בוגדאן וניג
בוגדאן וניג (ברוסית: Богдан Вениг; 30 ביולי 1837 - 1872) היה צייר בלטי-גרמני של סצנות היסטוריות ודתיות.
ביוגרפיה
אביו, גוטליב (1804–1874), היה מורה למוסיקה ונגן עוגב בכנסיית סנט ניקולס ברוואל. אמו אגתה (1808–1895), אמנית חובבת, הייתה דודתו של פטר קארל פברג'ה. [1] בשנת 1848, הוא ומשפחתו עברו לסנט פטרסבורג, שם אביו מצא עבודה במנהלת התיאטראות הקיסריים. ב-1851, הוא הצטרף לאחיו קרל וניג באקדמיה הקיסרית לאמנויות, ולמד ציור היסטורי עם פיודור ברוני. [2]
הוא נודע במיוחד בשל כושר הקומפוזיציה שלו; הוא זכה בשלוש מדליות כסף קטנות (1854, 1856, 1857), שתי מדליות כסף גדולות (1856, 1857), מדליית זהב קטנה (1859) ולבסוף, מדליית זהב גדולה עבור הציור שלו המתאר את ״נשיקת יהודה״ (1862).
ב-1863 הוא היה אחד מהאמנים המעורבים ב"מרד הארבעה עשר" - סטודנטים שסרבו להשתתף בתחרות 100 שנה לאקדמיה לציור ועל השגת פרס מדליית זהב גדולה. מאז ועד 1871, הוא היה חבר בקולקטיב של האמנים, בראשותו של אוואן קראמסקוי. [3]
הוא סיים את האקדמיה בשנת 1864 עם התואר "אמן'". ב-1865, יחד עם קראמסקוי וניקולאי קושלב, הוא עבד על ציור הכיפה הראשית בקתדרלת ישו המושיע. [4] בשנותיו האחרונות עבד כצייר פורטרטים. סיבת מותו המוקדם ככל הנראה לא נרשמה.
הערות שוליים
- ^ Valentin Skurlov, "Фаберже и Эстония" (Fabergé and Estonia), In : Aрхив Валентина Скурлова, 2009
- ^ S. N. Kondakov, List of Russian artists for the jubilee reference book of the Imperial Academy of Arts, СПб, 1914
- ^ O. L. Leykind and D. R. Severyukhin, "Артель художников", In: Encyclopedia of Saint Petersburg
- ^ Y. V. Alekseyev-Alyurvi, Painting technology in the dome of the Cathedral of Christ the Savior in Moscow
