בית היתומים ציון בלומנטל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בית היתומים ציון בלומנטל
שפה רשמית עברית
מדינה ישראל
מטה הארגון רחוב הושע 16, ירושלים
מנכ"ל הרב ברוך רקובסקי וגב' רבקה רקובסקי
תקופת הפעילות 1900–הווה (כ־124 שנים)
www.zionorphanage.com

בית היתומים ציון בלומנטל הוא בית יתומים וחינוך יהודי אורתודוקסי בירושלים. בית היתומים נוסד בשנת 1900 והוא בית היתומים הפעיל הוותיק ביותר בישראל .[1]

היסטוריה

בית היתומים הוקם בסמוך לשכונת הבוכרים בשנת 1900[2] [3] על ידי הרב אברהם יוחנן בלומנטל (תרל"ז –1966 [4]), יליד ירושלים,[5] שהוביל את בית היתומים במשך 50 שנה. אשתו של בלומנטל, שיינה, שימשה כמנהלת במשך 40 שנה.[6] עד שנת 1920 בית היתומים בלומנטל היה ביתם של 85 יתומים.[7] בית היתומים קלט יתומים רבים ממלחמות העולם הראשונה והשנייה ומלחמת העצמאות הישראלית.

בית היתומים בלומנטל היה ידוע ביצירת סביבה ביתית משפחתית לנוער מקהילות דתיות שונות   - ספרדי, אשכנזי, חסידי וכו'.[7] השימוש בעברית כשפת ההוראה הרשמית שימש לאיחוד ילדים ממדינות ושפות שונות.[6]

במשך עשורים רבים בית היתומים היה מקום פופולרי לאירועים גדולים. בבית היתומים הכתירו את הרב הראשי לישראל בשנת 1921. [8] שם גם ביצעו את הטיש הראשון של האדמו"ר מבעלזא בירושלים לאחר בריחתו מאירופה הכבושה הנאצית בשנת 1944, [9] ואת חתונתו של ר ' יוסף דב סולובייצ'יק, ראש ישיבת בריסק בישראל בשנת תשמ"ה. [10]

עם התפתחות שכונת גאולה סביב אתר בית היתומים, הפך המוסד לחלק מרובע גאולה. הוא ממוקם שני רחובות מצפון לצומת המרכזי של כיכר השבת.[11] מגרש פינתי ברחובות הושעיה ויחזקאל זכה לשם "כיכר בלומנטל" לכבוד המייסד, הרב אברהם יוחנן בלומנטל. [12]

חניכי בית היתומים

בשנותיו הראשונות התאכסנו בבית היתומים ילדים שהוריהם נהרגו על ידי ערבים. ילדים אחרים נמסרו על ידי הורים עניים. כיום, מרבית התושבים אינם יתומים, אלא ילדים שהוריהם חולים במחלות נפשיות או בהתמכרויות, או שהם מרוששים, חלקם קורבנות להתעללות פיזית או רגשית.[13] בית היתומים מקבל גם ילדים עולים יהודים מרוסיה ואתיופיה. [14]

בסוף שנת 2011 בית היתומים אכלס 100 ילדים בגילאי 7 עד 18. 120 בני נוער נוספים לומדים בבית ספר תיכון בישיבה בשם "יגדיל תורה". [15]

פעילויות נוכחיות

בניין בית היתומים נבנה סביב חצר מרכזית. לרשות החוסים יש גן שעשועים חיצוני, חדר כושר מאובזר, ספרייה ופינת ליטוף .[1][11] בית היתומים מספק פעילויות חוץ-לימודיות אחר הצהריים כמו כדורעף, התעמלות, שיעורי מוזיקה, חדר מחשבים וגינון.

בשנת 2004 בית היתומים הציע את הרעיון של משפחות, או יחידות משפחתיות, לבנים בגילאי 7 עד 14. כיום יש במקום חמש יחידות משפחתיות, בהן קבוצות של 12 נערים הגרים בדירות פרטיות יחד עם זוג צעיר וילדיהם הקטנים. בני הזוג משמשים כהורים במעונות, מגישים ואוכלים ארוחות עם הבנים ודואגים לצרכיהם היומיומיים.

