בית-הספר למדעי הפסיכולוגיה, אוניברסיטת תל אביב
בית-הספר למדעי הפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב פועל במסגרת הפקולטה למדעי החברה. בבית-הספר מתקיימים מחקרים ותוכניות לימודים לתואר ראשון (בוגר) לתואר שני (מוסמך) ולתואר שלישי (דוקטור).
היסטוריה של בית-הספר למדעי הפסיכולוגיה
החוג לפסיכולוגיה של אוניברסיטת תל אביב הוא השלישי שהוקם בישראל. החוג הוקם בשנת 1961 על ידי פרופ' הנס קרייטלר, בקמפוס הראשון של האוניברסיטה באבו כביר. בשנים הראשונות הייתה בחוג אוירה חלוצית של סוללי דרך, והקשר בין המורים לבין הסטודנטים היה הדוק. עם המורים הראשונים נמנו פרופ' ורה מהלר, שהייתה עוזרתו של קורט לוין, ולימדה תאוריות אישיות ופסיכולוגיה התפתחותית, פרופ' רודולפינה מנצ'ל, מומחית בינלאומית להתנהגות בעלי חיים ואילוף כלבים, ופרופ' ישעיהו לייבוביץ שבא מירושלים ללמד פסיכולוגיה פיזיולוגית.
האוריינטציה בראשית הדרך הייתה בעיקר קלינית, והתבססה על גישה אירופאית, עם מעט השפעות מן הפסיכולוגיה האמריקאית. דרך הלימוד כללה התעמקות במקורות הכתובים של אבות הפסיכולוגיה בליווי הדרכה צמודה.
לאחר כארבע שנים עבר החוג לקמפוס החדש של האוניברסיטה, ברמת אביב, והתמקם בבניין גילמן. האכסניה החדשה כללה מעבדה למחקר פסיכולוגי שנבנתה בתרומה של האגודה הפרה-פסיכולוגית האמריקאית, והייתה ציון דרך בכיוון ההתפתחות המחקרי. צוות המורים הלך וגדל, ולדור המייסדים, שהיה במקורו בעיקר אירופאי, נוספו בוגרי החוג, וכן חברי סגל שייצגו את הפסיכולוגיה האקדמית האמריקאית.
בשנת 1967 נפתחו לימודי תואר שני, תחילה במגמה הקלינית ובמגמה החינוכית ואחר כך נוספו מגמות בתחום החברתי, התעסוקתי, הקוגניטיבי והפסיכוביולוגי. בשנת 1978 נפתחה בחוג התוכנית ללימודי דוקטורט.
במשך שנים רבות היה החוג חלק מהפקולטה למדעי הרוח, אך במחצית שנות השמונים התנהל מאבק בין הפקולטות למדעי הרוח והפקולטה למדעי החברה על מיקומו הסופי. לבסוף גברה הפקולטה למדעי החברה, ומאז 1987 החוג הוא חלק ממנה.
בשנת 2012 שודרג מעמדו של החוג, והוא הפך לבית הספר למדעי הפסיכולוגיה. באותה שנה פורסם כי החוג פרסם את המספר הגבוה ביותר של מחקרים אקדמיים בישראל בנושאי פסיכולוגיה, בעשור שקדם לפרסום, ביחס לחוגי פסיכולוגיה באוניברסיטאות אחרות.[1]
כיום בית-הספר למדעי הפסיכולוגיה בתל אביב הוא הגדול מבין החוגים המקבילים בישראל בהיקף סגל ההוראה, המחקר ובמספר הסטודנטים.
פעילות בית-הספר
לבית-הספר למדעי הפסיכולוגיה יש שלושה יעדים עיקריים:
- יצירת ידע בפסיכולוגיה
- הפצת הידע (ברמות שונות ולקהלים שונים)
- הפיכת הידע ליישומי.
בנוסף לאלו, קיימים יעדי-על של חינוך לחשיבה, לאתיקה ולמצוינות. יש מידה רבה של שילוב וחפיפה בין היעדים, המתבטא למשל בשילוב סטודנטים מכל התארים בפעילות מחקרית. מבין היעדים, בית הספר רואה את המצוינות במחקר ובהכשרת חוקרים צעירים ואיכותיים כמרכזי והחשוב ביותר. עיקר ההכשרה המחקרית מתבצע בתארים המתקדמים, אך גם תוכנית לימודי התואר הראשון מכוונת במידה רבה להכשרת הסטודנטים לחשיבה מדעית ולהמשך לימוד בתארים מתקדמים בפסיכולוגיה או בתחומים משיקים. עם זאת, בית-הספר מכיר בכך שתשתית ידע והבנה בסיסיים בפסיכולוגיה היא בעלת תרומה משמעותית לעיסוקים רבים הקשורים להתנהגות, גם ללא המשך ללימודים מתקדמים.
בתוכניות הקליניות בתואר שני – היעד המרכזי הוא הכשרת קלינאים איכותיים ומעודכנים על פי הדגם של Scientist-Practitioner. ביתר פירוט, המטרה היא להקנות לסטודנטים יסודות עיוניים והדרכה מעשית במגוון שיטות אבחון וטיפול נפשי, ובה בעת גם הכשרה והתנסות במחקר. היעד של עדכון מדעי ומקצועי לפסיכולוגים קליניים מתבצע בבית הספר גם בתוכניות לימודים חוץ תקציביות משלימות ובימי עיון להכשרה מתקדמת המיועדים לאנשי מקצוע.
