בארו (בבלי)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
בארו (בתעתיק מאכדית: BĀRÛ), היה סוג של קוסם ומנחש, שמקובל היה בצפון מסופוטמיה להזמינו ללכת לפני הצבא היוצא לקרב, ה'בארו' היו מקריבים קרבנות, הולכים לפני מחנה האויב, ומנסים לזרוע בו הרס ובלבול על ידי כחות מאגיים.
ה'בארו' מוזכר כבר בתעודה מימי חמורבי, והיו שהשוו את תפקידו לתפקיד בלעם בן-בעור המתואר בספר במדבר, פרק כ"ב.[1] אצל הערבים הקדומים הייתה דמות דומה, של ה'שאער' ההולך לפני השבט למלחמה ומקלל את האויב קללות נמרצות ולועג לו.[2]
הערות שוליים
- ^ בנימין אופנהיימר, הנבואה הקדומה בישראל עמ' 49 והלאה.
- ^ אופנהיימר שם.
