נאג'קאלו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נאג'קאלו
Nagykálló
מדינה הונגריההונגריה הונגריה
חבל המישור הגדול הצפוני
מחוז סבולץ'-סטמאר-ברגסבולץ'-סטמאר-ברג סבולץ'-סטמאר-ברג
שטח 68.55 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ צפיפות 157.75 נפש לקמ"ר (2015)
אזור זמן UTC +1
http://www.nagykallo.hu

נאג'קאלוהונגרית: Nagykálló, בפי היהודים נקראה קאליב או קאלוב) היא עיירה במחוז סבולץ'-סטמאר-ברג בצפון מזרח הונגריה. עד לשואה הייתה בה קהילה יהודית.

היסטוריה

נאג'קאלו הייתה ידועה כעיירת שוק כבר במאה ה-14. השם שלה כנראה מגיע מהמילה הישנה kálló שמשמעותה "מקום התכנסות". Nagy פירושו "גדול"; קידומת זו שימשה להבדיל בין Nagykálló לבין Kiskálló הסמוכה ("Kálló קטן"), אשר מאוחר יותר הפכה לחלק מנאג'קאלו.

בשנת 1315 העניק המלך קארוי הראשון מלך הונגריה לעיירה את הזכות להחזיק בשוק. לאחר מכן נערכו במקום מועצות המחוז, וכך הפכה העיר למרכז האזור. לאחר שהעות'מאנים שרפו את העיר בשנת 1556, בנו האזרחים טירת אבן להגנה. בשנת 1603 אישטוואן בוצ'קאי שליט טרנסילבניה התיישב במקום.

בשנת 1630 כבש גיירג' ראקוצי הראשון את העיר והוציא את כרוז העצמאות כאן. פרנץ ראקוצי תקף את הטירה ב-29 ביולי 1703 (הקרב הראשון של מלחמת העצמאות של ראקוצי) וכבש אותה למחרת. בשנת 1704 הוא הורה להרוס את הטירה (היא נהרסה רק מאוחר יותר, בשנת 1709). בשנת 1747 ניתן לה מעמד של עיר המחוז, מעמד שנשלל ממנה בשנת 1867. רק בשנת 1989 ניתן לה מחדש מעמד של עיר.

קבר רבי יצחק אייזיק מקאליב

יהודי נאג'קאלו

ערכים מורחבים – קהילת יהודי קאליב, חסידות קאליב

על פי מצבות בבית הקברות היהודי במקום, יהודים גרו בעיר עוד בימי הביניים. רוב היהודים היו חקלאים ובעלי מלאכה. מהמאה ה-18 יש עדויות כתובות על הקהילה וצמיחתה המהירה. המקום התפרסם בעולם היהודי הודות לרבה הראשון של הקהילה – רבי יצחק אייזיק טויב, שנודע כ"צדיק מקאלוב". תחילת כהונתו כנראה בשנת 1781. בתקופתו נוסדו בקהילה חברה קדישא ומוסדות לעזרה הדדית. כן נוסדו על ידו ישיבה ותלמוד תורה. בית הכנסת נוסד גם הוא על ידי הרב טאוב בשנת 1800. תשע עשרה שנה לאחר פטירתו מונה הרב ישעיה בנט לרב הקהילה.   בשנת ה'תרנ"ח, החל נכדו של רבי יצחק אייזיק, רבי משה טויב מקאלוב - ה'עת רצון', להנהיג אדמו"רותו בעיר.   משנת ה'תרס"ב כיהן ברבנות העיר, רבי מנחם ברודי, מחבר ספר באר מנחם, שאף עמד בראשות הישיבה שבעיר.

בשנת 1944, עם כניסת הוורמאכט להונגריה, גורשו יהודי נאג'קאלו לגטו בעיר נירג'האזה, ומשם גורשו לאושוויץ, שם נרצחו רובם. אחרי המלחמה חזרו כ-98 יהודים לעיר וחידשו בה את חיי הקהילה.

שנה מספר היהודים בכפר[1] כלל האוכלוסייה
1840 693
1880 627 4,837
1910 906
1920 1,060
1930 977
1941 869 9,863

נולדו כאן

לקריאה נוספת

  • ל. טוביה סילאג'י-ווינדט, הצדיק מקאלוב וקהילתו, חיפה, 1975
  • פנקס הקהילות – הונגריה, יד ושם, ירושלים, תשל"ו עמ' 371–372
  • נאג'-קאלו (קאליב, קאלוב), בתוך: שלמה שפיצר, קהילות הונגריה: הקהילות החרדיות בהונגריה - תש"ד, ירושלים: מכון ירושלים, תשס"ט, עמוד 252–253. (נתוני האוכלוסין בספר מבוססים על מפקד קהילות הונגריה של המועצה המרכזית של יהודי הונגריה שנערך בפקודת שלטונות הכיבוש הנאצי באביב 1944)

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נאג'קאלו בוויקישיתוף

הערות שוליים


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32032191נאג'קאלו