מרכז ארצי לבחינות ולהערכה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מרכז ארצי לבחינות ולהערכה
סמליל המרכז
בניין המרכז הארצי לבחינות ולהערכה בקמפוס גבעת רם, ירושלים
בניין המרכז הארצי לבחינות ולהערכה
בקמפוס גבעת רם, ירושלים
מוסד חינוכי
תקופת הפעילות 1981–הווה (כ־43 שנים)
מיקום
מיקום ירושלים
קואורדינטות 31°46′25.98″N 35°11′59.12″E / 31.7738833°N 35.1997556°E / 31.7738833; 35.1997556
http://www.nite.org.il

מרכז ארצי לבחינות ולהערכהראשי תיבות, מאל"ו; באנגלית: Israeli National Institute for Testing and Evaluation או NITE) היא עמותה, שמטרתה הפעלה של מערכת מבחנים לחיזוי ההצלחה בלימודים אקדמיים.

המרכז הוקם בשנת 1981 על פי החלטת ועד ראשי האוניברסיטאות בישראל, על מנת לטפל במרוכז בבחינות הכניסה למועמדים לאוניברסיטאות, לשפר את בחינות הכניסה לאוניברסיטאות ולשרת את כל המוסדות להשכלה גבוהה עם מערך בחינות אחיד. המרכז בונה את בחינות הכניסה לאוניברסיטאות ולמוסדות להשכלה גבוהה אחרים בישראל. המרכז בוחן בכל שנה כ-80 אלף מועמדים בבחינות הכניסה לאוניברסיטאות. המרכז נחשב לאחד מגופי הידע המובילים בעולם בתחום המבחנים והפסיכומטריקה.

מרכז ארצי לבחינות ולהערכה רשום כעמותה. חברות העמותה הן האוניברסיטאות בישראל שייסדו אותה:

המרכז פועל בפיקוחו של ועד מנהל שבו נציגים מכל האוניברסיטאות בישראל. צוות העובדים במרכז מורכב בעיקר מאנשי מקצוע ומחוקרים בכירים בתחום הפסיכומטריקה, ובו גם מומחי מחשב ואנשי מנהלה. את פעילות המרכז מלווה מועצה מדעית שבה אנשי מקצוע נבחרים מישראל ומחו"ל, ומטרתה לסקור את הפעילות המקצועית, לבקר, לייעץ ולהעמיד את הפעילות על הרמה הגבוהה ביותר.

מטרות המרכז הארצי לבחינות ולהערכה

  • בנייה והפעלה של מערכות מיון וברירת מועמדים ללימודים במוסדות להשכלה גבוהה
  • מתן ייעוץ ושירותי מדידה, מיון, הערכה וברירה למוסדות חינוך ולארגונים אחרים כדי לפתח את הידע והניסיון של העמותה
  • עריכת מחקרים בנושאים הנוגעים למערכות המיון והברירה של המוסדות להשכלה גבוהה ושל הארגונים האחרים לעיל
  • עריכת מחקרים בנושאים אחרים הנוגעים למוסדות להשכלה גבוהה.
  • מתן שירותים לחברי העמותה (האויברסיטאות) על פי החלטת הוועד המנהל ובהתאם למדיניות האספה הכללית

נוסף על מטרות אלו, מאל"ו מבקש לפעול לקידום תחום הבחינות, המדידה וההערכה בישראל.

בחינות המרכז

מרכז ארצי לבחינות ולהערכה מפתח ומקיים את המבחנים הבאים:

