בראם ון דר סטוק
 | |
| לידה |
13 באוקטובר 1915 איי הודו המזרחיים ההולנדיים |
|---|---|
| פטירה | 8 בפברואר 1993 (בגיל 77) |
| השתייכות |
חיל האוויר המלכותי ההולנדי חיל האוויר המלכותי |
| תקופת הפעילות | 1937–1946 (כ־9 שנים) |
| דרגה | קצין |
| תפקידים בשירות | |
| טייס | |
| פעולות ומבצעים | |
| מלחמת העולם השנייה | |
| עיטורים | |
|
מסדר אורנג'-נסאו צלב הארד ההולנדי חבר מסדר האימפריה הבריטית | |
בראם ון דר סטוק (Bram van der Stok, נודע גם כבוב ון דר סטוק; 13 באוקטובר 1915 - 8 בפברואר 1993) היה טייס קרב הולנדי במלחמת העולם השנייה, שירת בחיל האוויר המלכותי והיה לאלוף הפלות. הוא היה אחד משלושה שבויים בלבד מתוך 76 שהשתתפו בבריחה המפורסמת מסטלאג לופט III בגרמניה והצליחו להגיע אל החופש. עוטר בעיטורי מלחמה. לאחר המלחמה עבד כרופא בארצות הברית.
ביוגרפיה
ון דר סטוק נולד באיי הודו המזרחיים ההולנדיים. הוא בילה את ילדותו במושבות הולנד שם ובים הקריבי, שבהן הועסק אביו בתעשיית הנפט. לאחר שסיים את לימודיו התיכוניים בשווייץ למד רפואה באוניברסיטת ליידן ובאוניברסיטת אוטרכט. היה ספורטאי נלהב ועסק בעיקר בחתירה ובהוקי קרח. ב-1937 הצטרף לחיל האוויר של הצבא ההולנדי.
במלחמת העולם השנייה
לאחר הפלישה הגרמנית להולנד הפיל ון דר סטוק בקרב אוויר את המטוס הגרמני הראשון בקריירה התעופתית שלו. לאחר כניעת הולנד לגרמנים הוא עשה שלושה ניסיונות שלא צלחו לצאת את המדינה ולהגיע לבריטניה כדי להמשיך ולהילחם. הניסיון הרביעי הצליח, כאשר הגיע מרוטרדם לסקוטלנד ביוני 1941 כנוסע סמוי על סיפונה של אוניית סוחר שוודית. לאחר אימון של כחצי שנה הוצב בדצמבר 1941 לטייסת 91 של חיל האוויר המלכותי ולאחר מכן הועבר לטייסת 41, אשר הפעילה מטוסי קרב מדגם ספיטפייר. הוא הוסמך לקצין, ובשירותו בטייסת הצליח להפיל עד אפריל 1942 שישה מטוסים גרמניים נוספים.
ב-12 באפריל 1942, במהלך תקיפת מטרת קרקע בצפון צרפת, הופל מטוסו של ון דר סטוק. הוא צנח ליד העיר סנט אומר ונתפס על ידי חיילים גרמנים. הוא הועבר למחנה השבויים סטלאג לופט III שבמזרחה של גרמניה. בשל הכשרתו הרפואית עבד שם במתקן הרפואי לשבויים. הוא ניסה שלוש פעמים לברוח מהמחנה. הניסיון הראשון נכשל בשל שגיאה שעשה אחד מהשבויים. הניסיון השני נכשל כאשר זקיפים גרמנים הבחינו בזיוף בתעודה שהציג להם כדי לצאת מהמחנה. הניסיון השלישי והמוצלח שלו היה במסגרת הבריחה הגדולה - בריחת 76 שבויים מהמחנה בליל 24–25 במרץ 1944 דרך מנהרה שחפרו במשך חודשים. הוא ברח תחת זהות בדויה של עובד תעשייה הולנדי.
