבחר לקיבוץ מתייחס לקרבת הקיבוץ לבית לחם, שם קבורה, לפי המסורת, רחל אמנו. בשל כך יצר האמן דוד פולוס במתנה לחברי הקיבוץ פסל ברונזה המציג את רחל אמנו כבת איכרים סלאבית, האוחזת בידה האחת בלפיד, ואילו ידה השנייה מגוננת על ילדיה הקטנים, החוסים תחת גלימתה המתנופפת.

בפרעות תרפ"ט (1929) חרב הקיבוץ ונשרף כליל על ידי פורעים ערבים, יושבי הכפרים הסמוכים אליו. בראשית שנות ה-30 שבו החברים ובנו הכול מחדש: הוקמו בית ספר יסודי, גן ילדים ובית תינוקות, נבנו רפת ומאפייה. את השורות חיזקו גרעיני התיישבות של תנועת נוער וחברים נוספים שהצטרפו.

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – קרב רמת רחל

הקיבוץ נחרב בשנית עם פרוץ מלחמת העצמאות. במהלך המלחמה עבר הקיבוץ מיד ליד בין שלושה כוחות: צבא מצרים, צבא ירדן וצבא ישראל. בתום שישה ימי קרבות קשים, היו 26 הרוגים (מתוכם 14 חברי קיבוץ) ו-84 פצועים (מרבית ההרוגים נפלו ביום הראשון לקרבות), אולם בסוף המלחמה נותרה רמת רחל בשטח ישראל. קו שביתת הנשק שנקבע בין ישראל לירדן ב-1949 הקיף את הקיבוץ כמעט מכל עבריו, והותיר מעבר קטן לקיבוץ משכונת תלפיות הסמוכה.

ביום א', י"ח בתשרי תשי"ז (23 בספטמבר 1956), נערך באתר החפירות הסמוך לקיבוץ סיור מטעם הכינוס הארצי ה-12 של החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה בירושלים. במהלך הסיור נורתה אש מקלעים ונשק קל מעמדת הלגיון הירדני על הגבעה שממזרח למנזר מר אליאס. מהאש נהרגו ארבעה, בהם האדריכל והארכאולוג יעקב פינקרפלד, ורבים נפצעו.[3][4] הגבעה ממנה נפתח האש זכתה לשם "גבעת הארבעה".[5]

ברמת רחל הוקמה מועצה מקומית. בשנת 1963 בוטלה המועצה המקומית והקיבוץ הוכלל במועצה אזורית הרי יהודה,[6] אשר בהמשך הוכללה במועצה אזורית מטה יהודה.

כיום פועל בקיבוץ בית מלון ואולם אירועים. על חלק מקרקעות הקיבוץ נבנה בעשור הראשון של המאה ה-21 רובע בנינים חדש, הרחבה של שכונת תלפיות. הקיבוץ מחזיק בבעלות של א.ב מתכננים, אחת מחברות התכנון הגדולות בישראל.

עתיקות

החפירות הראשונות נערכו על ידי בנימין מזר ומשה שטקליס מטעם החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה בתחילת שנות השלושים של המאה העשרים.[7][8][9] בחפירות נמצאה ברמת רחל מערת קבורה מימי בית שני ובגבעת אליהו הסמוכה נמצאו שרידי עיר אותה זיהו עם נטופה המקראית,[10] זיהוי שלא מקובל היום.[11]הגבעה מצויה על קו פרשת המים הצר (בן נחל דרגה ונחל רפאים) המוביל מירושלים לבית לחם וחברון, זהו צוואר בקבוק טופוגרפי על נתיב דרך האבות ולכן גם נקודה אסטרטגית לבנית מצודה ומרכז שלטוני.

