ברוק אדמס
 | |||||||
| לידה |
13 בינואר 1927 אטלנטה, ג'ורג'יה, ארצות הברית | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
10 בספטמבר 2004 (בגיל 77) סטיבנסוויל, מרילנד, ארצות הברית | ||||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||||
| השכלה | אוניברסיטת וושינגטון, אוניברסיטת הרווארד | ||||||
| עיסוק | פוליטיקאי, משפטן, שדלן | ||||||
| מפלגה | המפלגה הדמוקרטית | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
ברוקמן "ברוק" אדמס (באנגלית: Brockman "Brock" Adams; 13 בינואר 1927 – 10 בספטמבר 2004) היה פוליטיקאי ומשפטן אמריקאי שייצג את מדינת וושינגטון בקונגרס של ארצות הברית, וכיהן כמזכיר התחבורה של ארצות הברית בשנים 1977–1979, מטעם המפלגה הדמוקרטית.
ביוגרפיה
אדמס נולד באטלנטה שבג'ורג'יה, ולמד בבתי ספר ציבוריים בפורטלנד שבאורגון. בשנים 1944–1946 שירת בצי ארצות הברית ולאחר מכן הוא למד באוניברסיטת וושינגטון שבסיאטל, וב-1948 נבחר לנשיא התאחדות הסטודנטים. הוא סיים את לימודיו ב-1949 והתקבל לבית הספר למשפטים באוניברסיטת הרווארד, שם סיים את לימודי המשפטים שלו ב-1952. אדמס לימד משפטים במכון האמריקאי לבנקאות משנת 1954 עד 1960, וכיהן כתובע פדרלי במחוז המערבי של וושינגטון משנת 1961 עד 1964.
ב-1964 נבחר אדמס לבית הנבחרים של ארצות הברית מטעם המפלגה הדמוקרטית כנציג מחוז הקונגרס השביעי של וושינגטון. הוא התמנה ליו"ר ועדת התקציבים שזה עתה נוסדה במהלך הקונגרס ה-94, ונחשב למועמד מוביל לתפקיד יושב ראש בית הנבחרים של ארצות הברית. ב-22 בינואר 1977 התפטר אדמס מבית הנבחרים לשם מינויו לתפקיד מזכיר מחלקת התחבורה של ארצות הברית בממשלו של הנשיא ג'ימי קרטר. לאחר התפטרותו מהקבינט של ארצות הברית ביולי 1979, חידש אדמס את עיסוקו בחוק ומשפט, הפעם בוושינגטון הבירה, שם היה שדלן בחברת CSX ותאגידי רכבת אחרים.
ב-4 בנובמבר 1986 נבחר אדמס לסנאט של ארצות הברית, אחרי שגבר בקושי על הסנאטור הרפובליקני המכהן סלייד גורטון. אדמס שירת בסנאט תקופת כהונה אחת בלבד, ודפוס הצבעותיו הראה על היותו ליברל איתן. ב-1992 בחר שלא להעמיד את עצמו לבחירה מחדש.
אדמס התגורר בסטיבנסוויל שבמרילנד עד שהלך לעולמו כתוצאה מסיבוכים של מחלת פרקינסון[1].
קישורים חיצוניים
- ברוק אדמס באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ מת'יו דיילי, Former U.S. Sen. Brock Adams dies at 77, באתר סיאטל טיימס, 10 בספטמבר 2004 (באנגלית)