חברי הסגל המנהל

הרב ברוך רקובסקי, נינו של המייסד, הוא המנהל המבצע. אמו, גברת רבקה רקובסקי, נכדתו של המייסד, היא המנהלת. [16]

בוגרים מפורסמים

לאורך השנים חוסי בית היתומים נהיו רבנים, עורכי דין, רואי חשבון, פקידים, מורים ובעלי מקצוע מקצועיים.[6] בוגרים בולטים כוללים את משה אבוטבול, ראש עיריית בית שמש, ודוד אזולאי, חבר כנסת במפלגת ש"ס מאז 1997. [17]

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 Huish, Sirkka (1 במאי 2009). "Bermudian Helps Out 100 Homeless Children". Bermuda Sun. נבדק ב-4 באפריל 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ Rossoff, Dovid (2001). Where Heaven Touches Earth: Jewish life in Jerusalem from medieval times to the present (6 ed.). Feldheim Publishers. p. 392. ISBN 0873068793.
  3. ^ Jaffe, Eliezer David (1983). Israelis in Institutions: Studies in child placement, practice, and policy. Taylor & Francis. p. 3. ISBN 0677059604.
  4. ^ לוח פטירת צדיקים: הרב אברהם יוחנן בלומנטל, יז כסלו [Calendar of Deaths of Righteous People: Rabbi Abraham Yochanan Blumenthal, 17 Kislev]. Amude-HaShalom. אורכב מ-המקור ב-2016-03-03. נבדק ב-4 באפריל 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Who's Who Israel. 1965. p. 143.
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 Shvili, Chaim (בינואר 1964). הרה"ג אברהם יוחנן בלומנטל שליט"א ומפעלו [Rabbi Abraham Yochanan Blumenthal and His Enterprise]. Kol Sinai. 5 (3): 125. {{cite journal}}: (עזרה)
  7. ^ 7.0 7.1 Ben-Arieh, Yehoshua (1979). עיר בראי תקופה: ירושלים החדשה בראשיתה [A City Reflected in its Times: New Jerusalem – The Beginnings]. Jerusalem: Yad Izhak Ben-Zvi Publications. p. 348.
  8. ^ Kroyanker, David (1983). Jerusalem Architecture: Periods and styles: The Jewish quarters and public buildings outside the Old City walls, 1860–1914. Domino Press. p. 215. ISBN 9652610194.
  9. ^ Israel, Yosef (2005). Rescuing the Rebbe of Belz: Belzer Chassidus: History, rescue and rebirth. Mesorah Publications. p. 445. ISBN 1578190592.
  10. ^ Meller, Shimon Yosef (2007). The Brisker Rav. Feldheim Publishers. pp. 107, 183, 278. ISBN 978-1-58330-969-8.
  11. ^ 11.0 11.1 Friedman, Hadassah. "My Home Away From Home". Binah Bunch, 18 July 2011, pp. 18–19.
  12. ^ Inscription on plaque in front of building.
  13. ^ Gordon, Rabbi Arye D. “LA Reception for Zion Blumenthal Orphanage”. ‘’Hamodia’’, 2 June 2010, p. C18.
  14. ^ "Israel's Oldest Active Orphanage". Zion Blumenthal Orphanage. 2012. נבדק ב-4 באפריל 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ Gordon, Rabbi Arye D. (22 בדצמבר 2011). "Zion Orphanage Jerusalem Still Growing". The Jewish Press. נבדק ב-4 באפריל 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ "Our Staff". The Zion Orphanage Jerusalem. 2012. נבדק ב-4 באפריל 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ "About Us". The Zion Orphanage Jerusalem. 2012. נבדק ב-4 באפריל 2012. {{cite web}}: (עזרה)
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0