בן ציון גרשוני

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גרשוני ליד קבר שמעון הצדיק.

אלתר בן ציון גרשוני (י"א בתשרי תר"ע, 25 בספטמבר 1909כ"ט בטבת תשנ"ו, 21 בינואר 1996) היה סופר ומשורר עברי. היה פעיל באגודת הסופרים והמשוררים הדתיים, וכתב שירים וסיפורים קצרים רבים לכתב העת של האגודה, מבוע, לעיתון לנוער "זרקור" ולכתבי-עת אחרים. חיבר ופרסם גם ספרים של סיפוריו ושיריו.

תולדות חייו

נולד כבן ציון רומנוב בכפר ליובוניץ' שבאזור מינסק, ברוסיה הלבנה (בעת הולדתו בתחום המושב של האימפריה הרוסית), למרים מלכה לבית שטופלר ולישראל גרשון. סבו, הרב שלום שכנא רומנוב, היה רב בקליצ'ב, וחיבר ספר בקבלה בשם "שר שלום". בגיל צעיר נתגלה כחולני, ועל כן נוסף לו השם "אלתר" [זקן] כסגולה לאריכות ימים. למד ב"חדר "מתוקן"", וכך הכיר את העברית מגיל 3. כבר בגיל 8 חיבר שיר, שהוקרא בחתונה. בקטנותו התייתם מאביו, ואמו שלחה אותו (בהיותו בן 15) לישיבת תומכי תמימים בקרמנצ'וג. לאחר מכן למד בישיבה מחתרתית במינסק, שבה לימד ראש הישיבה הרב יהושע צימבליסט, ובה למדו גם הרב משה צבי נריה ואחיו, וכן הרב שאול ישראלי.

עלה לארץ ישראל ב-1932, בסיוע מריה פשקובה, אשתו של מקסים גורקי, ולמד בישיבת חברון, עד נישואיו ב-1943. בישיבה זו היה 'רב פורים' באחת משנות לימודיו שם. באותה תקופה החל לכתוב תחת שם העט בן ציון גרשוני על-שם אביו. לאחר נישואיו עבד כמזכיר בישיבת קמניץ, ועם קום מדינת ישראל נקרא על ידי הרב אברהם חן למשרד החינוך, שבו עבד מ-1949[1] עד פרישתו לגמלאות. במשרד החינוך כיהן כסגן מנהל המחלקה לתרבות תורנית, ובמסגרת זו ארגן הרצאות בנושאי יהדות ברחבי ישראל, ואף חיבר ספר על תולדות המהר"ל מפראג לתלמידים.

שיר שכתב הרב קאפח לגרשוני עם קבלת ספר שיריו 'למשעול הבהיר'

עמד בקשר עם רבנים וכן עם סופרים ומשוררים דתיים.

נפטר בכ"ט בטבת תשנ"ו, והוא בן 86 שנה. היה נשוי לרחל שהאריכה ימים אחריו (נפטרה בגיל 96 בשנת ה'תשע"א ונקברה לצידו). נקבר בהר המנוחות. לזוג נולדו חמישה ילדים.

אישיותו

גרשוני היה חסיד חב"ד, אך לימודיו בישיבת חברון העצימו את פן ה"מוסר" (ה"ליטאי" יותר) אצלו, וכל ימיו שילב בין השניים. היה מושפע ביותר מדרך המוסר של רבנו יונה, וחלק מסיפוריו מעבירים עולם מוסרי-תורני זה.

יצירתו הספרותית

בן ציון גרשוני ואשתו רחל יחד עם אחת מנכדותיהם.

גרשוני כתב במגוון סוגות: סיפורים, שירים, הגיונות, רומנים, וחלק מהם פרסם כספרים:

  • המהר"ל מפראג - ספר על תולדות חייו של המהר"ל
  • במצודה הפרושה, תשכ"ג[2] - זכה בפרס שפירא לספרות יפה[3], ומפרס זה מימן את הוצאת ספר השירים שלו
  • למשעול הבהיר - בהוצאת קריית ספר
  • בין תלמידים - סיפורים לנוער
  • גוילין נשרפין - רומן היסטורי על תקופת השואה
  • במאבק על הסף - רומן היסטורי על נפילת העיר העתיקה, שאותו כתב במשך 15 שנה
  • נגלות ונסתרות בחיים" הגיגים ורעיונות (הוצאת משאבים)
  • השתתף בכתיבת שבת בשבתו, יחד עם העורך הראשי אברהם שטאל.

סגנונו הספרותי רהוט וברור, ובעברית צחה ומשובחת. שיריו עמוקים ולעיתים קשים להבנה.

כתב בשמות עט רבים, ובהם 'גן צבי', 'אבצן' ו'א. בן גני' - ראשי התיבות של שמו.

קישורים חיצוניים

מפרי עטו:

הערות שוליים

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0