בשנות החמישים החל לחפור במקום יוחנן אהרוני. בחפירות בשנים 1959 -1962 נתגלו שכבות מכמה תקופות. הממצאים החשובים ביותר שייכים למצודה שיוחסה על ידי אהרוני לאחד ממלכי יהודה האחרונים בזמן שהיו וסאלים לאשור ובבל, המצודה ממוקמת על גבעה בסמוך לקיבוץ ומתוארך על ידי החופר למאות השמינית-שביעית לפני הספירה. אהרוני זיהה את המקום כבית הכרם, אחד המקומות שבהם הדליקו משואות בסוף ימי בית ראשון:

"העיזו בני בנימין, מקרב ירושלים, ובתקוע תקעו שופר, ועל-בית הכרם שאו משאת" (ספר ירמיהו, פרק ו', פסוק א')

משנת 2004 חוקר את האתר הארכאולוג עודד ליפשיץ ומשלחת ישראלית גרמנית. התברר שלמצודה/ארמון שלושה שלבי בניה עיקריים והיא שימשה כמרכז שלטוני מבוצר שבו משולב ארמון (בשלב הביניים) מאז שלהי ממלכת יהודה. את הקמת המצודה משייכים החוקרים לאחד ממלכי יהודה הווסאלים, אולי יהויקים. המצודה הייתה מוקפת חומת סוגרים עם שער כניסה מזרחי ומנהרת סתרים בחלק הצפוני. מרכז המצודה כלל רחבה מרוצפת קירטון כתוש ומסביבה חדרים בנויים באבני גזית וכותרות פרוטו איאוליות. בשלב שני הוסבה המצודה למרכז שלטוני של הפחוה הבבלית ובשלב השלישי מרכז שלטוני מהודר של פחוות "יהד" הפרסית (נתגלו כאן טביעות "יהד" רבות). לצידי המגדל המערבי של הארמון נחשף גן עם טרסה מפולסת מצופה אדמת גן ומערכת בריכות וצינורות שעוצבו לנוי. בדיקת פולן (אבקת פרחים) שהשתמר בטיח הברכות הצביעה על פרדס עם עצי ארז, אגוז מלך ואפילו אתרוג.[12] ליפשיץ מציע שלפי הסגנון והיכולת הטכנית שמתגלים בממצאים, הארמון הוא בחלקו מהתקופה הפרסית בארץ ישראל.[13]

עם זאת ברמת רחל נמצאו יותר ממאה חותמות מן הסוג הידוע בשם "למלך", חותמות הטבועות על כדי אחסון (פיטסים), המיוחסים לשכבת הבנייה הראשונה באתר. יגאל ידין הציע כי רמת רחל היא "ממשת", אחד מארבע הערים מחותמות למלך. שאר המקומות המזוהים: "זיף", "חברן", ו"שוכה". החותמות מעידות על כך שהמקום היה פעיל כמרכז אדמיניסטרטיבי של ממלכת יהודה, טרם בניית הארמון. בין הממצאים החשובים שנתגלו באתר ניתן לציין חמש כותרת פרוטו-איאוליות, היחידות שנתגלו באזור ירושלים, למעט אחת שהתגלתה בעיר דוד ואחת בעין ג'ויזה. ממצא זה מעיד כי האתר מקורב מבחינה ארכיטקטונית וארכאולוגית לבנייה הפיניקית.

עוד חשף אהרוני באזור מכלול מבנים ובית מרחץ גדול מן המאה ה-3. בבית המרחץ נמצא מספר רב של לבנים ועל חלקן טביעות חותם של הלגיון העשירי פרטנסיס. כמה מן הלבנים התגלו באתרן ברצפת בית המרחץ.[14] כמו כן נמצאה באתר בולה של הקיסר אדריאנוס,[15] טביעות רוזטה חשמונאית על ידיות כדים, מערת מקווה וכן מטבע מתקופת בר כוכבא.[16]

בקולומבריום הדרומי נחשף מטמון של 15 שקלים צוריים שכנראה היו קשורים למס מחצית השקל.

על גבי חורבות המצודה נמצאו שרידי כפר ביזנטי עם כנסייה ואולם שכנראה נבנו מעל כנסית קטיסמה ואולי שירתו אותה. על גבי הכפר הביזנטי נמצאו שרידי כפר מוסלמי עבאסי.

הפארק הארכאולוגי שוקם בשנים האחרונות בידי הפסל רן מורין.

