ברברית יהודית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ⵜⴰⵎⴰⵣⵉⵖⵜ ⵏ ⵡⵓⴷⴰⵢⵏ [תַמַזִעְ'ת נְ-וּוּדַיֵן]
מפה של קהילות דוברות ברברית יהודית במחצית הראשונה של המאה ה-20
מפה של קהילות דוברות ברברית יהודית במחצית הראשונה של המאה ה-20
מדינות ישראל
אזורים במקור: מרוקו
דוברים ילידיים: 0 (2016)[1]
לא ילידיים: 2,000 (1992)[2]
כתב אלפבית עברי אך לרוב לא נכתבת
משפחה

שפות אפרו-אסיאתיות

קוד שפה

ISO 639-3: קוד jbe

גלוטולוג: jude1262 (לא מתועדת דיה או לא שפה מובחנת)
ראו גם שפהכתברשימת שפות

ברברית יהודיתברברית: ⵜⴰⵎⴰⵣⵉⵖⵜ ⵏ ⵡⵓⴷⴰⵢⵏ, בתעתיק: תַמַזִעְ'ת נְ-וּוּדַיֵן "ברברית של יהודים") הייתה אחת מלשונותיהם של יהודי הרי האטלס, שככל הנראה נכחדה כמה דורות לאחר שקהילות אלה עלו לישראל בשנות ה-50–60 של המאה ה-20.[3] מבחינה בלשנית, מדובר בצבר של כמה וריאנטים לשוניים של ניבי ברברית השונים שדיברו יהודי הרי האטלס במרכז ובדרום מרוקו, ואולי קודם לכן באלג'יריה. לשון זו דוברה כשפה שנייה בקהילות היהודיות, ששפתן הראשונה הייתה מרוקאית יהודית. מיעוט מיהודי האזור דיברו אותה כשפתם הראשונה.[3]

ברברית יהודית והניב אמזירית שדובר בפי הבֵרבֵרים תושבי האזור מובנים הדדית,[4] וריאנטים אלה נבדלים בכמה מאפיינים, דוגמת שימוש במילים שאולות מעברית, וכן בהגיית האלופון [s] במקום הפונמה /š/, וזאת בדומה למרוקאית יהודית.

שמות נוספים ללשון זו, על פי הניב הברברי האזורי: שִלְחית יהודית, אמזירית יהודית (ובתעתיקים חלופיים: אמזיג֗ית יהודית, אמזיע'ית יהודית).

אוכלוסיית הדוברים

סקר שנערך בשנת 1936 מצא, כי כ-145,700 מתוך 161,000 יהודי מרוקו דיברו וריאנט כלשהו של שפה ברברית, ורק 25,000 מהם היו חד-לשוניים.[5]

תפוצה גאוגרפית

בין הקהילות במרוקו שבהן היהודים דיברו ברברית יהודית היו:

  • באזורים דוברי האמזירית, ברכסי האטלס המרכזי והאטלס הגבוה: תִנְרִיר (תנג֗יר/תנע'יר), וִיגָּ'אן, אַסָאכַּה, אִימִינִי, ואדי דְרְעַה, דמנאת, אַיִת בּוּ עוּלִּי.
  • באזורים דוברי השִלְחית, בעמק סוס: אִפְרָאנֶה, תִזְנִית, אִלִּיר (אלּיג֗/אלּיע').[4]

יהודים חיו בקרב אנשי ברבר שבטיים, לעיתים קרובות באותם כפרים, וניהלו איתם קשרי הגנה ישנים.

כמעט כל דוברי הברברית היהודית עזבו את מרוקו בשנים שלאחר עצמאותה, ורוב ילדיהם גדלו במקומות דוברי שפות אחרות. ב-1992 נותרו כ-2,000 דוברים, בעיקר בישראל; כולם היו דו-לשוניים לכל הפחות, עם מרוקאית יהודית.

