בית הספר הדביר החדש

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בית הספר "הדביר החדש"
New dvir logo.PNG
חצר קידמית בבית הספר הדביר החדש.jpg
בית ספר
מוטו

לכל אדם יש גרעין פנימי תקין.

הצרכים המיוחדים של אנשים בעלי מוגבלויות נמצאים גם אצל האדם "הרגיל", אך במינונים שונים.
השתייכות החינוך המיוחד ברוח האנתרופוסופיה
תקופת הפעילות 1.9.2004–הווה
שכבות לימוד מגילאי 7 ועד גיל 21
מספר כיתות 5 כיתות
בעלי תפקידים
מנהלת יצחקוב רננה
באחריות משרד החינוך, עיריית ירושלים, עמותת שק"ל
תלמידים
29 תלמידים
מיקום
מיקום שכונת ארמון הנציב, ירושלים

בית הספר "הדביר החדש" הוא מוסד חינוכי חמש-עשרה שנתי (מגיל 6 ועד גיל 21), הממוקם בשכונת ארמון הנציב שבירושלים. בית הספר הוא ייחודי בארץ ופועל על פי התפיסה האנתרופוסופית "החינוך המרפא". בית הספר מיועד לתלמידים בעלי מוגבלויות שכליות והתפתחותיות מורכבות וכן תלמידים עם אוטיזם בתפקוד נמוך, ממגזרים ושכבות שונים[1].

היסטוריה

בית הספר החל מחיבור של שתי יוזמות חינוכיות ייחודיות: האחת, כיתת "דביר", והשנייה, גן "אופק". את שתי היוזמות הללו יצרו הורים שהיו מעוניינים להעניק לילדיהם, בעלי הצרכים המיוחדים, חינוך ולדורף, ולא מצאו מסגרת מתאימה. בשנת 2004 התחברו יוזמות אלו והוקם בית הספר "הדביר החדש", בית ספר ממלכתי-ציבורי ייחודי. בית הספר עבר במהלך שנותיו בין מבנים שונים עד שבספטמבר 2019 עבר למשכנו הנוכחי בארמון הנציב, לאחר שהמקום שופץ והותאם לצרכים הייחודיים[2].

גישת החינוך המרפא

בתחילת המאה העשרים הגה רודולף שטיינר את הגישה האנתרופוסופית אשר נוגעת בתחומי חיים רבים כגון: חינוך ולדורף, כלכלה, תרבות, תנועה, אדריכלות, רפואה, חקלאות ועוד. הנגיעה של האנתרופוסופיה לחינוך המיוחד באה לידי ביטוי בגישת החינוך המרפא. החינוך המרפא מבקש לפנות אל החלק הבריא בהווייתו של האדם המכונה "הגרעין התקין". על פי שיטה זו, אותו "גרעין תקין" קיים בכל אדם, ואין זה משנה אם האדם פגוע הן מבחינה שכלית והתפתחותית והן מבחינה מוטורית. השיטה מבקשת לאפשר לכל אדם לממש את מירב הפוטנציאל הטמון בו כדי להצליח לחיות חיים בעלי משמעות וסיפוק. בסיס התפיסה בחינוך המרפא הוא כי לכל אדם ישנם כוחות חיוביים הפועלים בו, אותם יש לחזק ולטפח. זאת לצד, מיצוי יכולותיו וכישוריו על מנת לבנות ולפתח בו כוחות חדשים[3]. החינוך המרפא, על בסיס תפיסה זו, דוגל בטענה כי בית הספר מחויב לתת לכל תלמיד, גם בעל המוגבלויות, את שלל החוויות והאפשרויות הניתנות לתלמידים אחרים בני גילו על מנת לאפשר התפתחות תקינה בעבור רוחו הבריאה. התפיסה מוסיפה ואומרת כי לכל אדם פגוע יש ייעוד בעולם לצד תפקידו החשוב בעיצוב סביבתו וביכולת שלו להשפיע על האישיות של אלו הסובבים אותו[4]. יתר על כן, התפיסה גורסת כי אותם הלקויות והקשיים שאנו מוצאים אצל האדם החריג והשונה, קיימים גם כן באדם הנורמטיבי, אך ההבדל הוא במינון ובדרכים בהם זה בא לידי ביטוי[5]. בעולם קיימות קהילות הפועלות על פי התפיסה של החינוך המרפא הנקראות קהילות מרפאות "הקמפהיל". הן שמות להן למטרה לטפח ולחזק איכויות אנושיות אצל בני הקהילה כולם, רגילים כמיוחדים, כל אחד על פי מה שנכון ומתאים להתפתחות שלו ובהתאם ליכולת שלו להתחבר לקהילה[5]. בישראל קיימות מספר מצומצם של קהילות, וביניהן קהילת "כפר רפאל", הממוקמת סמוך לבאר שבע, וקהילת "בית אורי", הנמצאת בגבעת המורה.

