בלה האלאשי
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. בלה האלאשי (בהונגרית: Halasi Béla; קישווארדה, 26 באוקטובר 1887[1] – שיקגו, 2 בדצמבר 1965) היה עורך דין, כלכלן, פוליטיקאי כלכלי יהודי-הונגרי-אמריקאי, פרופסור באוניברסיטה.
קורות חייו
בלה האלאשי נולד במשפחה יהודית כבנם של שמעון האלאשי סוחר מנאג'קאלו ושל לאורה טיכלר. הוא קיבל את התואר שלו דוקטור במשפטים באוניברסיטת בודפשט למדע (שמה היום אוניברסיטת אטווש לוראנד). ב-1911 הפך לעמית מערכת של כתב העת "המאה העשרים", וגם הרצה בבית הספר החופשי של החברה למדעי החברה. הוא עבר את מבחן לשכת עורכי הדין ב-1914. ב-1918, במהפכת החרציות, מונה כיועץ מחלקה במשרד החוץ של ממשלת מיהאי קארואי, ובשנת 1919 בדרגת קומיסר העם עסק בהכנת הנושאים הכלכליים של המשא ומתן לשלום. הוא היגר לאחר נפילת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית תחילה לגרמניה. בהיידלברג, יחד עם אמיל לדרר, ייסד את כתב העת Weltwirtschaftliche Korrespondenz של הסוציאליסטים המערביים באירופה. מגזין, שאותו גם ערך. ב-1926 עבר לברלין, שם עבד לא רק כעורך עיתון, אלא גם כפרופסור ב"אוניברסיטה לכלכלה ומינהל" (Hochschule für Wirtschaft und Verwaltung) עד העלייה לשלטון של אדולף היטלר. מ-1933 עבד בבריסל כמזכיר המדעי של "המשרד למדעי החברה" (Bureau d'Études Sociales). ב-1939 עזב לניו יורק. הוא הרצה תחילה באוניברסיטת ייל וב"בית הספר החדש למחקר חברתי" (New School for Social Research), ולאחר מכן היה פרופסור לכלכלה באוניברסיטת רוזוולט בשיקגו (אנ').
האלאשי היה כלכלן מחקר, הוא עסק בעיקר בפילוסופיה ובסוציולוגיה כלכלית, בבעיות הפיתוח של הכלכלה שלאחר המלחמה, באתגרים החדשים של הכלכלה העולמית ובתופעה שכינה "התערבות כלכלית בינלאומית". הוא כתב את העבודות שלו באנגלית תחת השם אלברט האלאשי.
כתביו העיקריים
- דעיכת החקלאות האנגלית. – אנגליה הדמוקרטית ווטו של הצעות חוק. (המאה העשרים, 1911)
- סין החדשה - המצב הבלקני - אירועי אקטואליה זרים. הוצאות מלחמה. מלחמת הבלקן. (המאה העשרים, 1913)
- ייצור באמצעות הון (מחשבה חופשית, 1913)
- ביטול האגרה על תמצית הספרים. (בודפשט, 1914)
- הצעת הקוד האזרחי הכללי ההונגרי. דעה וביקורת, בעיקר בכל הנוגע לאינטרסים של המסחר. זכות ההתחייבות. חלק כללי. (בודפשט, 1914)
- מלחמה ומסחר. (המאה העשרים, 1914)
- חירות ציבורית באנגליה והמלחמה. - שווייץ והמלחמה. - חוק המלחמה של הכנסייה. (המאה העשרים, 1916)
- הסבר על תקנת הסחר בשרשרת. (עלונים כלכליים במלחמה. 3. בודפשט, 1917)
- כיווני מדיניות החוץ הרוסית. - רפורמה ברכוש ובחירה. (המאה העשרים, 1917)
- ארווין סאבו. (סקירת מדיניות חברתית, 1918)
- מדיניות סחר. (ברלין, 1930)
- De l'interventionnisme a l'économie dirigée. (Revue des Sciences Economiques, 1932)
- Die Goldwahrung. Grundzüge der Wahrungstheorie. (Berlin, 1933)
- The Problem of Full Employment. – Survey of Recent American Literature on Postwar Economic Security. (International Postwar Problems. New York, 1943).
לקריאה נוספת
- Magyar életrajzi lexikon I. (A–K). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1967. (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש)
- Névpont (נקודת שם)
הערות שוליים
