בנימין כהן אהרונוב
| בנימין כהן אהרונוב 1969 | |||
| לידה |
10 ביולי 1910 איסטנבול, טורקיה | ||
|---|---|---|---|
| פטירה |
1 באוקטובר 1979 (בגיל 69) ירושלים, ישראל | ||
| מקום קבורה | בית הקברות סנהדריה, ירושלים | ||
| עיסוק | דיפלומט, מזכיר הקונסוליה הצרפתית | ||
| |||
בנימין כהן אהרונוב (איסטנבול, 10 ביולי 1910 – ירושלים, 1 באוקטובר 1979) היה עיתונאי, דיפלומט, ומזכיר הקונסוליה הצרפתית בירושלים. משפחת כהן אהרונוב הייתה מראשי קהילת אנוסי משהד אשר עלתה לארץ מפרס בסוף המאה ה-19 והתבססה בשכונת הבוכרים בירושלים.
התגורר בירושלים ונפטר בשנת 1979 בירושלים. נקבר בבית הקברות סנהדריה בירושלים.[1]
בנו היה כתב הטלוויזיה והעיתונאי אורי כהן אהרונוב.
ביוגרפיה
אנוסי משהד
אנוסי משהד הוא שמה של חברי הקהילה היהודית בעיר משהד שבאיראן, שחבריה היו אנוסים לחיות כמוסלמים במשך 120 שנה ואף נקראו "ג'דיד אל אסלאם" ("המוסלמים החדשים") אך שמרו על יהדותם בסתר. כיום, אין במשהד אף יהודי, אחרי שאחרוני המשפחות היגרו בשנות ה-40 של המאה ה-20 לעיר הבירה טהראן לישראל ולמקומות אחרים באירופה ובאמריקה.
המסורת העממית יודעת על 3 תחנות בתולדות יהודי משהד. התחנה הראשונה הייתה בעיר מאזנדראן בשנים 1483–1647. לאחר מכן בשנת 1647 לערך החל מעבר הקהילה לקזווין כ-140 ק"מ צפון מערב לטהראן, שם חיו היהודים כ־100 שנה. בשנת 1747 החל מעבר הקהילה לעיר משהד.
בעיר משהד, במחוז ח'וראסאן אשר בצפון מזרח איראן, לא הייתה קהילה יהודית עד המאה ה-17. בעיר נמצא קברו של האימאם השיעי, עלי א-רידא. היהודים נחשבו לטמאים ונאסרה עליהם הכניסה לעיר. בשנת 1747 שב שליט פרס נאדר שאה (שהיה סוני) ממסע כיבושים בהודו, קבע את משהד כבירתו והביא איתו אוצרות רבים, השאה ביקש משבע-עשרה משפחות יהודיות מהעיר קזווין לעבור למשהד כדי לנהל את אוצרותיו. המשפחות נענו לבקשתו וימים רבים נדדו עד הגיעם למשהד, אך בינתיים נרצח השאה והמשפחות שמצאו עצמם בעיר שיעית קנאית, קבעו את משכנן בגיטו מחוץ לחומות העיר וחיו בפחד מתמיד משכניהם.
ב־27 במרץ 1839 ערכו תושבי העיר טבח ביהודים, עקב עלילת דם. ובעקבות אירוע זה נאלצו היהודים לחיות כאנוסים ולקבל עליהם את דת האסלאם.
העלייה לירושלים
אביו של בנימין, חאג'י ניסן היה מראשי הקהילה במשהד וכדי לשמר את מעמדו במשהד נאלץ לעלות לרגל לעיר מכה ואחר כך לירושלים. בעקבות עלייה זו קיבל את התואר חאג' אותו נשא גם לאחר שעזב את משהד. בשנת 1890 עלו ראשי הקהילה עם משפחותיהם לישראל וקבעו את משכנם בשכונת הבוכרים.
בשנת 1901 נחנך בית הכנסת הראשון של עולי משהד בשכונת הבוכרים, בית כנסת שנבנה על ידי חאג'י אדוניה הכהן ובני משפחתו.