  • הבחינה הפסיכומטרית (מכפ"ל - מבחן כניסה פסיכומטרי לאוניברסיטאות) - הבחינה הפסיכומטרית היא כלי לחיזוי סיכויי ההצלחה בלימודים במוסדות להשכלה גבוהה, והיא משמשת את מוסדות הלימוד במיון מועמדיהם לחוגים השונים. הבחינה מועברת בארבעה מועדים שונים בשנה, מועד אביב (באפריל), מועד קיץ (ביולי) מועד סתיו (בספטמבר) ומועד חורף (בדמצבר) כאשר בכל מועד מועברים נוסחים שונים של הבחינה. בזכות העובדה שהבחינה מכוילת ממועד למועד ומנוסח לנוסח היא מאפשרת לדרג את כל המועמדים בסולם הערכה אחיד. בשל היותה בחינה סטנדרטית, הבחינה נחשבת בהשוואה לאמצעי מיון אחרים כמושפעת פחות מהרקע השונה של כל אחד מהם או ממשתנים סובייקטיביים אחרים. הבחינה הפסיכומטרית בגרסתה המודפסת (נייר ועיפרון) יש תשעה פרקים. כל פרק שייך לאחד משלושה תחומים: חשיבה מילולית, חשיבה כמותית ואנגלית. הפרק הראשון בבחינה מכיל מטלה הבודקת את יכולת ההבעה בכתב. הזמן המוקצב לביצוע מטלה זו בשפה העברית הוא 30 דקות. לאחר מכן ישנם 8 פרקים נוספים בבחינה בני 20 דקות כל אחד. הבחינה מועברת בעברית ובערבית בכל מועד, ובנוסף ברוסית, צרפתית, ובנוסח משולב-אנגלית.
  • בחינת מפע"ם. גרסה ממוחשבת ואדפטיבית של הבחינה הפסיכומטרית, הבחינה זהה בתכניה לבחינה הפסיכומטרית וכוללת אף היא מטלת כתיבה. בחינה זו מועברת לעיתים לנבחנים הזכאים לתנאים מותאמים כמו תוספת זמן וכיוצא בזה. אורך בחינה זו בממוצע כשלוש וחצי שעות.
  • בחינת מיון לרמות באנגלית (מבחן אמי"ר) - בחינת המיון באנגלית (אמי"ר) נועדה לאפשר למוסדות הלימוד לעמוד על רמת ידיעותיו של המועמד בשפה האנגלית כדי שיהיה אפשר לשבץ אותו בקורסי חובה באנגלית או לפטור אותו מהם. הבחינה בודקת שליטה סבילה בשפה האנגלית ברמה אקדמית, כפי שהיא באה לידי ביטוי בקריאת קטעי טקסט והבנתם.
  • בחינת אמי"ר ממוחשבת (אמיר"ם) - בחינת אמיר"ם היא בחינת אמי"ר (בחינת מיון באנגלית) ממוחשבת, דהיינו בחינת ידע באנגלית הניתנת באמצעות מחשב ומשמשת כלי מיון במוסדות לימוד אקדמיים. בחינת אמיר"ם מיועדת לסטודנטים או למועמדים למוסדות אקדמיים בישראל – אוניברסיטאות, מכללות אקדמיות וכדומה – אשר המוסד שהם לומדים בו או נרשמו אליו מבקש לעמוד על ידיעותיהם באנגלית, אם לשם קבלתם ללימודים ואם כדי למיינם לרמות של קורסי החובה באנגלית או לפטור אותם מהם. בחינת אמיר"ם היא בחינה אדפסטיבית. כלומר, שמחשבת לאחר כל שאלה במבחן את רמת הידע של הנבחן ובוחרת את השאלה הבאה כך שרמת הקושי שלה תתאים לרמת הנבחן. באופן זה ניתן לקצר באופן ניכר את מספר השאלות בבחינה.
  • בחינת ידע בעברית (מבחן יע"ל) - "יע"ל" היא בחינה המיועדת למי שנבחנו בבחינה הפסיכומטרית בשפה שאינה עברית, לצורך הערכת רמת העברית של המועמד ללימודים. הבחינה אורכת כשעה וחצי, ובה שני חלקים: בחלק הראשון - שאלות ברֵרה, ובחלק השני הנבחנים מתבקשים לכתוב חיבור. החל מ-2017 קיימת גרסה ממוחשבת ומקוונת של הבחינה - "יעלנט". הגרסה תואמת בתכניה ובאורכה את בחינת יעל אך מועברת על גבי מחשב.
  • בחינת קבלה למכינות (מבחן מימ"ד) - מימ"ד היא בחינת ידע למועמדים למכינות הקדם-אקדמיות. מוסדות הלימוד משתמשים בציון בחינת מימ"ד ובציוני בחינות הבגרות ככלי למיון המועמדים למסלולי הלימוד השונים במכינות הקדם-אקדמיות. בחינת מימ"ד היא בחינה ממוחשבת ומקוונת המועברת במוסדות הלימוד המשתמשים בבחינה. הבחינה מודדת ידע בשלושה תחומים: עברית, מתמטיקה ואנגלית. הבחינה מורכבת משישה פרקים - שניים מכל תחום. משך הבחינה כולה כשעתיים וחצי.
  • בחינת סינון וקבלה לתואר אח/ות מוסמך/ת (מסו"ק) - בחינת מסו"ק היא כלי לחיזוי סיכויי ההצלחה בלימודים לקראת התואר אחות מוסמכת או אח מוסמך. מוסדות הלימוד אינם מסוגלים לקלוט את כל הנרשמים, ועליהם לבחור מתוכם את בעלי הסיכויים הטובים ביותר להצליח בלימודים. בחינת מסו"ק מאפשרת לדרג את כל המועמדים בסולם הערכה אחיד, ובהשוואה לאמצעי מיון אחרים היא מושפעת פחות מהרקע השונה של כל אחד מהם או ממשתנים סובייקטיביים אחרים.
  • בחינה לתארים מתקדמים בפסיכולוגיה (מתא"ם) - החל בשנת הלימודים תשס"א (2000 - 2001) נכלל מבחן ארצי אחיד בתהליך הקבלה לתואר שני בפסיכולוגיה. הצורך במבחן מסוג זה עלה הן בגלל המספר הרב של המועמדים לתארים מתקדמים בפסיכולוגיה, והן בגלל הצורך בקריטריון אחיד לקבלה ללימודים.
  • בחינות קבלה לפקולטות לרפואה:
    • מסלולים שש-שנתיים (מו"ר ומרק"ם) - מערכות מיון ללימודי רפואה ורפואת שיניים - מערכות המיון ללימודי רפואה נועדו לאפיין את המועמדים על פי משתנים אישיים שאינם נמדדים בבחינות הבגרות ובבחינה הפסיכומטרית, כגון כישורי תקשורת בין-אישית, מודעות עצמית, בגרות והיכולת להתמודד עם מצבים שונים. המועמדים מוערכים על סמך התנהגותם, דעותיהם, עמדותיהם ותיאורי החוויות שהציגו. למערכות מו"ר ומרק"ם שני חלקים: מרכז הערכה ושאלונים. לכל מערכת מרכז הערכה משלה, ואילו חלק השאלונים משותף לשתי המערכות.
    • מסלולים ארבע-שנתיים (מר"ב) - מערכת מבחנים לקבלה ללימודי רפואה לבעלי תואר - בתי הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת בר-אילן מחייבים את המועמדים למסלולים הארבע-שנתיים המיועדים לבעלי תואר בוגר להשתתף בתהליך מיון המורכב משלבים אחדים.
  • בחינות בחו"ל - הבחינות הפסיכומטריות הישראליות נערכות גם במדינות אחדות, באירופה ובדרום אמריקה, בתנאי שיש כמות מינימלית של מעוניינים בבחינה. טופס ההרשמה לבחינה בחו"ל והתשלום בעבור הבחינה שונים מן הנהוג לבחינות בישראל.
  • בחינה בחשיבה כמותית ליועצי מס (חכי"ם) - חכי"ם הוא מבחן בחשיבה כמותית המיועד למועמדים המבקשים לקבל רישיון יועץ מס, ואשר אין בידיהם תעודת בגרות.

