ביארני האריולפסון
 | |
| לידה | איסלנד |
|---|---|
| פטירה | נורווגיה |
| מספר מסעות | אחד |
| גילויים בולטים |
האירופאי הראשון שגילה את אדמת אמריקה בעקבות מסעו יצא לייוו אייריקסון להתיישבות הראשונה באמריקה |
ביארני האריולפסון (בנורדית עתיקה או באיסלנדית: Bjarni Herjólfsson) היה מגלה ארצות נורדי-איסלנדי, שלפי הסאגות הנורדיות חי במאה ה-10 לספירה והיה האירופאי הראשון שגילה את יבשת אמריקה בשנת 986 לספירה.
חייו, משפחתו ומורשתו
מעט ידוע על מוצאו וילדותו של ביארני. הוא נולד, ככל הנראה, במחצית הראשונה של המאה ה-10 באיסלנד לאביו האריוף (Herjólfr, ומכאן שמו) בנו של בודי האריולפסון (Bárði), ולאמו ת'ורגר (Þorgerðr). בחייו הבוגרים שימש כקברניט של צי סוחר שבסיסו בנורווגיה, אך מדי קיץ נהג לחזור למולדתו איסלנד לביקור הוריו.
גילוי אמריקה
ביארני האריולפסון היה, ככל הנראה, האירופאי הראשון ש"גילה" את יבשת אמריקה, כ-500 שנים לפני כריסטופר קולומבוס. לפי המסופר ב"סאגת אנשי גרינלנד" (Grœnlendinga saga), במהלך ביקור בבית הוריו באחד מחודשי הקיץ של שנת 986 גילה ביארני שאביו יצא למסע לגרינלנד עם אֵיְירִיק האדום, וכך החליט לצאת בעצמו למסע לחיפוש אביו באוקיינוס האטלנטי הצפוני. בתקופה זו טרם היה שימוש במצפנים, המפות היו חסרות ודלות והשייט בימים לא ידועים בסירות משוטים (ומפרש) קטנות היה מסוכן מאוד. נוסף על כך, איש מבין צוותו של ביארני מעולם לא הגיע לגרינלנד, והיה עליהם לחפש את האי בים הפתוח. כרבים בתקופתו, נסחפו ביארני וצוותו על ידי הרוחות המנשבות באזורים אלה ואיבדו את דרכם. לאחר שיט ארוך ראה ביארני קו חוף שלא היה לתפישתו חלק מגרינלנד. הנוף שחזה בו כלל, לפי הסאגה, "ארץ יפה בקצה המערב, בעלת גבעות ויערות-עד אינסופיים", ולא התאים למישורים הקפואים למחצה של האי. אף על פי שהיה יכול (ובתקופתו היה מצופה ממנו), ביארני ויתר על עגינה ושיטוט בו מאחר שרצה מאוד לבקר את אביו בגרינלנד. לאחר מעשה, כאשר תיאר את הנוף שראה באוזני המקומיים, לא אבו הבריות בגרינלנד לשמוע במהלך שהותו שם וויתרו על השיט המסוכן לארץ לא נועדת.
ביארני נשאר להתגורר עד מות אביו ב"האריולפסנס" (Herjolfsnes, מילולית "של בני האריולף") כ-50 קילומטר מצפון-מערב לכף פרוול שבדרום גרינלנד, ולאחר מכן שב לנורווגיה.
מורשתו
לאחר מסעו הלא מתוכנן לחופי אמריקה נהפך ביארני למפורסם מאוד ברחבי סקנדינביה, מנורווגיה ודנמרק שבדרום ועד לגרינלנד. בעולם הנורדי (ה"ויקנגי"), יציאה למסעות שיטוט בימים לא ידועים ולתור אחר ארצות חדשות ו"לא ידועות" (בין אם מדובר באיים שכף רגלו של האדם טרם דרכה בהם כדוגמת איסלנד, ובין אם בארצות מיושבות כדוגמת האיים הבריטים ונורמנדי) נחשבו לפעולות אציליות. רוב סיפורי האלילים הנורדים מספרים על מסעות, ורוב הגיבורים הנורדים היו מגלי ארצות. לכן רבים, וביניהם אריק הוקונסון (מושל נורווגיה ורוזן נורת'מבריה, בנו של הוקון זיגרודסון ואחיה של המלכה השוודית האגדית אוד, בעצמו לוחם ומגלה ארצות) כעסו מאוד על ביארני על שלא חקר את הארץ שגילה וראו בכך מעשה אנוכי ופחדני.
לא ברור היכן היה אותו נוף שראה ביארני והדבר שנוי במחלוקת מאות שנים. מבחינה גאוגרפית, סביר שמדובר באחד מחופיה הצפון-מזרחיים של קנדה המודרנית, ומכאן חלק אינטגרלי מיבשת אמריקה. לפי ההיסטוריון הקנדי-איסלנדי טריווגי אולסון, "מחקרים מודרנית מצביעים שהארץ שגילה הייתה כנראה ניופאונדלנד, לברדור או איי באפין"[1].
לייב אייריקסון, בנו של אייריק האדום, הוקסם מסיפורו של ביארני, הן מתוך התרבות בה גדל והן מתוך כמיהה ל"יערות העד" שתיאר ביארני. גרינלנד הייתה מאז ומעולם ארץ שהחיים בה היו קשים (שמה - "ארץ ירוקה" - היה ככל הנראה מעשה רמייה של אייריק עצמו), ומשאבי טבע כעצים, ששימשו לבניית בתים, לחימום ולבישול, לבניית סירות וליצירת כלי-נשק היו מעטים וחסרים. בספרו של פרופסור ג'ארד דיימונד התמוטטות מתואר כיצד התיישבויות נורדיות נחרבו וננטשו בעקבות בירוא יערות והרס הסביבה הטבעית. לייוו אייריקסון רכש את סירתו של ביארני ויצא למסע לארץ החדשה. הוא הצליח להגיע לניופאונדלנד והקים את ההתיישבות הידועה הראשונה של האדם הלבן ביבשת אמריקה (וינלנד, או ל'אנס או מדוז).
בתרבות הפופולרית
דמותו של ביארני (Bjarni) בסדרת משחקי המחשב "תרבויות" (Cultures) מבוססת באופן חלקי על דמותו.
לקריאה נוספת
- מאמר של פרופסור אולסון מ-1970 (כולל מפה). (באנגלית)
- הסאגה הנורדית של גריינלאנד (Grœnlendinga saga) (באיסלנדית)
- תרגום הסאגה לאנגלית (פרק 2 מספר על ביארני) (באנגלית)
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ תולדות ביארני שנכתב על ידי פרופסור אולסון. (באנגלית)