כיתת "שקד" חטיבה צעירה, בבית הספר "הדביר החדש"
סדנת גינון טיפולי בבית הספר "הדביר החדש"
סדנת קערות מעוצבות מנייר ממוחזר בבית הספר "הדביר החדש"

פעילות בית הספר

בבית הספר לומדים 29 תלמידים והוא פעיל בין השעות שבע וחצי בבוקר ועד שש בערב. רוב תלמידי בית הספר ניידים או בעלי פוטנציאל ניידות, אולם הם זקוקים להשגחה מלאה ולסיוע בביצוע כל הפעילויות היומיומיות[4]. התלמידים מחולקים לחמש כיתות רב-גילאיות: גפן, חיטה, תאנה, שושן ושקד כשטווח הגילאים המרבי בכל כיתה עומד על שלוש שנים. הצוות החינוכי מונה כארבעים עובדים ובהם מחנכים, סייעים, צוות פרה - רפואי, עובדים סוציאליים, רופאה ויועצת[4]. בית הספר פועל על בסיס שתי תפיסות. האחת היא תפיסת החינוך המיוחד והשנייה, התפיסה האנתרופוסופית, דהיינו החינוך המרפא. תפיסת החינוך המיוחד באה לידי ביטוי במישור התפקודי ובמסגרתו דואגים להכין ולהכשיר את תלמידי בית הספר להשתלבות במסגרות תעסוקה מוגנות בעתיד. זאת, בדומה לשאר בתי הספר לחינוך מיוחד עם אוכלוסיית תלמידים דומה. כחלק ממישור זה מתקיימות בבית הספר מספר סדנאות וביניהן מחזור וייצור נייר ותוצרים נוספים מנייר ממוחזר, סדנת אפייה של לחמי מחמצת, סדנת גינון וסדנת מחזור והפרדת בקבוקים. התפיסה השנייה, היא תפיסת החינוך המרפא, אשר שמה דגש על גילו הכרונולוגי של התלמיד ובהתאם דואגת ללימוד והגשת תכנים המותאמים לגילו של התלמיד, כשקריקולום הלימוד (תוכנית הלימודים), זהה לזה של בית ספר ולדורף לילדים שאינם בעלי צרכים מיוחדים. כך, בית הספר "הדביר החדש" פועל על פי תוכנית הלימודים המיושמת בבית הספר אדם (בית ספר הפועל על פי חינוך ולדורף בי"ם). יש להדגיש כי שלל התכנים מעובדים באופן שהתלמיד בבית הספר לחינוך מיוחד יוכל להתחבר אליהם, הלמידה נעשית מתוך עשייה חווייתית הפונה אל החושים השונים. הלמידה היא הדרגתית ומעמיקה באמצעות שיעור מתפתח ובחלוקה לתקופות לימוד ונפרס לאורך כל התקופה בשיעורי המקצוע השונים, כפי שמתבצע בחינוך ולדורף רגיל. כדי להביא לידי ביטוי את שתי התפיסות במקביל, בכל כיתה פועלות שתי מחנכות, האחת מתחום החינוך המיוחד והשנייה מתחום החינוך המרפא.

פעילות ייחודית נוספת המתבצעת בבית הספר היא הפעלת בית קפה שכונתי בשילוב התלמידים, הפועל אחת לחודש. הפרויקט מתבצע בשיתוף תלמידי התיכון "קשת ראם" הצמוד לבית הספר, והוא בעבור תושביה של השכונה[4]. בהתאם לתפיסה החינוכית לפיה לכל תלמיד יש תפקיד על עיצוב החברה והסובבים אותו, בבית הספר מתקיימות פעילויות רבות המבקשות לשלב תלמידים מבתי ספר רגילים יחד עם תלמידיו של בית הספר "הדביר החדש", ובהן ימי התנדבות מרוכזים של תלמידיי תיכון "אדם" ותלמידי תיכון "קשת ראם" וכן ימי התנדבות של עולים חדשים ממרכז הקליטה הצמוד למבנה בית הספר.

חנוכת בית הספר וביקור הנשיא

ב-1 בספטמבר 2019 נחנך המבנה החדש של בית הספר "הדביר החדש" בנוכחות ראש עיריית ירושלים, משה ליאון, ונשיא המדינה, מר ראובן (רובי) ריבלין. בנאום שנשא הנשיא באותו היום, הוא הפגין ידע והבנה בחינוך וולדורף ואף הוסיף ציטוט מכתביו של רודולף שטיינר, ואלו הם דבריו "רודולף שטיינר, מייסד תורת החינוך האנתרופוסופי המונהג בבית הספר "הדביר", טבע את המונח: "אומנות החינוך", חינוך כך הוא חשב, זה כמו אומנות. וכמו אומנים, גם הוא ביקש לקדם צורות חדשניות של למידה ושל חינוך"[2].

ראו גם

לקריאה נוספת

  • שרון נועם, "למי מיועד חינוך וולדורף? שיחה על גורל, אחריות, והילדים החדשים" אדם עולם 7, נועם שרון, 2009 עמ' 30–33.
  • שטיינר רודולף, "החינוך המרפא" תרגום: אבשלום אלישע, ירושלים: תלתן, 2001. (הספר בקטלוג ULI)
  • שליב ראובן, "חינוך מרפא-עקרונות וחידושים בטיפול בילדים מיוחדים לאור האנתרופוסופיה", קריית טבעון: חירות, 2014.(הספר בקטלוג ULI)

הערות שוליים

  1. ^ הדביר החדש | מנהל קהילתי תלפיות מזרח, באתר www.talpaz.org.il
  2. ^ 2.0 2.1 שרון נועם, כשריבלין מצטט את שטיינר: על ביקור הנשיא בבית הספר "הדביר החדש", אדם עולם, מהדורה דיגיטלית, 2019
  3. ^ בר שלום אורין, האור שבפנים על אומנות החינוך המרפא, אדם עולם 4, נועם שרון, 2009, עמ' 34-35
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 סופר אור, לכל אדם גם אם נולד פגוע יש רוח בריאה, הד החינוך 87, הסתדרות המורים בישראל, 2013, עמ' 60-65
  5. ^ 5.0 5.1 שליב ראובן, חינוך מרפא בישראל, מתוך החיים האנתרופוסופיים גיליון 7–9, באתר אנתרופוסופיה בישראל
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0