בנוסף, המרכז עורך את הבחינות הבאות גם בתנאים מותאמים: הבחינה הפסיכומטרית, בחינת אמי"ר, מתא"ם. כמו כן, הוקמה במרכז, "היחידה לבחינות מותאמות" (במו"ת) כדי לתת מענה לקשייהם של נבחנים שיש להם מגבלות פיזיות רפואיות, מגבלות פסיכיאטריות, לקויות למידה או לקויות קשב וריכוז.

מערכת לאבחון לקויות למידה והפרעת קשב וריכוז

מת"ל היא מערכת ממוחשבת של מבחנים ושאלונים סטנדרטיים שפותחה לצורך אבחון מועמדים למוסדות להשכלה גבוהה ותלמידים הלומדים בהם המבקשים התאמות בבחינות וסיוע בלימודים בשל לקות למידה. מת"ל פותחה במרכז הארצי לבחינות ולהערכה בסיועם של מומחים ללקויות למידה. המערכת פותחה לשירות אוכלוסיית לקויי הלמידה ביוזמתה של הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה - ובמימונה. ועדת ההיגוי של ות"ת בנושא תלמידים לקויי למידה ליוותה את הפיתוח.

מכון אלה לאבחון לקויות למידה והפרעת קשב וריכוז

מכון אלה הוא מכון לאבחון לקויות למידה והפרעת קשב וריכוז בסטודנטים ובצעירים המעוניינים ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה. מכון אלה הוא אחד ממכוני האבחון המאבחנים באמצעות מת"ל. המכון פועל בתוך המרכז הארצי לבחינות ולהערכה, בקמפוס גבעת רם של האוניברסיטה העברית בירושלים.

פעילות בינלאומית

המרכז הארצי לבחינות ולהערכה חבר פעיל בגופים מקצועיים בינלאומיים בתחום המדידה וההערכה, כגון: AERA, NCME, IAEA, ITC, AERA-EUROPE. המרכז משתתף במיזמים בינלאומיים ומעניק שירותי ייעוץ למדינות שונות.

קישורים חיצוניים


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0