בארתלמי תימוניה
 | |
| לידה |
19 באוגוסט 1793 רון (מחוז) |
|---|---|
| פטירה |
5 ביולי 1857 (בגיל 63) רון (מחוז) |
| מדינה | צרפת |
| ידוע בשל | המצאת המכונת תפירה הנפוצה |
| מקצוע | ממציא |
בארתלמי תימוניה (באנגלית: Barthélemy Thimonnier. נולד ב -19 באוגוסט 1793 - 5 ביולי 1857), היה ממציא צרפתי, שהמצאת מכונת התפירה הנפוצה כיום מיוחסת לו.
ראשית חייו
תימוניה נולד למשפחת איכרים ענייה בעיר לארברסל שמחוז רון שבצרפת. בשנת 1795 עברה משפחתו לעיר אמפלפיס. תימוניה היה הבן הבכור מבין שבעה ילדים. הוא למד זמן מה בעיר ליון, לפני שהלך לעבוד כחייט בעיר פניסייר. תימוניה התחתן עם אשה צרפתיה קתולית בינואר 1822 (בגיל 29). בשנת 1823, הוא התיישב בפרברי העיר ועבד שם כחייט.
המצאת מכונת התפירה
תהליך ההמצאה
לאחר ההמצאה
בשנת 1830 חתם תימוניה על חוזה עם אוגוסט פרנד, מהנדס גרמני, ובו הוסכם כי השניים ירשמו את ההמצאה שלהם ביחד. הפטנט למכונה שלו הונפק ב־17 ביולי 1830 על שמם של שני הגברים, שנתמך על ידי ממשלת צרפת. באותה שנה הוא פתח (עם שותפים) את החברה הראשונה לייצור בגדים מבוססי מכונות בעולם. מפעלו מיד היה להצלחה ארצית, והצבא הצרפתי סגר איתו על חוזה להנפקת והכנת מדים לצבא. לרוע המזל, המפעל שלו הוצת ונשרף על ידי חייטים שחששו לאבד את עבודתם בעקבות הוצאת הפטנט.
דגם של המכונה מוצג במוזיאון המדע בלונדון. המכונה עשויה עץ ומשתמשת במחט תיל העוברת כלפי מטה דרך הבד כדי לתפוס את החוט ולמשוך אותו למעלה ליצירת לולאה שתינעל על ידי הלולאה הבאה. כך המכונה למעשה יכולה ליצור בגדים שלמים ומסוגננים שלא נפרמים גם לאורך זמן.
תקריב של מכונת התפירה, משנת 1830 לערך.
הנפשת פעולת התפירה המתארת כיצד המכונה תופרת את הבגדים
על מכונת התפירה הקדומה ביותר נרשם למעשה פטנט על ידי תומאס סנט בשנת 1790 - משמע המכונה של תימוניה לא הייתה הראשונה. תרומתו של סנט לא פורסמה עד שנת 1874 כאשר ויליאם ניוטון וילסון, בעצמו יצרן מכונות תפירה, מצא את הרישומים במשרד הפטנטים של לונדון ובנה שחזור מדויק על פי ההוראות שבתרשימים. ובכך הוכח כי בשנת 1790 הומצאה מכונת התפירה המקורית על ידי תומאס סנט. כדי לתקן את העוול, מוזיאון המדע של לונדון מציג את מכונת התפירה של תימוניה לצד רישומי הפטנט המקוריים של סנט. עם זאת, תואר "ממציא מכונת התפירה" לא נלקח מתמוניה.
חייו המאוחרים
לאחר שמכר דגמים רבים של המכונה וייצא בגדים לצרפת כולה חזר תימוניה לעיר ילדותו אמפלפויס שם המשיך לעסוק כחייט, תוך כדי חיפוש אחר שיפורים במכונה שלו. הוא רשם פטנטים חדשים בשנים 1841, 1845 ו- 1847 עבור דגמים חדשים של מכונת תפירה. עם זאת, אף על פי שזכתה בפרסים בירידים העולמיים, ושזכתה לשבחים מצד העיתונות, השימוש במכונה לא התפשט מאוד. מצבו הכלכלי של תימוניה נותר קשה, והוא מת בעוני בגיל 63. עם זאת, חברת מכונות התפירה 'Thimonnier', שנוצרה לאחר מותו, הייתה קיימת עד המאה העשרים, והייתה לאחת החברות המרוויחות ביותר בצרפת.
קישורים חיצוניים
- "בארתלמי תימוניה". מכונות תפירה מהעבר להווה. פורסם ב־24 בינואר 2020.
- "היסטוריה של מכונת התפירה - ברתלמי תימונייה". textilefabricgarment.com. העותק המקורי נשמר בארכיון. פורסם ב־2 לאוגוסט 2010.
