מגדל גד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נחלות שבטי ישראל

מִגְדַּל גָּד הייתה עיר מקראית בשפלת יהודה, הנזכרת פעם אחת בתנ"ך.

העיר נזכרת בתיאור ערי נחלת שבט יהודה באזור לכיש: צְנָן וַחֲדָשָׁה וּמִגְדַּל גָּד וְדִלְעָן וְהַמִּצְפֶּה וְיָקְתְאֵל לָכִישׁ וּבָצְקַת וְעֶגְלוֹן וְכַבּוֹן וְלַחְמָס וְכִתְלִישׁ וּגְדֵרוֹת בֵּית דָּגוֹן וְנַעֲמָה וּמַקֵּדָה עָרִים שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה וְחַצְרֵיהֶן”[1].

הזיהוי המקובל לעיר הוא בח'רבת אלמג'דלה, הנמצאת כשמונה ק"מ דרומית לבית גוברין, ובה נמצאו חרסים מהתקופה הישראלית ומהתקופה הביזנטית[2].

מערבית לחורבה נמצאת שמורת הטבע "גבעת גד".

לפי הסברה, המקום נקרא על שם האל השמי גד, כמקומות נוספים בארץ[3].

הערות שוליים

  1. ^ ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוקים ל"ז-מ"א.
  2. ^ אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו, הוצאת מוסד ביאליק, כרך ד', 637.
  3. ^ אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו, הוצאת מוסד ביאליק, כרך ד', 637.
ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

17170345מגדל גד