פונולוגיה

התנועות בברברית יהודית:

קדמיות מרכזיות אחוריות
סגורות i [ɨ] • [ʉ] u
אמצעיות [ə]
פתוחות a

ברברית יהודית מאופיינת בתופעות הפונטיות הבאות:[3]

  • מרכוז של התנועות הסגורות /i/ ו-/u/ לאלופונים [ɨ] ו-[ʉ], בהתאמה.
  • נטרול ההבחנה בין /s/ ל-/ʃ/, במיוחד בקרב דוברים חד-לשוניים.
  • ביטול השִׂפְתוּת של העיצורים הווילוניים המשופתתים /kʷ gʷ xʷ ɣʷ/, למשל המילה "אנחנו, אותנו" nəkkʷni/nukkni "נְכְּוװְּנִי/נוּכְּנִי" נהגית [nəkkni] "נְכְּני".
  • החדרת התנועה המרכזית [ə] (שווא נע) לפירוק צרורות עיצורים.
  • לעיתים קרובות, הכנסת דיפתונג, כמו בערבית יהודית.
  • בחלק מהווריאנטים חלים המעתקים:
    • הפונמה /q/ עוברת חנכוך ומבוטאת כאלופון [kʲ];
    • הפונמה /dˤ/ מאבדת את הקוליות ומבוטאת כאלופון [tˤ], כמו בניבים הערביים המקומיים.
  • באזור עמק סוס, שבמזרח, הפונמה /l/ הופכת לאלופון [n] הן בברברית יהודית והן בערבית.

שימוש

פרט לשימוש כשפת יומיום, ברברית יהודית שימשה גם לדיון בעל-פה בטקסטים דתיים, ונכתבה רק מדי פעם, באותיות עבריות; כתב יד של ההגדה של פסח, שנכתב בברברית יהודית, נדפס מחדש (גלאן-פרנה וזעפרני, 1970). חלק מהתפילות, כמו ברכות התורה, נאמרו בברברית יהודית.[6]

דוגמה בשפה

הדוגמה הבאה לקוחה מתוך כתב יד מתִנריר (תנע'יר, תנג֗יר), המובאת אצל גלאן-פרנה ושיטרית:[4]

+++לתקן ניקוד+++

יִכְדַּמְן אַיְיִנְגָא יִפְּרְעוֹ גֹמַצְר. יִסּוּפְגַג אְרְבִּי אְנְּג דְיְנָג שוֹפוֹש נִדְרע שוֹפוֹש יִכיווֹאַנ

ixəddamn ay n-ga i pərʿu g° maṣər. i-ss-ufġ aġ əṛbbi ənnəġ dinnaġ s ufus ən ddrʿ, s ufus ikuwan.

תרגום: משרתים (זה מה ש)היינו לפרעה במצרים. אלוקינו הוציאנו משם ביד חזקה, בזרוע נטויה.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • P. Galand-Pernet & Haïm Zafrani. Une version berbère de la Haggadah de Pesaḥ: Texte de Tinrhir du Todrha (Maroc). Compres rendus du G.L.E.C.S. Supplement I. 1970. (בצרפתית)
  • Haïm Zafrani, Les langues juives du Maroc, dans Revue de l’occident musulman et de la Méditerranée, IV (1967), 175-88 ;
  • Haïm Zafrani, Littératures dialectales et populaires juives en Occident musulman, P. Geuthner, Paris.
  • Joseph Chetrit. "Jewish Berber," Handbook of Jewish Languages, ed. Lily Kahn & Aaron D. Rubin. Leiden: Brill. 2016. Pages 118-129.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Joseph Chetrit. "Jewish Berber," Handbook of Jewish Languages, ed. Lily Kahn & Aaron D. Rubin. Leiden: Brill. 2016. Pages 118-129.
  2. ^ "Judeo-Berber" במאגר אתנולוג (מהדורה 18, 2015)
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 Chetrit (2016) "Jewish Berber", in Kahn & Rubin (eds.) Handbook of Jewish Languages, Brill
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 P. Galand-Pernet, H. Zafrani, Une Version berbère de la Haggadah de Pesaḥ: Texte de Tinrhir du Todrha (Maroc), Compres rendus du G.L.E.C.S. Supplement I, 1970
  5. ^ Abramson, Glenda (2018-10-24). Sites of Jewish Memory: Jews in and From Islamic Lands (באנגלית). Routledge. ISBN 978-1-317-75160-1.
  6. ^ "Jews and Berbers" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-2008-12-19. (72.8 KB)
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0