לאביו של בנימין היו עסקי מסחר ברוסיה ובטורקיה, ולכן בתחילת המאה העשרים גרו בעיר איסטנבול בטורקיה שם נולד בנימין . המשפחה חזרה לירושלים בשנת 1914.
חינוך ולימודים
בנימין למד בירושלים בבית הספר "אליאנס" בו למדו בעיקר ילדים בני עדות המזרח כי הממסד האשכנזי הטיל חרם על בית ספר זה. בשנת 1918 סיים את לימודיו. בתקופת עבודתו בקונסוליה סיים לימודים אקדמיים באוניברסיטה בצרפת.
פעילותו במאבק להקמת המדינה
בשנות ה-30 של המאה העשרים החל המרד הערבי הגדול.
הסיבות למרד הערבי הגדול של 1936–1939 היו העלייה החמישית, גידול באוכלוסייה היהודית, וצמיחה כלכלית אדירה.
הפלסטינים חשו שהיישוב היהודי גדל על חשבונם.
ההנהגה הערבית בארץ ישראל גיבשה הבנה פוליטית שבמצב הפוליטי הבינלאומי יש הזדמנות לסילוק היישוב היהודי והמנדט הבריטי.
לכן הנהגת הערבים פתחה במאבק שהתחיל בשנת 1936 וכלל קיום הפגנות, מחאות, שביתות, אינתיפאדה לא אלימה, סגירת עסקים ובתי ספר. היות ששיטה זו לא הועילה הם עברו למרד צבאי בבריטים וביהודים (1937–1939)..
בשנים אלו התארגנה פעילות רבה של ארגוני ההגנה והאצ"ל אשר נשאו בעול הביטחון השוטף.
באצ"ל פעל שירות מודיעין, שלעיתים שיתף פעולה עם ההגנה. בסניף האצ"ל בירושלים בלטה תרומתו של בנימין כהן-אהרונוב[2] [3]אשר בתפקידו כמזכיר הקונסוליה הצרפתית, קיים קשרים הדוקים עם משפחות ערביות בעלות השפעה, ועם חוגי הסגל הדיפלומטי. המידע רב התועלת היה מועבר למפקד האצ"ל באזור ולמפקדת ארגון "ההגנה".[4]
כאשר חיפשו הבריטים את יאיר שטרן, הוא מצא מסתור במשך שבועיים בביתו של בנימין בשכונת הבוכרים.
מזכיר הקונסוליה הצרפתית בירושלים
בשנת 1925 הכריזה הקונסוליה הצרפתית בירושלים על מבחני קונקורס למשרה בקונסוליה. עקב בקיאותו בשפה הצרפתית התקבל בנימין ככתב בסוכנות הידיעות הממשלתית Agence Havas לאחר שהצטיין ככתב, מונה למזכיר ראשון בקונסוליה, ולאחר מכן התמנה למזכיר כללי לענייני עיתונות. בתפקיד זה רכש לעצמו מעמד מכובד בחוגים הדיפלומטיים בירושלים וכן קשרים מיוחדים עם המשפחות הערביות המיוחסות.
בניין הקונסוליה שבו יושבת הקונסוליה עד היום, נמצא ברחוב פול-אמיל בוטה בירושלים, בסמוך למלון המלך דוד ולמכון האפיפיורי למקרא. בניין הקונסוליה תוכנן בידי האדריכל הצרפתי מרסל פאביה (Marcel Favier), בנייתו החלה ב-1929 והושלמה במרץ 1932 מתחם הקונסוליה כולל גן רחב ידיים ומטופח, והוא משקיף על הר ציון ועל חומות העיר העתיקה.
במלחמת העולם השנייה עם השתלטות ממשלת וישי נסגרו כל הנציגויות הדיפלומטיות של צרפת במדינות שהיו במצב מלחמה עם גרמניה. למרות ההנחיות לסגירת הנציגות גם בירושלים הניף בנימין כהן-אהרונוב את דגל צרפת החופשית והכריז על נאמנותו לממשלת דה-גול הגולה. על שרות זה זכה בנימין באות לגיון הכבוד של ממשלת צרפת.
בשנת 1975 פרש מעבודתו לאחר 50 שנות שירות.