בית-הספר למדעי הפסיכולוגיה משקיע גם בתרומה לקהילה בדרכים מגוונות. למשל, בארגון לימודי השדה בתואר ראשון, שבהם הסטודנטים מתנסים בפעילות מודרכת בהקשר חינוכי או טיפולי מחוץ לאוניברסיטה; בימי עיון לקהל הרחב המתעניין בפסיכולוגיה; ובהופעות חברי בית הספר בתקשורת בנושאים בעלי עניין ציבורי, כמו התמודדות עם לחצים או אלימות. החל משנת תשס"ח (2007/8) משתלבים סטודנטים לתואר הראשון בתוכנית "אוניברסיטה בעם", ומלמדים (תמורת קרדיט) קורסי מבוא בפסיכולוגיה למבוגרים ובני נוער מאוכלוסיות מוחלשות אשר גישתן ללימודים גבוהים מוגבלת.
לימודי תואר ראשון בבית-הספר למדעי הפסיכולוגיה
תוכנית התואר הראשון בנויה בעיקר על קורסי מבוא, המקנים לתלמידים רקע בענפיה השונים של הפסיכולוגיה. כמו כן, מושם דגש על הכשרת הסטודנטים לעיסוק במחקר אמפירי, בשיטות מחקר, בסטטיסטיקה ובשימושי מחשב. בנוסף לכך מחייבות הדרישות עריכת מחקר אמפירי עצמאי והגשתו כעבודה סמינריונית. הלימודים בבית-הספר הם במסלול דו-חוגי. מסלול זה הוא חובה לכל תלמיד בשנה א'. עם זאת, קיים גם מסלול לימודים חד-חוגי מורחב החל מהשנה השנייה ללימודיו של התלמיד.
את החשיפה לצדדים השימושיים של הפסיכולוגיה מקבל תלמיד התואר הראשון במסגרת "לימודי שדה" בהם הוא מתנסה בפעילות מודרכת בהקשר חינוכי או טיפולי מחוץ לאוניברסיטה.
תוכניות לימוד בלימודי תואר ראשון בבית-הספר למדעי הפסיכולוגיה
- תוכנית משולבת בפסיכולוגיה ובביולוגיה בהדגש מדעי המוח (במסגרת בית הספר סגול למדעי המוח) - התוכנית מיועדת לקבוצה נבחרת של תלמידים בעלי עניין במדעי המוח. מטרת התוכנית לספק לתלמידים הכשרה אקדמית בסיסית בפסיכולוגיה, ביולוגיה וגם במדעי המוח. התוכנית כוללת התנסות במחקר באחת או שתיים ממעבדות מדעי המוח בפקולטות השונות בקמפוס (פסיכולוגיה, רפואה, מדעי החיים, הנדסה, מדעים מדויקים). בוגרי התוכנית יוכלו להמשיך בלימודים לתואר שני/דוקטורט ישיר במסגרת בית הספר למדעי הפסיכולוגיה, או בבית הספר סגול למדעי המוח, או בפקולטה למדעי החיים, או בפקולטה לרפואה, בהתאם לתנאי הקבלה בכל תוכנית.
- תוכנית לימודים לתואר ראשון בפסיכולוגיה – מדעי המחשב בהדגש מוח (במסגרת בית הספר סגול למדעי המוח) - התוכנית מיועדת לסטודנטים מצטיינים המתעניינים במדעי המוח מההיבט החישובי וההתנהגותי-קוגניטיבי ומבוססת על תוכנית לימודים דו-חוגית בפסיכולוגיה ובמדעי המחשב, בשילוב קורסים ייעודיים במדעי המוח. מטרת התוכנית היא להקנות ידע בסיסי בנוגע לאופן שבו המוח מעבד מידע ברמה הקוגניטיבית וההתנהגותית, תוך שילוב כלים מתמטיים וחישוביים ממדעי המחשב למידול תהליכים אלה. תחום מחקר זה נמצא היום בחזית חקר המוח. בוגרי תוכנית זו יוכלו להשתלב בלימודי תואר שני או דוקטורט במדעי המוח, במדעי המחשב או בפסיכולוגיה וזאת בהתאם לתנאי הקבלה בכל אחד מהמסלולים.
לימודי תואר שני ושלישי בבית-הספר למדעי הפסיכולוגיה
לימודי התואר השני והשלישי נעשים בשש מגמות התמחות:
- פסיכולוגיה קלינית מחקרית
- פסיכולוגיה חברתית
- פסיכולוגיה קוגניטיבית
- פסיכוביולוגיה
- קוגניציה ומוח
במגמה הקלינית מחקרית מוכשרים התלמידים למחקר עם הכשרה מקצועית-קלינית, וארבע המגמות האחרות מכשירות את התלמידים למחקר, עם אוריינטציה חזקה למחקר בסיסי.
הערות שוליים
- ^ תומר ורון, על הספה: איזה חוג לפסיכולוגיה יצמיח את הפרויד הבא?, באתר פורבס, 23/11/2012
