בית הכנסת באנדריאקה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בית הכנסת העתיק באנדריאקה (Andríaca; בטורקית: Andriake; ביוונית עתיקה: Ἀνδριάκη) בחבל ליקיה ההיסטורית, בדרום מערב טורקיה, התקיים בשלהי העת העתיקה.

אנדריאקה שימשהּ כנמלהּ של העיר מירה (Myra) העתיקה, כיום העיירה דֶמרֶה (Demre). הנמל (שבשפך הנהר Andráki) התמלא במהלך השנים בסחף,[1] והעיר ירדה מגדולתה.

בית הכנסת זוהה ב-2009 בחפירות שנערכו באנדריאקה העתיקה בראשות נֶבזאט צֶ'וויק (Nevzat Çevik) מאוניברסיטת אקדניז (Akdeniz, "הים התיכון") באנטליה ובעצת חנן אשל מאוניברסיטת בר-אילן. עד לחפירות אלה הוגדר המבנה כסבסטיאון – מקדש לכבוד הקיסרים מן השושלת היוליו-קלאודית. ככל העולה מהחפירות החדשות, בית הכנסת נבנה במאה הרביעית והורחב במאה החמישית. זיהויו נקבע על פי סממני יהדות שנחשפו באתרו – דימויי מנורת שבעה קנים, שופר, אתרוג ולולב וכן כתובות הנושאות מסר יהודי ("שלום על ישראל") ואותיות עבריות.

מבנה בית הכנסת, שכיוונו צפון–דרום, היה מלבני (7.25 X 5 מ') והוא רוצף במרצפות חרס רבועות. תקרתו נתמכה בארבעה עמודים. בשלב מאוחר נוסף בקצהו הדרומי אפסיס ברוחב כ-4 מ' ששרד לגובה של כ-4 מ'.[2] רצפת האפסיס גבוהה בכ-1.5 מ' מרצפת האולם. קיר תמך הפריד בין האפסיס לבין אולם התפילה ועל גביו הוצב סורג. בתוך בית הכנסת נבנה יציע בצורת האות 'ח', ומדרגות אבן הוליכו אליו מן הכניסה שבקיר הצפוני.

על רצפת המבנה התגלו לוחות שיש של הסורג. אחד מהם מעוטר בתבליט של מנורת שבעה קנים שמצדדיה דימויי שופר, אתרוג ולולב.[3] מתחת לקני המנורה בולט מוטיב הסלילים המוכר מתיאורי מנורות שנתגלו באסיה הקטנה וגם ממנורות שנמצאו בארץ ישראל,[1] והוא מייצג את מגילות התורה.[2] בחלק העליון של לוח הסורג, מעל תבליט המנורה,[4] נחקקה כתובת ביוונית המתעדת תרומה ובצדה נחרתו מנורה נוספת וסימני ארבעת המינים. כתובת שנמצאה בראש לוח סורג אחר, אף היא מתעדת תרומה, מסתיימת במלים "שלום על ישראל" ביוונית ובמשלב אותיות (ליגטורה) של המִלה "שלום" בעברית. שניים משמות האנשים הנזכרים בכתובות הם עבריים – שמואל ויהושע.

מיקומו המרכזי של בית הכנסת – בלב העיר, מעל לנמל וסמוך למבנה הגזית הגדול שבנה הקיסר אדריאנוס לממגורות (Hurrea),[3] יש בו להעיד על מצבה של הקהילה היהודית במקום. בית הכנסת באנדריאקה הוא אחד משלושה בתי הכנסת העתיקים באסיה הקטנה, בצד אלה של סרדיס ופריאֵנה, שנחשפו בשלמותם וזיהוּיָם חד-משמעי, אך מלבד שרידיו אין ידיעות אחרות על קהילה יהודית במקום.

לקריאה נוספת

  • נבזאט צ׳וויק וחנן אשל, "בית כנסת מהתקופה הביזנטית באנדריאקה שבדרום טורקיה", קדמוניות 139, תש"ע–2010, עמ' 41–43
  • דוד עמית, "עוד לנושא הסלילים בתיאורי המנורות", קדמוניות 117, תשנ"ט–2009, עמ' 53–54

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ בסוסיא בהר חברון ובחורבת קושט שממזרח לטבעון
  2. ^ דוד עמית, "מהם המעגלים משני צדי המנורה?", באתר רשות העתיקות, 2004
  3. ^ יחיד – Hurreum; המבנה שופץ והוסב למוזיאון עתיקות (נפתח לביקורי קהל בראשית 2014)