בית חילאני
בית חילאני הוא מבנה ארכיטקטוני מפואר דמוי ארמון שהיה נפוץ בתקופת הברזל, במאות ה-10 וה-9 לפנה"ס. רוב המבנים נמצאו בצפון סוריה ובישראל. הם מיוחסים לתקופת המלוכה. ייתכן ותחילתה של הארכיטקטורה הזאת קדמה לתקופת הברזל והחלה כבר בתקופת הברונזה. המבנה כונה על ידי האשורים "בית חילאני".
ממצאים
המבנה הקדום ביותר מטיפוס בית חילאני התגלה על ידי לנרד וולי בשכבה IV באללח'. המבנה מתוארך למאה ה-15 לפנה"ס. הזמן בו שוקמה העיר אחרי הכיבוש החתי.
בניין המצודה בבירת ממלכת החתים, חתושש, נבנה בסגנון דומה. בניית העיר מתוארכת למאה ה-12 לפנה"ס בידי תודחליאש הרביעי. תקופת השיא בו השתמשו בסגנון למבנה ארמונות הייתה תקופת הברזל. בתל חלף, בירת ארם, בצפון מזרח סוריה, התגלה ארמון מסוג בית חילאני. הארמון מתוארך למאה ה-10 או ה-9 לפנה"ס. התל נחפר ב-1911 על ידי מקס ואן אופנהיים. בחפירות הארמון התגלתה החזית בה שולבו פסלים. חלק מהממצאים נלקחו למוזיאון ברלין. מבנים מטיפוס זה נמצאו גם בתל טאיינאט, בקטנה ובממלכת שמאל.
הארמון נפגע במהלך מלחמת העולם השנייה. בכניסה למוזיאון הלאומי בחלב שחזור הארמון מתל חאלף.
בישראל ניתן לזהות מספר ארמונות הבנויים בסגנון כמו: בית צידא ותל מגידו, הסגנון מכיל כניסה בעלת עמודים ומבואה רוחבית שבסופו עמד כס המלך. כפי שמסופר על שלמה המלך בספר מלכים א י, י"ח - כ'
יח וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ כִּסֵּא-שֵׁן, גָּדוֹל; וַיְצַפֵּהוּ, זָהָב מוּפָז. יט שֵׁשׁ מַעֲלוֹת לַכִּסֵּה, וְרֹאשׁ-עָגֹל לַכִּסֵּה מֵאַחֲרָיו, וְיָדֹת מִזֶּה וּמִזֶּה, אֶל-מְקוֹם הַשָּׁבֶת; וּשְׁנַיִם אֲרָיוֹת, עֹמְדִים אֵצֶל הַיָּדוֹת. כ וּשְׁנֵים עָשָׂר אֲרָיִים, עֹמְדִים שָׁם עַל-שֵׁשׁ הַמַּעֲלוֹת--מִזֶּה וּמִזֶּה; לֹא-נַעֲשָׂה כֵן, לְכָל-מַמְלָכוֹת
תיאור המבנה
העומד מול הארמון היה רואה מבנה מונומנטלי בו אכסדרת עמודים שממנה עברו אל מבנה רוחבי שבקצהו עמד כס המלך. כך היו המוזמנים פונים 90 מעלות על מנת לעמוד אל מול המלך. האולם הבא מכונה "החצר האחרת" כפי שכתוב במלאכים א ז, ז.
"וְאוּלָם הַכִּסֵּא אֲשֶׁר יִשְׁפָּט-שָׁם, אֻלָם הַמִּשְׁפָּט עָשָׂה; וְסָפוּן בָּאֶרֶז, מֵהַקַּרְקַע עַד-הַקַּרְקָע. ח וּבֵיתוֹ אֲשֶׁר-יֵשֶׁב שָׁם חָצֵר הָאַחֶרֶת, מִבֵּית לָאוּלָם, כַּמַּעֲשֶׂה הַזֶּה, הָיָה; וּבַיִת יַעֲשֶׂה לְבַת-פַּרְעֹה, אֲשֶׁר לָקַח שְׁלֹמֹה, כָּאוּלָם, הַזֶּה".
"החצר האחרת" היא חצר פנימית מוקפת בחדרים קטנים. במגידו התגלה חדר עם אבנים מסותתות עם גרם מדרגות שהוביל כנראה אל הקומה השנייה.
ראו גם
לקריאה נוספת
- בוסתנאי עודד, מבוא לארכאולוגיה של ארץ־ישראל בתקופת המקרא, כרכים 9-8, האוניברסיטה הפתוחה, 1989
קישורים חיצוניים
