ברומאסטר
.jpg)
ברומאסטר (מאנגלית: Brewmaster, בגרמנית: נקרא Braumeister, ולעיתים גם בעברית: ברומייסטר) הוא מהנדס מזון המתמחה בייצור בירה[1]. בעוד שהמונח "ברומאסטר" משמש לרוב עבור כל אדם העוסק בתהליך בישול הבירה, בגרמניה הוא מקצוע רשמי הדורש הכשרה מתקדמת או אקדמית בתחום.
תפקיד
הברומאסטר הוא האדם המחזיק בידע הטכני הנדרש לבחירה ושימוש מיטבי במרכיבים השונים להכנת בירה. הוא מוודא שהשלבים השונים, החל מיצירת הלתת ועד לבישול, מהתסיסה ועד הסינון, מבוצעים כראוי. עבור כל סוג בירה, הוא שולט במתכון ויודע באילו זני שעורה להשתמש, את איכות הלתת הדרושה, את סוג השמרים, את הרכב המינרלים האידיאלי של המים, את אופן הבישול ואת פרופיל התסיסה. הוא מעורב באופן מתמיד בבחירה, בקרה, התאמה וטעימה של הבירה. כמו טבח, הברומאסטר מתאים את המתכונים שלו לתוצרים החקלאיים הזמינים לו, לכל עונה בהתאם לאקלים ולאיכות התוצרת. הברומאסטרים מאומנים בטעימה, כדי שיוכלו לזהות את המאפיינים השונים של הבירה ולתאר אותם[2].
הכשרה מקצועית
גרמניה
בגרמניה, נדרשת הכשרה רשמית לתפקיד. כולל תקופת חניכות, הנמשכת בדרך כלל שלוש שנים ומבחן רשמי. ישנם מספר מכללות ואוניברסיטאות המתמחות בהוראת המקצוע, חלקם אף מעניקות תואר אקדמי בתחום. בנוסף להכשרה המקצועית הלימודים כוללים גם נושאים מתמטיים ומדעיים (כימיה אורגנית ואנאורגנית, מיקרוביולוגיה, פיזיקה ומתמטיקה), הנדסת מכונות והנדסה חקלאית, ואוטומציה של תהליכי ייצור.
ברומייסטרים בגרמניה מועסקים לא רק על ידי מבשלות בירה ויצרני לתת, אלא גם בתעשייה הכימית, מגזר הביוטכנולוגיה, יצרני משקאות לא אלכוהוליים ותעשיית המזון.
האוניברסיטאות הטכניות של פרוסיה החלו להעניק בצו מלכותי של קיסר גרמניה וילהלם השני. באוקטובר 1899, את התואר האקדמי דיפלומה-בראומייסטר בשנת 1903. אחר כך הוצע קורס הכשרה אקדמי בתחום במכון VLB Berlin (אנ') של האוניברסיטה הטכנית של ברלין ובאוניברסיטה הטכנית של מינכן כתואר ראשון.
אוסטריה
באוסטריה, המקצוע נקרא טכנאי בישול בירה ומשקאות; אך אין תואר מקצועי רשמי של ברומייסטר. עם זאת, איגוד הברומייסטרים וטכנאי מבשלות הבירה האוסטריים (BÖBB) מייצג את האינטרסים של העוסקים במקצוע.
שווייץ
בשווייץ, המקצוע שנודע בעבר בשם brewer אך מאז 2001 נלמד כחלק מהתחום המקצועי של טכנולוג מזון. לבוגרים יש הזדמנות להמשיך את השכלתם ולהפוך ל"טכנולוגים של מזון מוסמכים פדרלית". הדיפלומה הפדרלית תואמת את תעודת הברומייסטר אומן הגרמנית. אך בשווייץ אין צורך בהכשרה רשמית כדי לעבוד בתחום. איגוד מבשלי הבירה השווייצרי, שהוא בן למעלה מ-100 שנה, מייצג את האינטרסים של העוסקים בתחום.
בישראל
הברומייסטר המקצועי הראשון בארץ ישראל היה פרץ הירשברוך, שהוזמן להקים ולנהל את מבשלת "תעשיית בירה ארץ-ישראלית" בראשון לציון. הירשברוך היה מהנדס מכונות וכימיה יליד פולין, עם ניסיון של כ-30 שנה בייצור בירה בגרמניה[3]. הוא ייצר את מותגי הבירה הישראלים "נשר", "גולדסטאר" ו"נשר מאלט"[4]. הירשברוך גם הדריך והכשיר את עובדי המבשלה. בשנת 1955 הצטרף למבשלה בראשון לציון מנחם ברלינר, מהנדס כימיה עולה חדש מפולין. הוא נשלח לברלין ללימודים אקדמיים בתחום הבירה, והיה בין הישראלים הראשונים שהוכשרו כברומייסטר מקצועי[5]. הוא שימש בתפקיד במשך כשלושים שנה[5].