אמנות ואתרי עניין

  • מזרחית לקיבוץ שוכן פסל עמודי הזית מעשה ידיו של הפסל רן מורין בשנת 1991. הפסל עשוי משלושה עצי זית הניצבים על גבי עמודים בגובה של 15 מטרים, ונראה היטב מרחבי ירושלים.
  • סמוך לפארק הארכאולוגי שממערב לקיבוץ, הקים מורין ב-1997 את מצפור יאיר לזכר בן רמת רחל שנהרג במהלך שירותו הצבאי בשייטת. בראש המגדל צומח עץ סרק, המסמל את קטיעת חייו של יאיר, וממנו יורדות מדרגות בספירלה אל שביל טבע המקיף את המצפור. המצפור מעוצב בצורת תלתל, בהשראת מראה הכותרת הפרוטו-איאולית אשר פריטים מסוגה התגלו באתר הארכאולוגי הסמוך.
  • מול הכניסה למלון רמת רחל, ניצב פסל ארד מעשה ידיו של הפסל דוד פולוס ב-1954, המתאר את רחל. על כן הפסל רשום הפסוק "ושבו בנים לגבולם".

ראו גם

לקריאה נוספת

  • בן-ציון ונסקי (אשל), העשור לקיום פלוגת ירושלים (1921 - 1931), בתוך: גדוד העבודה ע"ש יוסף טרומפלדור, תל אביב: הוצאת מצפה, תרצ"ב.
  • זאב וילנאי, אריאל אנציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל, עם עובד, 1980, עמ' 7590 - 7601.
  • עודד ליפשיץ, מנפרד אומינג, יובל גדות, בנימין ארובס וגלעד צינמון, רמת רחל - 2005, חדשות ארכאולוגיות, 118, 2006.
  • עודד ליפשיץ, יובל גדות, בנימין ארובס ומנפרד אומינג, "רמת רחל וצפונותיה", קדמוניות, 138, 2009, עמ' 58–77.
  • עודד ליפשיץ, יובל גדות, בני ארובס ומנפרד אומינג, "מה לוחשות האבנים? רמת רחל 3000 שנה של היסטוריה נשכחת", יד בן צבי, ירושלים, 2014
  • פרחי יואב ועודד ליפשיץ, "בולה נדירה של הדריאנוס מחפירות רמת רחל", חידושים בחקר ירושלים, 10, (2009), עמ' 169 -174‬.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רמת רחל בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף ינואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  3. ^ עודד ליפשיץ, "סמל הכינוס מגואל בדם", עת־מול, 187, (2006), עמ' 26-28.
  4. ^ מולה כהן:לתת ולקבל-פרקי זכרונות אישיים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2000
  5. ^ זמן-מה לאחר האירוע נפטר מפצעיו אדם נוסף שנפצע בה, כך שלמעשה סך כל ההרוגים מהתקרית הגיע לחמישה.
  6. ^ השר ביטל המועצה המקומית רמת רחל, מעריב, 17 ביולי 1963
  7. ^ החפירות ברמת רחל, דואר היום, 3 בפברואר 1931
  8. ^ בעניין חפירות רמת רחל, משה שטקליס, דבר, מכתב למערכת, 9 בנובמבר 1934
  9. ^ תשובה בעניין החפירות ברמת רחל, בנימין מייזלר, דבר, מכתב למערכת, 13 בנובמבר 1934
  10. ^ האסיפה השנתית של החברה העברית לחקירת א"י ועתיקותיה, דואר היום, 6 באפריל 1932
  11. ^ מהר לארמון: תהליכים בעיצוב האתר
  12. ^ יובל גדות, שיחה בתוכנית לונדון את קירשנבאום, 2012-02-06
  13. ^ רן שפירא, הארמון ברמת רחל, אתר מסע אחר
  14. ^ Ahroni, Y., Excavation At Ramat Rahel, Seasons 1959-1960, Rome 1962, p. 4, 24-27, Fig 5,16, 19 PLS. 18,22; Antonia Ciasca, 'A Hypocaust at Ramat Rahel', in Ahroni, Y., Excavation At Ramat Rahel, Seasons 1959-1960, Rome 1962, p. 69-72, Fig. 5, 16, 19; Ahroni, Y., Excavation At Ramat Rahel, Seasons 1961-1962, Rome 1964, p 14-17, 38-41, 121
  15. ^ פרחי יואב ועודד ליפשיץ, בולה נדירה של הדריאנוס מחפירות רמת רחל, חידושים בחקר ירושלים, 10, (2009), עמ' 169-174‬ ; Y. Farhi, 'Roman Imperial Lead Sealing from Ramat Ra el Excavations', ZPE, 170, pp. 295–298
  16. ^ D.T. Ariel, A Survey of the Coins in Jerusalem (until the end of the Byzantine Period), Liber Annuus, 32, (1982),pp. 293