גדוד מגיני השפה העברית
בשנות שלטון המנדט הבריטי התפשטה השפה העברית ובעיקר הדיבור העברי יותר ויותר ורוח התלהבות ונאמנות לנכס לאומי יקר זה כבשה רבים מבני הנוער. באותן השנים התפשטו גם הדיבור הלועזי והמלחמה בלעז, בייחוד ביידיש, שהביאו איתם בעיקר העולים ממזרח אירופה (זו הייתה לשון הדיבור שלהם בגולה). חלק מנאמני היידיש היו מושפעים מתנועות סוציאליסטיות כגון 'פועלי ציון' שדגלו ביידיש בתור לשון לאומית של המוני היהודים.
משגברה המתיחות נוסד גדוד מגיני השפה. הוא כלל כמה מאות צעירים וצעירות וּפָעַל מתרפ"ג (1923) עד תרצ"ו (1936) בערים הגדולות ובמושבות. הגדוד עסק בתעמולה למען דיבור עברי בכל מקום ובכל שעה, במתן שיעורים בעברית חינם, בעברות שמות לועזיים, בארגון הרצאות על הלשון ועל עניינים תרבותיים ולאומיים. בנימין היה מהפעילים המרכזיים של גדוד זה להגנת השפה העברית.
בנוסף לפעילות זו, אף סייע בתהליך ההוצאה לאור של מילון בן יהודה.
הנצחה ותארים
רחוב
כאות הוקרה לפעילותו בירושלים, הוחלט בשנת 1983 לקרוא רחוב על שמו בשכונת בית בכרם בירושלים ."רחוב בנימין כהן אהרונוב"[5]
בין המשתתפים בטקס היו נציגי העירייה, נציגי שגרירות צרפת בישראל ונציגי הקונסוליה הצרפתית בירושלים.
פרס הוקרה מטדי קולק
טדי קולק ראש העיר ירושלים קיים אירוע הוקרה לבנימין כהן-אהרונוב, והעניק לו מדליה מיוחדת של העיר ירושלים.
אותות הצטיינות מממשלת צרפת
בהערכה על פעילותו במלחמת העולם השנייה, העניקה ממשלת צרפת לבנימין את אות "אביר לגיון הכבוד" של הרפובליקה הצרפתית.
ועל פעלו ושרותו למען הלשון הצרפתית ולמען תרבות צרפת בארץ, הוענק לו אות "קצין האקדמיה".[6]
על פעילותו עם הממשל בתוניסיה קיבל בנימין את אות "קצין נישאן איפתיכאר" של הממשלה התוניסאית.
קישורים חיצוניים
- עו"ד אבי בצלאלי, קיצור תולדות קהילת אנוסי משהד, באתר קהילת אנוסי משהד בישראל
- א. ח. אלחנני, אנוסי משהד בישראל, באתר דעת
- בן ציון יהושע, אניסות והמרות דת בקרב יהודי אפגניסטן ואיראן – במאות התשע-עשרה והעשרים, באתר מגזין אימגו, 16 בפברואר 2006
- רבקה שפק ליסק, אנוסי משהד- סיפורה של קהילה יהודית באירן, באתר מגזין אימגו, 5 ביולי 2009
- האנוסים ממשהד – סרטו של אורי כהן אהרונוב, בביצוע כאן 11 לשעבר רשות השידור, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 30:22)
- סרטון על קהילת משהד, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 28:43)
הערות שוליים
- ^ מודעת אבל, מעריב, 2 באוקטובר 1979
- ^ יהושע אופיר, ראשוני האצ"ל 1931–1940, ראשוני האצ"ל
- ^ מנחם רועי, האהבה הגדולה של ר' בנימין, קול ירושלים
- ^ יהושע אופיר, ראשוני האצ"ל 1931–1940, ירושלים: מכון ז'בוטיסקי, 1960
- ^ קריאת רחוב על שם בנימין כהן אהרונוב, מעריב 10/10/1983
- ^ א. אליאס, פקיד נאמן לתפקידו ולעמו, ירחון-מחברת סיון תשט"ו -עיתון הצפה
