בגרות
ערך זה עוסק בתקופת הבגרות במהלך החיים. אם התכוונתם למושג במערכת החינוך הישראלית, ראו בגרות היא התקופה העיקרית במהלך חייו של יצור חי, המסמלת האטה בהתפתחות והתייצבות זהותו של האינדיבידואל. באדם, תקופה זו מתחילה לאחר תקופת גיל ההתבגרות. יש המחלקים[דרוש מקור] עוד את הבגרות לשלוש תת-קטגוריות: בגרות מוקדמת, אמצע הבגרות, ובגרות מאוחרת.
תכונות הבוגר
להפגנת תכונות המסמלות בגרות ברוב תרבויות העולם חשיבות גדולה בקבלת האינדיבידואל על ידי החברה וביכולתו לשרוד בה. לא תמיד יש חפיפה בין הגיל הפיזיונומי לבין תכונות האדם הבוגר, ואנשים צעירים המראים תכונות בוגרות במיוחד לרוב זוכים על כך לשבח.
תכונות האדם הבוגר צריכות לכלול על פי הגישה החינוכית כיום :[דרוש מקור]
- שליטה עצמית - ריסון ושליטה ברגשות.
- יציבות - אישיות יציבה, כוח.
- עצמאות - יכולת אדם לפקח על עצמו.
- רצינות - היכולת להכיל מצבים מורכבים ולהתמודד איתם באופן ענייני.
- אחריות - אמינות, נשיאה בתוצאות והיכולת לבוא בהתחייבות.
- שיטתיות/טקט - היכולת לתכנן לעתיד ולפעול בהתאם.
- כוח סבל - היכולת להתמודד עם קשיים.
- ניסיון - הבנה ופתיחות.
- אובייקטיביות - ריאליזם ופרספקטיבה.
הבגרות בחוק
מבחינה חוקית, אדם בוגר הוא אדם שיכול לחתום על חוזה, או שחוזה יכול לחייב אותו. במקומות שונים, גיל הבגרות מקושר גם לאיבוד זכויות וחובות ההורות כלפי האדם הבוגר, קבלת עצמאות פיננסית, היכולת להינשא, להצביע, להחזיק או להשתמש בכלי נשק, לנהוג, לנסוע לחו"ל ללא רשות ההורים, לעשן, וכן הלאה. מקומות מסוימים מגבילים כניסה לאלו שאינם בוגרים עקב חשש לביטחונם או לנזק שהם עלולים לגרום (לדוגמה, מוזיאונים החוששים משבירת חפצים בתצוגות). אדם בוגר יכול לעבוד על פי דיני עבודה שונים מאלו של אדם שאיננו בוגר לפי החוק. השמירה על זכויות, חובות והגבלות אלה נעשית על ידי הרשויות או המוסדות האחראים בחומרה המשתנה לפי החשיבות אשר מיוחסת לכל נושא.
ישנה גם תעודת בגרות שניתנת לאנשים שלומדים כ־12 שנה במערכת החינוך לאחר לימודים וביצוע כל בחינות הבגרות ולאחר נתינתה ישנה בגרות מסוג מסוים שניתן לאותם האנשים.
הגדרת הבגרות
הגדרת גיל הבגרות בחוק משתנה בעולם, והיא נעה בין גילאי 16–21. בעבר בתרבויות אפריקאיות מסוימות גיל הבגרות נתפס ככזה כבר בגיל 13, אך ברוב החברות בימינו, גיל זה נחשב עדיין גיל ההתבגרות. ברוב המדינות והתרבויות, בעיקר, על פי חוק, מקובלת התפיסה לפיה האדם הוא בוגר החל בגיל 18. יוצאי דופן הם:
- 19: קוריאה הדרומית
- 16: אינדונזיה
- 20: יפן
- 15: איראן
- 22: לוב
הבגרות בהלכה
ביהדות ההגדרה בוגר היא בעיקר גילאית ופיזיולוגית: זכר בוגר הוא כל אדם מעל גיל 13 ויום אחד (בדרך כלל נצרכת גם הבאת שתי שערות). הוא יכול להצטרף למניין, לקרוא בתורה וככלל להוציא יהודים בוגרים אחרים ידי חובת קיום מצווה כלשהי (לדוגמה בקידוש). בנקבה הדבר די דומה לגבי דיניה המיוחדים אולם שם בגרותה היא החל מגיל 12 ויום אחד. לכל מעשה שיעשו תוקף הלכתי (לדוגמה עריכת חוזה, קנייה ומכירה, גרימת נזק וכל מעשה שנצרכת דעת כדי לעשותו). הם יוצאים ממעמד חסרי הדעת (חרש, שוטה וקטן) למעמד של ברי דעת.
ראו גם
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: בגרות |
 ציטוטים בוויקיציטוט: בגרות |
קישורים חיצוניים
- אורן הוברמן, מתי זה מאוחר מדי?, באתר כלכליסט, 29 במרץ 2012
עמוס פריבס, ותודה ל"הנוקמים": כך גדלנו להיות דור של אינפנטילים, באתר הארץ, 13 ביוני 2018
