סאגה
ערך זה עוסק בסיפור שירי. אם התכוונתם לפירושים נוספים, ראו 
סאגה (בנורדית עתיקה: Saga - "סיפור", וברבים: sǫgur) היא סיפור או יצירה שירית אפית נראטיבית המגוללים את הרפתקאותיו של גיבור קדום, או קבוצה; במקור - סיפורן של המשפחות שיישבו את איסלנד וצאצאיהן. סַאגוֹת נכתבו בארצות הצפון, בעיקר בנורווגיה ובאיסלנד של המאות ה-12 עד ה-15; והתבססו במידה רבה על ספרות בעל פה ארוכת שנים.
הסאגות מתחקות אחר מקורותיהם ותולדותיהם של העמים הצפון-גרמאניים, ומספרות את סיפורי מסעותיהם המוקדמים של הוויקינגים, הקרבות ההרואיים, הנדידה לאי החדש והסכסוכים בין משפחות החלוצים. הטקסטים, בנורדית עתיקה, כתובים בפרוזה או משולבים בבתים, לעיתים קרובות תוך הבניה שירית אליטרטיבית (חזרתית). התֶמָה העיקרית בהם היא עלילות-גבורה - שגיבוריהן הם לרוב ויקינגים, לרוב הן מסופרות בצורה ריאליסטית ולעיתים בעלות מוטיבים אגדתיים, מהן שעוסקות ב"קדושים" ומהן רומנסות-אבירים שתורגמו מלשונות אירופה; עתים שהן מובאות באור רומנטי או בדיוני, אולם תמיד סביב דמויות אנושיות שניתן להבין ולהזדהות עימן.
מרבית כתבי-היד שבהם נשתמרו החיבורים הועברו לדנמרק ולשוודיה במאה ה-17, אולם מאוחר יותר הוחזרו לאיסלנד. מעריכים כי רק 10% מהחומר שרד.
סיווג
סאגות נמנות עם אמצעי השירה והספרות המאפיינים את היצירה הנורדית של ימי הביניים, ובדומה לאדה הפרוזאית, הן מהוות מקור כתוב להבנת המיתולוגיה הנורדית וההיסטוריה הטרום-נוצרית של עמי סקנדינביה. הן גם שופכות אור על חלק מההיסטוריה של האיים הבריטיים[1], צפון אמריקה[2] וחלקים מאירופה. מחקרים רבים עסקו בניסיון להפריד בין מרכיבים עלילתיים דמיוניים בסאגות לבין הבסיס העובדתי להן, וקיימת מחלוקת רבה באשר להיותן מקורות לעובדות היסטוריות כהווייתן. אחד מגדולי מחברי הסאגות היה סנורי סטורלוסון, שלו מיוחסת גם "האדה הפרוזאית". את הסאגות נוהגים למיין לענפים הבאים:
- סאגות המלכים (Konungasögur) - מספרות על חיי המלכים הסקנדינביים, חוברו בין המאה ה-12 וה-14.
- סאגות האיסלנדים (Íslendingasögur), סיפורי גבורה שנכתבו בין המאות ה-12 וה-14 על המשפחות הבולטות של איסלנד - מתרחשים בתקופה שבין השנים 930–1030, המכונה בתולדות איסלנד "עידן הסאגות"; נוטים לעסוק בדמויות "גדולות מן החיים" מבין בני ארץ זו (כמו סאגת רגנאר לודברוק או סאגת אגיל המהוללת), ונחשבים כפנינת הסאגות האיסלנדיות.
- מעשיות קצרות על איסלנדים (Íslendingaþættir) - נושאיהן דומים לאלה של הסאגות, אולם הן מתומצתות יותר.
- סאגות עכשוויות (או "בנות-זמנן", Samtíðarsögur) - סאגות המתייחסות לתקופת הזמן שבה נוצרו. עלילתן מתרחשת במאות ה-12 וה-13 באיסלנד, והן נכתבו זמן קצר לאחר קרות האירועים. בדומה לסאגות העוסקות במלכים ובישופים – שנכתבו בדרך כלל בין השנים 1190–1320, חלקן מתעדות סיפורים בעל-פה שנוצרו תקופה ארוכה קודם לכן.
- סאגות אגדה (Fornaldarsögur) - מערבבות היסטוריה עתיקה עם מיתוס ואגדה, ומטרתן לרתק ולבדר. הן מעלות על נס את הפרק הפגני בעברה של סקנדינביה, כמושא גאווה.
- סאגות אבירים (Riddarasögur) - תרגום של סיפורים פסאודו-היסטוריים ושירים על מעללי גבורה, אשר מקורם בצרפת, לצד יצירות מקומיות באותו סגנון.
המונח בשפות הנורדיות המודרניות
לאורך הדורות קיבל המונח "סאגה" משמעות רחבה יותר בשפות הנורדיות. בשוודית ובדנית בנות זמננו המונח בא לתאר יצירת פרוזה לא-ריאלית או אפית. הביטוי Folksaga משמעו סיפור עממי, מעשייה הכתובה שוודית או דנית שמחברה אינו ידוע. המונח השוודי Konstsaga ("סיפור אמנותי") מתאר מעשייה שמחברה ידוע, למשל הנס כריסטיאן אנדרסן או אסטריד לינדגרן, בעוד שבדנית ובנורווגית המונח לחיבור כזה יהיה Eventyr ("הרפתקה"). המילה סאגה אף נמצאת בשימוש בהתייחסות לסיפורי פנטזיה, למשל יצירתו של ג'.ר.ר. טולקין, שר הטבעות, שתורגמה לשוודית בכותרת Sagan om ringen ("הסאגה על הטבעת"), אף שטולקין, אשר ידע מעט שוודית, הביע חוסר שביעות רצון מתרגום זה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- תרגומים לעברית מסאגות איסלנדיות נבחרות
- מסד הנתונים של הסאגות האיסלנדיות (באנגלית)
- סאגה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ כפי שניתן למצוא בסאגת רגנאר לודברוק, את פלישתו של רגנאר לאי הבריטי, כיבושיו, והוצאתו להורג בידי אלה השני, מלך נורת'מבריה.
- ^ רק בתחילת המאה ה-20 אומתו הסיפורים על נדידתם של הוויקינגים לצפון אמריקה; "סאגת הגרינלנדים" היא דוגמה לאסמכתא ספרותית לקולוניזציה הנורדית של אמריקה, להרחבה על גילוי חבל זה כאן, וראו גם וינלנד ול'אנס או מדוז.
