בוב קרוגר
![]() | |||||||
לידה |
19 בספטמבר 1935 צ'נדלר, טקסס, ארצות הברית | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
30 באפריל 2022 (בגיל 86) אוסטין, טקסס, ארצות הברית | ||||||
מקום קבורה | בית הקברות של מדינת טקסס | ||||||
מדינה |
![]() | ||||||
השכלה |
| ||||||
מפלגה |
![]() | ||||||
מספר ילדים | 3 | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
|
רוברט צ'ארלס קרוגר (באנגלית: Robert Charles Krueger; 19 בספטמבר 1935 – 30 באפריל 2022) היה דיפלומט, פוליטיקאי ונציג ציבור אמריקאי, שכיהן כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית וכחבר הסנאט של ארצות הברית מטעם טקסס, וכן כשגריר ארצות הברית במספר מדינות. כאיש, נכון ל־2025 הוא נחשב לדמוקרטי האחרון שכיהן כסנאטור מטעם טקסס.
ביוגרפיה
קרוגר נולד ב-19 בספטמבר 1935 בניו בראונפלס שבטקסס, והיה בנם של פיי (לבסטה) וארלון אי. קרוגר. הוא השלים תואר ראשון באוניברסיטת סאות'רן מתודיסט (1957), תואר שני באוניברסיטת דיוק (1958), ולבסוף קיבל תואר דוקטור בספרות אנגלית במכללת מרטון, אוקספורד, על "שירתו של ויליאם הרברט, הרוזן השלישי מפמברוק". הוא לימד ספרות אנגלית באוניברסיטת דיוק, שם שימש גם כסגן רקטור ודקאן פקולטת האמנויות. ספרו האקדמי על שירתו של סר ג'ון דייוויס יצא לאור ב־1975. במקביל ניהל עסקים משפחתיים, בהם מפעל גרביים וחוות בקר, עד שנכנס לפוליטיקה.
ב־1974 נבחר לבית הנבחרים מטעם מחוז הקונגרס ה־21 של טקסס, ונכנס כחלק מ״מחזור ווטרגייט״ – הדמוקרטים שנבחרו לאחר פרישת ניקסון. הוא כיהן כחבר בית הנבחרים למשך שתי כהונות (1975–1979). ב־1978 התמודד מול הסנאטור הרפובליקני ג'ון טאוור והפסיד בהפרש זעום של 0.3%. ב־1984 ניסה שוב להתמודד על מושב בסנאט אך סיים שלישי בפריימריז הדמוקרטיים, בין לויד דוגט הליברל וקנט הנס השמרן. בין 1985–1989 פרסם טור דעות קבוע בעיתוני טקסס.
ב־1990 נבחר כחבר בוועדת הרכבות של טקסס, שהסדירה את תחום הנפט, הגז והרכבות במדינה. בינואר 1993 מינתה אותו המושלת אן ריצ'רדס לסנאט של ארצות הברית, במקומו של לויד בנטסן שמונה לשר האוצר. כהונתו נמשכה חמישה חודשים בלבד – ביוני הפסיד בבחירות המיוחדות לקיי ביילי האצ'יסון הרפובליקנית בפער גדול.
במקביל לפוליטיקה שירת גם כדיפלומט: בין 1979–1981 כיהן כשגריר הכללי לענייני מקסיקו בממשל קרטר. ב־1994 מונה לשגריר בבורונדי בתקופה של אלימות קשה בין הטוטסי להוטו, וניצל מניסיון התנקשות כששיירתו הותקפה. בהמשך שירת כשגריר בבוטסואנה (1996–2000) ונציג מיוחד לקהילת הפיתוח של דרום אפריקה. על חוויותיו פרסם ב־2007 ספר זיכרונות בשם From Bloodshed to Hope in Burundi.
לאחר פרישתו עסק בהוראה באוניברסיטאות רבות בטקסס והוזמן להרצאות יוקרתיות, בהן באוניברסיטת ראטגרס (2014).
קרוגר היה נשוי לקתלין טובין, פעילה ציבורית ששימשה כחברת מועצה וסגנית ראש עיר בניו בראונפלס, ועמדה לצידו בכתיבת ספרו. לשניים נולדו שלושה ילדים. בשנות ה־80 היו בני משפחת קרוגר קורבנות למעקב של אדם אובססיבי, מה שהוביל לחקיקת חוקים חדשים נגד הטרדה בטקסס.
קרוגר נפטר ב־30 באפריל 2022 בגיל 86 מאי-ספיקת לב, והותיר אחריו מורשת פוליטית ודיפלומטית כאדם שנע בין האקדמיה, העסקנות, השירות הציבורי והדיפלומטיה הבינלאומית.
קישורים חיצוניים
- בוב קרוגר באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
- בוב קרוגר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
בוב קרוגר41777748Q1840588