בשנת 1953 החלה לפעול "מבשלת שיכר לאומית" בנתניה[6][7]. הברומייסטר הראשון של המבשלה היה מומחה צ'כי, מר אנטונין מסריק, בן אחיו של נשיא צ'כוסלובקיה טומאש מסריק[8]. לאחר איחוד "תעשיית בירה ארץ-ישראלית" ו"מבשלת שיכר לאומית" מנחם ברלינר היה הברומייסטר של החברה הממוזגת[5]. אחר כך שימשו בתפקיד דוד הרלינג ובוריס קזיאנסקי[9].
בעשור הראשון של המאה ה-21 החלו לפעול בישראל מספר מבשלות בוטיק, על ידי יזמים שרבים מהם החלו בבישול בירה כתחביב, באופן ביתי ללא הכשרה ואחר כך למדו את המקצוע במוסדות לימוד לברומאסטרים. בהם יוחאי קודלר שהקים את מבשלת הנגב[10], אחר כך היה שותף להקמת מבשלת בירה שפירא ונסע ללמוד במכון VLB Berlin (אנ')[11]; ואורי שגיא מייסד בירה אלכסנדר, שלמד ב־Siebel Institute (אנ') בשיקגו[12].
בשנת 2009 מונתה על ידי "מבשלות בירה ישראל" ענת מאיר, כברומאסטרית הראשונה בישראל[13]. מאיר היא בעלת תואר ראשון בביוטכנולוגיה, נשלחה לדנמרק ועברה הכשרה במשך חצי שנה באקדמיה של קרלסברג[14]. מאיר הייתה שותפה לפיתוח הבירה "קרלסברג לומה"[15], ומותג הבירה "שקמה"[16].
בשנת 2015 מונתה מרינה זלצר כברומאסטרית של "טמפו"[17]. היא ייצרה את הבירה גולדסטאר "SlowBrew"[18].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ כשהתחביב הופך לעבודת חלומות: כך נראה יום בחייו של ברומאסטר, באתר מאקו, 5 באוקטובר 2016
- ↑ יואב כהן, ענת למדה ביוטכנולוגיה, אך מודעת דרושים אחת לפני 26 שנה הובילה אותה להיות רוקחת בירה, באתר TheMarker, 14 באפריל 2021
- ↑ הירשברוך פרץ, באתר "אלבום משפחות
- ↑ "נשר"-בירה ארץ־ישראלית, הארץ, 12 באפריל 1944
- ^ 5.0 5.1 5.2 הברומייסטר - הוא טועם בירה כבר שלושים שנה: שלוש לגימות כפול עשר כוסות מדי יום, לצד שלושה בקבוקי בירה להנאתו הפרטית. זיכרונו מכיל את כל הנתונים: מי שותה מה, איפה, כמה. הוא יזהה את סוג הבירה ומקורו, גם אם יעירו אותו באמצע הלילה. מנחם ברלינר - אגדת בירה, כותרת ראשית, 27 בפברואר 1985
- ↑ א. אביעל, מפעל שני לייצור בירה, מעריב, 24 ביוני 1953
- ↑ ביח"ר "אביר" החל ביצור בירה מלט, הארץ, 20 ביולי 1953
- ↑ מפעל הבירה בנתניה מתחיל בשיווק, הארץ, 8 ביולי 1953
- ↑ בוריס קזיאנסקי 7.4.50 – 7.1.15
- ↑ מיכל פלטי, בירות הבוטיק משגשגות, באתר הארץ, 14 בספטמבר 2010
- ↑ ברומאסטר יוחאי - בירה שפירא - ירושלמית, באתר בירה שפירא - בירה ישראלית ירושלמית, 5 באוגוסט 2020
- ↑ שיר צרפתי, תכירו את הבירה הישראלית הטובה בעולם, באתר הארץ, 16 בספטמבר 2019
- ↑ ניר קיפניס, הברומאסטר העברית הראשונה, באתר מעריב אונליין, 9 בספטמבר 2014
- ↑ ישראלית בבקבוק: הבחורה שדואגת שהבירה שלכם תהיה טעימה, באתר מאקו, 24 באפריל 2017
- ↑ רותם דרוב, גאווה מקומית: קרלסברג מציגים בירה חדשה שפותחה בישראל, באתר הארץ, 6 ביולי 2020
- ↑ רותם דרוב, שקמה: בירה קראפט ישראלית, באתר הארץ, 23 ביוני 2021
- ↑ טליה לוין, גברת גולדסטאר: הכירו את הברומייסטרית הראשית של טמפו בירות, באתר מעריב אונליין, 6 באוגוסט 2020
- ↑ רואי פרסול, בא לשכונה חבר חדש: הכירו את גולדסטאר SlowBrew, באתר מעריב אונליין, 25 בינואר 2017
ברומאסטר42027271Q764811