מניין

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מניין
(מקורות עיקריים)
מקרא ספר ויקרא, פרק כ"ב, פסוק ל"ב
תלמוד בבלי מסכת ברכות, דף כ"א, עמוד ב'
מניין תפילת מעריב בחנות בשוק הפשפשים ביפו

מניין הוא קבוצה של לפחות עשרה[1] יהודים בוגרים שהתקבצו יחדיו לשם קיום מצוות מסוימות שחובה לקיימן בנוכחות עשרה אנשים לפחות. אנשים אלו חייבים להיות גברים בוגרים – החל מגיל שלוש עשרה.

מקור המניין

הצורך במניין הוא בשל דרשת התורה "ונקדשתי בתוך בני ישראל"[2], ומקורות נוספים מבהירים שב"בני ישראל" הכוונה היא לעשרה אנשים.

מצוות המצריכות מניין

ביהדות, כל תפילה בציבור חייבת להתקיים עם מניין. תפילות ספציפיות המצריכות מניין הן:

אם קיים מניין בארוחה, מוסיפים את שם ה' לנוסח הזימון.

ישנן מצוות בהם המניין נדרש רק לכתחילה, אולם בדיעבד המצווה תתקיים גם אם אין מניין. למשל : ברית מילה, קידושין, קריאת המגילה בפורים ולווית המת.

דרישות המניין

על פי ההלכה לא יכולה אישה להיות מצורפת למניין גברים ממספר טעמים:

בספירת מניין לצורך זימון בעשרה ישנה סיבה נוספת לכך שנשים לא מצטרפות, והוא הכלל ההלכתי שעל מנת להוציא מישהו ידי חובה יש צורך שהמוציא יהיה מחויב באותה רמת חיוב. כיוון שגברים מחויבים בברכת המזון מדאורייתא, ונשים מדרבנן אז הנשים לא יכולות להוציא את הגברים ידי חובתם בברכת המזון.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • תפילה בציבור וחזרת הש"ץ; בתוך: אוצר עיונים, ש"ס מתיבתא, ברכות, כרך א, מערכה ד, עמ' מ-נד.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. אצל קהילת ביתא ישראל באתיופיה מניין מנה תריסר איש, כמספר שבטי ישראל.
  2. ספר ויקרא, פרק כ"ב, פסוק ל"ב
  3. מור וקציעה (או"ח סימן נה)


מודעה רבה: המכלול נועד לעיון בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית כלל.