לאחר הבריחה נסע ון דר סטוק ברכבת מהעיר ז'אגאן דרך ברסלאו ודרזדן עד שהגיע לאוטרכט שבהולנד, ובדרך נבדק מספר פעמים על ידי הגרמנים. באוטרכט יצר קשר עם חבר המחתרת ההולנדית. לאחר מספר שבועות של המתנה במחבוא הוא הועבר לבלגיה. שם הוא צויד על ידי המחתרת במסמכים מזויפים של אזרח פלמי ולאחר המתנה נוספת נסע ברכבת מבריסל דרך פריז ועד לעיר טולוז שבצרפת. בטולוז צורף לקבוצה של שבויים אחרים, שהמחתרת הצרפתית הצליחה להעבירה דרך הרי הפירנאים אל מעבר לגבול לספרד. הקונסול הכללי הבריטי בספרד קיבל את פניו, וב-8 ביולי הגיע ון דר סטוק לגיברלטר. משם הוטס לבריטניה, אליה הגיע ב-11 ביולי. הוא היה אחד משלושה שבויים בלבד מבין ה-76 שברחו מסטלאג III והצליחו להגיע אל החופש. כל יתר הבורחים נלכדו, ו-50 מהם הוצאו להורג על ידי הגרמנים.
בבריטניה חזר ון דר סטוק לטייסת 91 והשתתף בפעולות אוויריות במסגרת המערכה בנורמנדי וכן ביירוט רקטות V-1 שנורו מהיבשת אל בריטניה. לאחר שירות בטייסת 74 קיבל במרץ 1945 את הפיקוד על טייסת 322 של חיל האוויר המלכותי, שהייתה מאוישת על ידי טייסים הולנדים ומוצבת בשדה תעופה מאולתר בדרום הולנד. הוא פיקד על הטייסת עד לפירוקה באוקטובר 1945. בהולנד יצר קשר עם בני משפחתו, שאותם לא פגש מאז בריחתו לבריטניה ב-1941. אז נודע לו ששני אחיו נרצחו במחנות הריכוז הגרמניים וכי אביו התעוור חלקית עקב עינויי הגסטפו.
ון דר סטוק עוטר באות מסדר אורנג'-נסאו (אנ'), שנוסף לעיטור צלב הארד ההולנדי שבו עוטר לאחר בריחתו לבריטניה ב-1941. כמו כן קיבל את אות חבר מסדר האימפריה הבריטית.
לאחר המלחמה
לוון דר סטוק הוצע תפקיד פיקודי בכיר בחיל האוויר ההולנדי, אך הוא בחר לוותר עליו וב-1946 שב ללימודי הרפואה באוניברסיטת אוטרכט, שאותם סיים ב-1951. הוא נשא אישה ונולדו להם שלושה ילדים. המשפחה היגרה לארצות הברית. שם עבד כגינקולוג במדינת ניו יורק ובהמשך כרופא כללי במדינת ניו מקסיקו. בהמשך הצטרף לצוות מחקר של נאס"א במדינת אלבמה. ב-1970 עבר להוואי, שם המשיך לעבוד כרופא. הוא שירת גם במילואים במשמר החופים של ארצות הברית ובמסגרת זאת השתתף ב-162 פעולות חילוץ. ב-1980 פרסם אוטוביוגרפיה תחת השם Oorlogsvlieger van Oranje ("טייס קרב של אורנג'").
בראם ון דר סטוק מת בעיר וירג'יניה ביץ' שבוירג'יניה ב-8 בפברואר 1993, בגיל 77. אשתו מתה שלוש שנים קודם לכן.
הנצחה
חלק מקורותיו של ון דר סטוק במחנה השבויים הוכנס לתסריט של סרט הקולנוע "הבריחה הגדולה", שהופק אודות הבריחה שבה השתתף, במסגרת דמותו של השבוי סדג'וויק, שאותה גילם השחקן ג'יימס קובורן. בשנת 2019 פורסמה בבריטניה מהדורה חדשה של האוטוביוגרפיה שלו. מטוס הרקולס של חיל האוויר ההולנדי נקרא על שמו.
קישורים חיצוניים
