בנק האומה הערבית
בנק האומה הערבית או הבנק החקלאי הערבי היה בנק שפעל בארץ ישראל בימי המנדט הבריטי.
היסטוריה
הבנק הוקם תחת השם הבנק החקלאי הערבי על ידי בעלי הבנק הערבי[1]. במחצית השנייה של שנת 1933 התקיימה החתמה על מניות ברחבי ארץ ישראל[2] והבנק נפתח בתחילת 1934[3], לאחר שנמכרו מניות ב-52 אלף לא"י[4]. מכירת מניות הבנק נמשכה אל תוך שנת 1934[5]. מטה הבנק נפתח במרץ 1934 בירושלים[6].
לאחר שנה פורסם שרווחיו הגיעו ל-5,261 לא"י[7]. בשנות ה-30 נודע הבנק כסניף של הבנק הערבי[8][9]. מנהליו בתחילת 1938 היו פואד סבא, אחמד חילמי עבד אל-באקי, רשיד חאג' אברהים, ועווני עבד אל-האדי[10].
במרץ 1942 שונה שם הבנק ל"בנק האומה הערבית"[11] והבנק החל להתחרות בבנק הערבי. במענה לכך שהבנק הערבי פעל להגדיל את הונו למיליון לירות, הון בנק האומה הוגדל עד ל-400,000 לירות[12]. במסגרת התחרות, העיתון פלסטין היה מזוהה עם בנק האומה, בעוד העיתון א-דיפאע היה מזוהה עם הבנק הערבי[13]. במהלך מלחמת העולם השנייה ולאחריה, התפתחו מאוד עסקי הבנק[14].
לאחר מלחמת העצמאות נתקל הבנק בקשיים כלכליים מאחר שחלק מנכסיו היו קרקעות במדינת ישראל. בעלי מניות בבנק דרשו מהמלך עבדאללה להלאים את הבנק[15]. בתחילת 1950 החליט הבנק לסגור מספר סניפים כדי להתמודד עם הקשיים הכלכליים של הבנק[16][17].
סניפים
סניפים ראשונים של הבנק הוקמו בטולכרם, טבריה[18][19], עזה[20], עכו[21] ורמלה[22]. באוקטובר 1934 הוחלט להקים סניף של הבנק ברבת עמון[23]. בתחילת 1935 הודיעה הנהלת הבנק על כוונה לפתוח סניפים בג'נין, נצרת[24], צפת ובית שאן[25]. באפריל 1936 נפתח סניף של הבנק ביפו[26]. בפברואר 1941 נפתח סניף של הבנק בחיפה[27]. באוקטובר 1943 היו לבנק 14 סניפים והוחלט על הקמת סניפים ברמאללה, מגדל גד, וג'נין[28]. באפריל 1946 פתח הבנק סניף בקהיר[29] שהיה הסניף השלישי של הבנק מחוץ לגבולות ארץ ישראל המערבית, אחרי הסניפים ברבת עמון ואירביד[30].
הערות שוליים
- ^ יוזמים ליסד בנק חקלאי, דואר היום, 3 במאי 1933
- ^ ליסוד בנק חקלאי ערבי, דבר, 25 באוקטובר 1933
- ^ הבנק הערבי החקלאי, דבר, 27 בדצמבר 1933
במושבות הערבים, הארץ, 2 בינואר 1934 - ^ מניות הבנק החקלאי הערבי, הארץ, 3 בינואר 1934
- ^ לבנק החקלאי הערבי, דבר, 31 בינואר 1934
מניות הבנק הערבי, הארץ, 7 בפברואר 1934
לבנק החקלאי הערבי, דבר, 13 בפברואר 1934 - ^ הבנק החקלאי הערבי, הארץ, 21 בפברואר 1934
- ^ הכל מרויחין, דבר, 4 במרץ 1935
- ^ רווחי הבנקים הערבים, דבר, 5 באפריל 1937
- ^ על סביבותינו, דבר, 24 במרץ 1941
- ^ מי בהנהלת הבנק החקלאי הערבי, דבר, 3 בפברואר 1938
- ^ בנק האומה הערבית, המשקיף, 30 במרץ 1942
- ^ הוגדל הון "בנק האומה הערבית", הבוקר, 5 באוגוסט 1943
- ^ שני בנקים ערביים מתחרים, דבר, 8 בספטמבר 1943
- ^ הבנקים הערביים, קול העם, 16 באוקטובר 1947
- ^ בנק האומה הערבית פושט רגל, דבר, 8 באוגוסט 1949
- ^ בנק "האומה" לפני פירוק, הבוקר, 21 בפברואר 1950
- ^ מהומה בחברון לאחר סגירת סניף בנק האומה, הארץ, 22 בפברואר 1950
- ^ סניפים לבנק החקלאי הערבי, הארץ, 17 בינואר 1934
- ^ טבריה, סניף לבנק הערבי, דבר, 21 בינואר 1934
סניף הבנק החקלאי הערבי, דבר, 18 באפריל 1934 - ^ סניפים לבנק החקלאי, הארץ, 11 במאי 1934
- ^ סניף לבנק החקלאי הערבי, דבר, 9 באוגוסט 1934
- ^ סניף לבנק החקלאי ברמלה, דבר, 4 באוגוסט 1934
- ^ סניף לבנק החקלאי הערבי, הארץ, 18 באוקטובר 1934
- ^ סניף הבנק החקלאי הערבי בנצרת, דבר, 15 באפריל 1935
- ^ סניפים לבנק החקלאי הערבי, דואר היום, 23 בינואר 1935
- ^ הבנק החקלאי הערבי פותח סניף ביפו, דואר היום, 8 באפריל 1936
- ^ סניף הבנק החקלאי הערבי בחיפה, הבוקר, 17 בפברואר 1941
- ^ סניפים חדשים לבנק האומה הערבית, הארץ, 22 באוקטובר 1943
- ^ התחרות בין בנק האומה והבנק הערבי, הבוקר, 9 באפריל 1946
- ^ נתן בן נתן, סניף ל"בנק האומה הערבית" בקאהיר, הארץ, 30 בינואר 1946
