בית העלמין של גוש קטיף
| פרטי בית הקברות | |
|---|---|
| סוג | בית קברות אזרחי |
| פעיל | היסטורי |
| דת | יהודים |
| רשות מנהלת | קדישא |
| תאריך הקמה | 1992 |
| תאריך סגירה | 2005 |
| מספר קבורים | 78 |
| מיקום | נווה דקלים, ישראל |
בית העלמין של גוש קטיף היה בית עלמין ששכן בסמוך לנווה דקלים ושימש את המתים של גוש קטיף, בבית העלמין היו כ-48 קברים.
היסטוריה
בית העלמין הוקם ב-1992, והנקבר הראשון בו היה ילד מהישוב נצר חזני שנפטר. לאחריו נקבר בו הרב שמעון בירן ב-27 במאי 1992. מאז הוא שימש לקבורה של מתיישבים מגוש קטיף.
במאי 2005 לאחר פרסום תוכנית ההתנתקות הועלה לראשונה העניין של העתקת הקברים שנמצאו בגוש קטיף שברצועת עזה. חברת קדישא תמכה בהעברתם מחשש כי הפלסטינים שיגרו באזור יחללו את הקברים ותהיה סכנה לכבוד המת[1].
עוד באותו החודש בעת ציון יום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולת האיבה ציון בפעם האחרונה יום הזיכרון בבית העלמין של הגוש, בבית הקברות היה כאמור כ-48 קברים בהם היו כ-3 קברים של חיילים וכן קבר של גדעון ריבלין, אזרח עובד צה"ל, שנהרג במורג וזכה להיקבר בליווי הלוויה צבאית. מלבדם יש במקום כ-6 קברים לאנשים שנהרגו בפעולות טרור באינתיפאדה השנייה. טקס ציון במקום בהשתתפות אישים בכירים שנשאו דברים, בהם היו מפקד אוגדת עזה, תת-אלוף אביב כוכבי (לימים הרמטכ"ל), הרב יגאל קמינצקי, רבה של גוש קטיף ואף חבר הכנסת ממפלגת ציונות דתית לאומית מתחדשת, אפי איתם[2].
במהלך דיון בוועדת המשנה של ועדת הכספים שהתקיים ביוזמתו של חבר הכנסת ניסן סלומינסקי, בדיון דנו בכך שבחוק פינוי-פיצוי אין התייחסות רצינית בנוגע לפינוי הקברים והדבר הוכנס בפזיזות ללא שנעשתה בדיקה בנוגע להשלכות הסעיף[3].
בעת ביצועה של תוכנית ההתנתקות, החליט ראש אכ"א, אלעזר שטרן על סגירתו של אזור בית העלמין בזמן שתבוצע פתיחת הקברים, הבטיח שלחללי צה"ל שקבורים במקום תערך הלוויה צבאית והאזרחים הקבורים יועברו בארון קבורה עטוף בדגל ישראל כנהוג, אישי צבא נוספים שעסקו במלאכת העברת הקברים והפיקוח על הפינוי של בית העלמין היו גם קצינת חיל משאבי האנוש, אורנה ברביבאי וכן אריה מועלם, ראש היחידה להנצחת החייל במשרד הביטחון[4].
בסוף אוגוסט 2005 לאחר מבצע הכנה שנמשך מספר ימים, על ידי חברה קדישא והרבנות הצבאית פונה בית הקברות והקברים שבשטחו, מלבד פעולת העתקת המצבות והקברים נעשו דברים נוספים כדי להקל על התהליך, בין היתר הוחלט כי ברגע שגופה תוצא מקברה יצמידו אליה איש מטעם הרבנות הצבאית או מטעם חברת קדישא והוא ילווה אותה עד מקום הקבורה החדש וזאת כדי למנות טעות בזיהוי הנפטר, מלבד זאת החליט צה"ל שלא לאפשר לצלמים ועיתונאיים להיכנס לאזור בית העלמין לאור הרגישות הרבה של הנושא[5] (בהמשך התגלה כי ההבטחה על תיעוד של פינוי בית הקברות הופרה).
בדצמבר 2005, כמה חודשים לאחר תום ביצועה של הנסיגה מחבל עזה פורסם כי דלפו לתקשורת מספר תמונות של תהליך פינוי הקברים, משפחות הקבורים טענו כי הדבר מפר את פרטיותם של קרוביהם ומפר את הבטחתם של הצבא בנוגע לתיעוד האירוע וזאת בנוסף לשורה של הבטחות שהופרו בהם ההבטחה לגבי עזרה במימון הוצאות ההלוויה ושריון מקום קבורה ליד בני משפחה אחרים. גורמים רבים בצמרת הביטחונית גינו את המעשה והתנצלו על עוגמת הנפש שנגרמה למשפחות[6].
חלק ניכר מהקברים הועברו לבית עלמין בהר הזיתים ובית עלמין בסמוך לניצן.
קישורים חיצוניים
פינוי בית עלמין גוש קטיף, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 10:49)- תמונות קשות לצפייה, באתר בחדרי חרדים, 29 בנובמבר 2005
הערות שוליים
- ^ אפרת וייס, "לפנות קברי גוש קטיף, כי יש חשש שיחוללו", באתר ynet, 4 במאי 2005
- ^ אילן מרסיאנו, גוש קטיף: "המתים ישלבו ידיים ויסרבו לפינוי", באתר ynet, 11 במאי 2005
- ^ בתאל קולמן, "מנהלת סל"ע חשבה שלהעביר קבר זה כמו להעביר מזוודה", בעיתון מקור ראשון, 22 באוגוסט 2019
- ^ פינוי 48 הקברים מגוש קטיף יחל ביום א' הלוויות צבאיות חוזרות לחללי צה"ל, באתר גלובס, 25 באוגוסט 2005
- ^ צה"ל מפנה קברים מגוש קטיף; 2 בתי כנסת יועברו בשלמות מגוש קטיף - עוד 20 יפורקו, באתר גלובס, 28 באוגוסט 2005
- ^ אפרת וייס וחנן גרינברג, זעם במשפחות על פרסום תמונות מהעברת קברים, באתר ynet, 28 בנובמבר 2005
