מצוות שבין אדם לחברו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף בין אדם לחברו)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עשרת הדברות. מימין חמש דברות שבין אדם למקום, ומשמאל חמש דברות שבין אדם לחברו

מצוות שבין אדם לחברו הן מצוות שהתורה מצווה בהן על עשיית מעשה כלפי אדם אחר, על מנת להסדיר את ההתנהגות החברתית שבין בני האדם. בניגוד למצוות שבין אדם למקום שבהם האדם מצווה בהם לעשות מעשים כלפי הקב"ה, ואין בהם הנאה לחברו.

בתלמוד וכן בראשונים ואחרונים ישנם חילוקי דינים רבים בין שני סוגי מצוות אלו.

בכמה מהמצוות נחלקו האחרונים האם הם בכלל מצוות שבין אדם לחברו או שהם מהמצוות שבין אדם למקום.

מקור

ההבחנה בין שתי מחלקות אלה של מצוות מוזכרת לראשונה במשנה: ”עברות שבין אדם למקום - יום הכפורים מכפר. עברות שבין אדם לחברו - אין יום הכפורים מכפר - עד שירצה את חברו” (משנה, מסכת יומא, פרק ח', משנה ט').

פירוש הדבר הוא שאדם שחטא במצווה או איסור שהוא בין אדם לחברו, לא יועיל לו לכפר על עוון זה, עד שיבקש מחילה מחברו, שיסלח לו.

באחרונים כתבו שאף בעבירה שבין אדם לחברו, מלבד החטא שחטא לחברו וחיוב הסליחה ממנו, ישנו אף חטא למקום, ויש שהוסיפו שאף חלק העבירה למקום לא יתכפר לו כל זמן שחברו לא מחל לו על פגיעתו.

חשיבות המצוות שבין אדם לחברו

יש מהראשונים שכתבו שמצוות שבין אדם לחברו חשובות יותר מהמצוות שבין אדם למקום[1], וכך כתב הרא"ש בפירושו למסכת פאה:

כי הקדוש ברוך הוא חפץ יותר במצוות שיעשה בהם גם רצון הבריות, מבמצוות שבין אדם לקונו

פירוש הרא"ש למסכת פאה, פרק א', משנה א'

חילוקי דינים

בפוסקים ישנם חילוקי דינים שונים בן מצוות שבין אדם לחברו למצוות שבין אדם למקום:

עשה דוחה לא תעשה - יש שכתבו שמצווה שבין אדם למקום אינה דוחה מצווה שבין אדם לחברו[2]

מצוות צריכות כוונה - בהרבה מהפוסקים סבורים שבמצוות שבין אדם לחברו אין כוונת המצווה מעכבת[3]

אונס - יש מי שדעתו שבמצוות שבין אדם לחברו אין פטור אונס[4]

עשרת הדיברות

בראשונים כתבו שעשרת הדיברות שנתנו למשה בסיני, חלוקים לב' סוגים, הלוח הראשון מימין, עוסק במצוות (או איסורים) שבין אדם למקום, ואילו הלוח שמשמאל עוסק במצוות (ואיסורים) שבין אדם לחברו[5].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ כך למשל כתב ר' אלחנן וסרמן בביאורי אגדות על דרך הפשט שבסוף ספר קובץ הערות פרק ז' אות ז'.
  2. ^ שו"ת שם אריה יו"ד סד.
  3. ^ אהבת ציון סימן רטז, וראו קובץ שיעורים, כתובות, אות רמט ועוד.
  4. ^ רבי יוסף ענגיל אתוון דאורייתא סימן יג.
  5. ^ הרמב"ן בפירושו על התורה פרשת יתרו.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0