בחינה פסיכומטרית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בחינה פסיכומטרית היא בחינה המשמשת להערכת כישורים מנטליים וקוגניטיביים של אדם ביחס ליכולותיהם של אנשים אחרים. ישנם סוגים רבים מאד של מבחנים פסיכומטריים. הנפוצים בהם כוללים את בדיקת החשיבה המספרית, המרחבית והמילולית.

בישראל מתייחס המושג הבחינה הפסיכומטרית או הפסיכומטרי לבחינה פסיכומטרית המשמשת ככלי מיון לכניסה לאוניברסיטאות השונות ולמוסדות נוספים להשכלה גבוהה ולפעמים כמבחן קבלה למשרה בחברה.

הבחינה מורכבת משלושה נושאים: חשיבה כמותית, חשיבה מילולית ואנגלית, כשלאחרון יחס נמוך יותר בציון. רף הקבלה ברוב המוסדות להשכלה גבוהה בישראל מורכב, בין השאר (ופעמים רבות בעיקר) מהציון הפסיכומטרי. ממוצע הציונים בפסיכמוטרי בישראל הוא 541, מתוך כ-80 אלף שניגשים בשנה פחות מ-10 מקבלים את הציון המקסימלי 800. השיקולים של תוקף ומהימנות הם אלמנטים נחוצים לקביעת איכות של כל מבחן. עם זאת, אגודות מקצועיות מציבות את הנתונים הללו בהקשרים רחבים יותר בעת פיתוח תקנים לשפיטת איכות של מבחן בהקשר נתון.

בארצות הברית

בארצות הברית נהוג מבחן דומה, הנקרא SAT, הבוחן בשלושה נושאים: מתמטיקה, קריאה ביקורתית וכתיבה, ומתקיים 7 פעמים בשנה. ב-SAT הוכנס לאחרונה גם חלק הבודק כישורי כתיבה. ניתן להיבחן במבחן ה-SAT במדינות רבות בעולם, ביניהן ישראל.

בסין

בסין נהוג מבחן הנקרא גאוקאו(אנ') שקובע באיזו אוניברסיטה ואיזה תחום לימוד יהיה הנבחן רשאי ללמוד, לא ניתן בסין ללמוד לימודים אקדמיים ללא מבחן זה.

היסטוריה

טרם המצאתה של הבחינה הפסיכומטרית, היו נהוגים בישראל מבחנים מקצועיים ייעודיים למקצועות מסוימים (בתשלום) בשקלול ציוני הבגרות של המועמד, בעוד קבלה לתארים אחרים הסתמכה על ציוני הבגרות בלבד[1][2].

הבחינה הפסיכומטרית בישראל הביאה להקמתה של תעשייה נרחבת[3][4] של 'מכוני הכנה' לבחינה זו. מכונים אלו מעבירים שיעורים בתשלום עבור אנשים המעוניינים לשפר סיכוייהם להצליח בבחינה. התשלום הנהוג לרוב הוא בסכומים הנעים בין 3000 ל-8000 ש"ח, כאשר קבוצות אוכלוסייה שונות מסובסדות לעיתים על ידי המדינה, וכן ניתן לשלם בעבור השיעורים באמצעות הפיקדון שניתן למשרתים בצה"ל[3].

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בחינה פסיכומטרית בוויקישיתוף

הערות שוליים

Social sciences.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא מדעי החברה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.