בית אמינוף
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | בנין משרדים, חנויות ומגורים |
| כתובת | רחוב יפו 40 |
| הקמה ובנייה | |
| אדריכל | נ' פתסיס. |
בית אמינוף הוא בניין מגורים, משרדים וחנויות הנמצא ברחוב יפו, פינת רחוב הסולל (היום רחוב חבצלת) בירושלים.
היסטוריה
הבניין הוקם בשנת 1935 על ידי יוסף אמינוף שעלה עם אביו ממשהד בפרס באמצע שנות העשרים. השנים עסקו במסחר בשטיחים ותכשיטים. הבניין הוא תלת קומתי שתוכנן ובוצע ברמת בינוי גבוהה. האדריכל היה יווני-אורתודוקסי בשם נ' פתסיס.
בפתח הבניין מצוי גמלון ובשאר הפתחים מצויה אבן ראשה מעל הפתח. המרפסות יש מעקות בסגנון זריחת השמש, סגנון הנפוץ באמנות הארט-דקו של התקופה.
הבניין הוא חלק ממקבץ של ארבעה בניינים הנמצאים בצידו הצפוני של רחוב יפו (כיום במספרים 36–42), הבולטים בנוכחותם האורבנית[1]. בניינים אלו נבנו על ידי יזמים פרטיים ונבנו ברמת בינוי גבוהה ומוקפדת. הם נבנו לצורך השכרת דירות וחנויות. בניין אמינוף שנבנה באמצע שנות השלושים היה האחרון מביניהם שנבנה. לקטע זה של רחוב יפו "חזות אירופית איכותית"[2].
בפינת הבניין שכן מאז תקופת המנדט – "קפה אלסקה" שהיה ידוע בגלידה המשובחת שמכר. כיום ישנם בבניין בעיקר משרדים, ומלון קטן. בקומת הרחוב מצויות חנויות. במקום בו שכן בעבר "קפה אלסקה" נמצא היום סניף של קפה ארומה.
הגמלון מעל הכניסה
הקומה העליונה בבניין
הבניין (השמאלי) מכיוון מערב (2019)
לקריאה נוספת
- דוד קרוינקר, רחוב יפו, הוצאת כתר, ירושלים, 2005, עמ' 220–221.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ בנוסף להם במרחק קצר – בניין מלון רון.
- ^ דוד קרוינקר, רחוב יפו, הוצאת כתר, ירושלים, 2005, עמ' 216.
