בית הקברות היהודי הישן בסרייבו
 | |
| צילום בית הקברות (2017) | |
| פרטי בית הקברות | |
|---|---|
| פעיל | לא פעיל |
| דת | יהדות |
| תאריך הקמה | 1630 לכל המאוחר |
| תאריך סגירה | 1966 |
| שטח | 31,160 מ"ר |
| מספר קבורים | לפחות 3,850 |
| מיקום |
סרייבו,  בוסניה והרצגובינה |
| קואורדינטות | 43°51′03″N 18°24′27″E / 43.85083°N 18.40750°E |
_(14777503024).jpg)
בית הקברות היהודי הישן בסרייבו (בבוסנית: Staro jevrejsko groblje u Sarajevu) הוא בית קברות יהודי השוכן בעיר סרייבו, בירת בוסניה והרצגובינה. בית העלמין נחנך ב-1630, הוא מהקדומים שנותרו באירופה ופעל עד 1966. ב-2004 הוכרז בית הקברות כאתר מורשת לאומית של בוסניה והרצגובינה.
רקע היסטורי ותיאור האתר
רקע היסטורי
ערך מורחב – יהדות סרייבו
קיים תיעוד לנוכחות יהודים ספרדים בסרייבו החל מאמצע המאה ה-16. היו אלו סוחרים יהודים שהגיעו מסלוניקי, בתחילה כסוחרים נודדים ובהמשך התיישבו במגורי קבע.[1] מתעודות עות'מאניות עולה כי ב-1565 התגוררו בסרייבו 15 משפחות יהודיות במגורי קבע באחד מרובעי המוסלמים.[2] ב-1577 הותר ליהודי העיר לחפור באר ולהקים סביבה שכונת חצר שנקראה "אֶל קוֹרְטִיז'וֹ" (El Cortijo, מלאדינו: החצר). ב-1623 מונה לראשונה במינוי קבע רב ראשי לקהילה, הרב שמואל ברוך מסלוניקי.
לאחר קונגרס ברלין שחתם את המלחמה העות'מאנית-רוסית (1878-1877) קיבלה האימפריה האוסטרו-הונגרית חסות על חבלי הארץ בוסניה והרצגובינה. האוסטרו-הונגרים סיפחו בפועל את החבל, וב-18 באוגוסט 1878 נכנס הצבא האוסטרו-הונגרי לסרייבו.[3] עם החלת השלטון האוסטרו-הונגרי, היגרו לסרייבו משפחות של יהודים אשכנזים, ובהן נמנו בעלי מקצועות חופשיים, בעלי השכלה אקדמית ונושאי משרות פקידותיות בממשל המקומי. ב-24 בספטמבר 1879 נתן הממשל המקומי אישור רשמי להקמת קהילה אשכנזית נפרדת.
באפריל 1941 נכבשה יוגוסלביה על ידי גרמניה הנאצית וסרייבו נשלטה על ידי ממשלת הבובות של האוסטאשה. במהלך שואת יהודי יוגוסלביה נרצחו כ-6,500 מיהודי סרייבו. לאחר השואה שבה לעיר שארית הפליטה וחידשה את הפעילות הקהילתית.[4] במהלך מלחמת בוסניה התחולל גל הגירה נוסף של יהודים מסרייבו וב-2007 התגוררו בה כ-700 יהודים.
מיקומו ותיאורו של האתר
בית הקברות שוכן מחוץ לעיר על מדרון בשיפולי הר טרבוויץ'. בראשית המאה ה-21 ניתן היה לאתר בו 3,850 מצבות. שטחו הנוכחי של בית הקברות הוא 31,160 מ"ר. ככל הנראה החלה קבורת יהודים בחלק מהשטח עוד במהלך המאה ה-16. בשלהי המאה ה-19 אותרה בבית הקברות מצבה שנקבע כי היא מ-1551. חוקרים מאוחרים לא הצליחו לאתר את המצבה ועדויות נוספות על קבורות מתקופה זו.[5] עם זאת, לפי רישומי הקהילה נחנך בית הקברות רשמית ב-1630, לאחר שרב הקהילה שמואל ברוך קיבל היתר מהואלי העות'מאני לקבור את נפטרי הקהילה במקום.[א] בית הקברות שכן סמוך לאתר סטצ'ק שתועד במקום. מחקרים מאוחרים תיעדו וציינו כי מצבתו של שמואל ברוך עצמו שנפטר ב-1650 היא הקדומה ביותר שניתן לאתר.[6] בשלהי המאה ה-19 לאחר הקמת הקהילה האשכנזית בסרייבו, הקימה הקהילה בית קברות נפרד בסמוך לבית הקברות הספרדי.[2]
במהלך התקופה האוסטרו-הונגרית נבנתה מסילת ברזל שעברה דרך בית העלמין וניתן להעריך שמחצית משטחו הקדום, בחלק הנמוך יותר של השיפולים, נהרס במהלך הבנייה. בשלהי שנות ה-20 של המאה ה-20, בעידן הממלכה היוגוסלבית נבנתה סביב בית העלמין גדר אבן וחמישה שערי ברזל הותקנו לאורכה. סמוך לכניסה הראשית לבית הקברות ניצבת אנדרטה לזכר הנרצחים בשואה. כן קיימת במקום אנדרטה לזכר החיילים היהודים שנפלו במלחמת העולם הראשונה. ב-1959 נסגר בית העלמין האשכנזי. שרידיהם של כ-900 נפטרים הועברו לבית העלמין הספרדי ונקברו בקבר אחים ומעליו מצבה משותפת. בבית העלמין קיימת גם גניזה שהחלה ב-1916, ומניחים שבמקום נקברו 14 ספרי קודש.[6]
המצבות עד לתקופה היוגוסלבית הן ברובן שונות מאלו שהותקנו מאוחר יותר. הן מעוגלות, והכיתוב עליהן הוא בעברית ובלאדינו. הקדומות מהן דמויות סרקופג ורובן אחידות בצורתן ובגודלן. ב-1966 הוקם בית הקברות הכללי בסרייבו וממועד זה הקבורות של כל העדות התבצעו בחלקות ייעודיות בבית העלמין הכללי. בראשית שנות ה-90 של המאה ה-20 התפרקה יוגוסלביה בתהליך אלים אשר במסגרתו פרצה מלחמת בוסניה. במהלך המלחמה בין 1992–1996 צר צבא רפובליקת סרפסקה על סרייבו והפגיז אותה מעמדות ארטילריה שהוצבו בתוך בית הקברות היהודי. כמו כן הוצבו במקום עמדות צליפה. במהלך המצור נגרם לבית הקברות נזק כבד. בהמשך, מיקשו הכוחות הסרביים את אזור בית העלמין בטרם נסוגו ממנו. לאחר תום המלחמה הוחל בשיקומו של אתר בית הקברות במספר שלבים. עד 1998 פונו המוקשים מהאתר, ובהמשך שוקמו היכלי ההתכנסות השונים. ב-2000 הקציב הקונגרס האמריקאי סכום של מאה אלף דולר אמריקאי לשיקום האתר ובכלל זה מצבות אותן ניתן היה להציל ולשקם.[6]
ב-30 באוגוסט 2004 הוכרז האתר על ידי ממשלת בוסניה והרצגובינה כאתר מורשת לאומית. ב-2016 הגישה בוסניה והרצגובינה לאונסקו את מועמדות בית הקברות לאתר מורשת עולמית.[7]
קישורים חיצוניים
- בית הקברות היהודי הישן בסרייבו, בערוץ JewishHeritageMasa באתר יוטיוב
- בית הקברות היהודי הישן בסרייבו, באתר המרכז לאמנות יהודית
ביאורים
- ^ הקרקע במקום נקראה מִירִי, קיצור של אראדי אמיריה, דהיינו אדמות השליט שהיו רכוש המדינה. עובדי האדמה או המשתמשים בקרקעות אלו נהנו רק מזכות השימוש בהן ולא היתה להם כל חזקה עליהן. להרחבה ניתן לקרוא את הערך חלוקה מנהלית של האימפריה העות'מאנית.
הערות שוליים
- ^ קהילת סרייבו, באתר הספרייה היהודית המקוונת.
- ^ 2.0 2.1 Freidenreich, Harriet Pass, "Sarajevo: City of Four Faiths", Jews of Yugoslavia: A Quest for Community, Jewish Publication Society of America,Philadelphia, U.S.A, 1979, Pages 11-26.
- ^ דז'באד יובָּאשיץ', יהודי בוסניה והרצגובינה תחת השלטון האוסטרו-הונגרי, באתר הקהילה היהודית בסרייבו (בבוסנית) ו(באנגלית).
- ^ אודות השואה - סרייבו, באתר יד ושם.
- ^ הקהילה היהודית בבוסניה, באתר האנציקלופדיה היהודית.
- ^ 6.0 6.1 6.2 אתרי מורשת יהודית בבוסניה והרצגובינה, עמוד 11 - 18, באתר אוניברסיטת סירקיוז (באנגלית).
- ^ Jewish Cemetery in Sarajevo to be nominated for UNESCO’s List, באתר sarajevotimes.com (באנגלית).
