ברטהולד אופנהיים
תבנית אישיות רבנית ריקה ברטולד אופנהיים (בצ'כית: Berthold Oppenheim; 1867–1942) היה רב העיר אולומואוץ,[1][2] מוראביה, משנת 1892 ועד 1939. הוא נרצח בשנת 1942 בטרבלינקה.[1]
ביוגרפיה
אופנהיים נולד ב-29 ביולי 1867 למשפחת רבנים.[1] אביו, חיים אופנהיים, כיהן (החל מ-1858) כרב ימניצה שבדרום מוראביה, ומאוחר יותר (מ-1868 עד 1891) רב טורון,[1][2] פרוסיה. הוא היה גם אחיינו של הווינאי אייזיק הירש וייס,[1] שהיה נשוי לאחותו של יואכים.
ברטולד אופנהיים למד עברית ויהדות במוסדות שונים ובאוניברסיטאות בברלין ובוורוצלב.[1]
אופנהיים הגיע לאולומואוץ בשנת 1892 ממירוסלאב שבדרום מוראביה, שם הייתה קהילה יהודית חזקה ושם פעל כרב בשנים 1891–1892.[1]
ב-1892, עם הקמת קהילה יהודית עצמאית באולומואוץ, הוכתר אופנהיים לרב הראשון של הקהילה היהודית באולומואוץ. טקס ההכתרה נערך ב-1 בנובמבר 1892.[1]
בשנת 1894 יזם אופנהיים את בנייתו של בית הכנסת באולומואוץ, אשר בנייתו הושלמה ב-1897.[1]
הוא גם העביר הרצאות. למשל, ב-7 במאי 1898, בישיבה החודשית השישית של אגודת "ציון" באולם רייכרט באולומואוץ, הרצה בנושא האנושיות בתנ"ך.[1]
ב-1906 נמנה עם מייסדי איגוד הרבנים של מוראביה-שלזיה, שנוסד בפררוב ב-1906, ואופנהיים נבחר לשמש כסגן יושב ראש. הוא גם הביע את שוכנעו כי האיגוד יוכל לפעול רק מתוך קשר הדוק עם נציגי הקהילות הדתיות היהודיות; מטרותיו צריכות להיות הגברת ההערכה העצמית היהודית; טיפוח ספרות עם ישראל; תחיית הלשון העברית; הקמת ספריות; ארגון הרצאות חינוכיות ומדעיות; ומפגשים תכופים יותר בין הרבנים שיחזקו את תחושת הקולגיאליות ביניהם.[1]
הוא השתתף באסיפות הכלליות של איגוד הרבנים; לדוגמה, ב-21 באוגוסט 1907 באוסטרבה (אז "אוסטרבה המוראבית"), שם עסק בעיקר בשאלת הביטחון הסוציאלי והפנסיוני של רבנים ועובדי קהילות יהודיות, ובאסיפה כללית שנערכה בברנו ב-20 במרץ 1908.[1]
ב-28 במאי 1908 ארגן כנס של איגוד הרבנים של מוראביה-שלזיה שנערך בקזינו הגרמני באולומואוץ.[1]
בשנת 1918, כשרבה של העיירה לושטיצה, עזריאל גינציג, עבר לאנטוורפן, בלגיה, קיבל על עצמו אופנהיים את התפקיד ושימש גם כרבה של לושטיצה.[1]
כמו כן כיהן כחבר במועצה המונה כעשרה חברים של קהילות יהודיות.[1]
הוא לימד עברית בגימנסיה הגרמנית באולומואוץ (שבה, למשל, בשנת הלימודים 1932/1933 למדו בסך הכל 40 תלמידים יהודים, שהיוו 14.4% מכלל התלמידים בבית הספר).[1]
הוא עבד גם בחברה קדישא וייסד את אגודת "פרייטיש-פראיין" שתמכה בתלמידים יהודים עניים בבתי הספר באולומואוץ.[1]
בשנות ה-30 במאה ה-20, בגיל בן 65, ביקר אופנהיים בארץ ישראל.[1]
אופנהיים הגיע לפלשתינה (א"י) לרגל המכביה הראשונה במרץ-אפריל 1932 ותיאר את מסעו בשבועון הציוני של ברנו Jüdische Volksstimme: נסיעה דרך ברצלוב לווינה ומשם לטריאסטה, עצירת ביניים של יום אחד באתונה, והגעה לנמל יפו, משם הייתה הדרך לתל אביב קצרה. אופנהיים סייר ברחבי הארץ: "בדרך זו הגשמתי את משאלת ליבי מזה עשרות שנים לבקר במולדת, לראות את האתרים התנ"כיים וההיסטוריים."[1]
אופנהיים כיהן כרבה של אולומואוץ כמעט לכל אורך קיומה של הקהילה היהודית בעיר לפני מלחמת העולם השנייה. הוא נשאר בתפקידו עד 1939 והוחלף ב-1940 על ידי הרב ארנסט רייך[1] (עד 1942).
גירוש ומוות
ב-8 ביולי 1942 עלה אופנהיים על טרנספורט AAo מאולומואוץ לטרזיינשטט,[1][3] וב-15 באוקטובר 1942 גורש בטרנספורט Bv לפולין (במסגרת מה שכונה "טרנספורט הזקנים") – לטרבלינקה,[1][4] שם נרצח באותה שנה.
לא ידוע אם נפטר בתא גזים, או שנרצח במה שכונה "לזרט" (קבוצת צריפים מוקפת גדר ולידה בור מלא בגופות של פצועים, שהונו אותם להאמין כי יקבלו שם טיפול רפואי בסיסי).[1]
לוחית זיכרון
בשנת 1974 הציב חיל בתי הכנסת באולומואוץ לוחית זיכרון לזכרו של הרב אופנהיים. הלוחית הוצבה בבית הקברות היהודי באולומואוץ, על מצבת אמו הלנה אופנהיים (1839–1929), לצד הקיר הימני של בית הקברות.[1]
אבן נגף
ב-29 וב-30 באוקטובר 2012 הונחו באולומואוץ 42 אבני נגף, ובהן אחת לזכר אופנהיים ואחת לזכר אשתו, בחזית הבניין שבו התגורר עד גירושו ברחוב Třída Svobody מס' 24 (הבניין נהרס בהמשך). על אבן הנגף מופיע הכיתוב הבא[4] (מוצג כאן בתרגום לעברית):
ZDE BYDLEL |
כאן התגורר |
מאמרים
- Berthold Oppenheim, Geschichte der Juden in Olmütz, in: H. Gold (Hrsg.), Die Juden und Judengemeinden Mährens in Vergangenheit und Gegenwart. A collection, Jüdischer Buch- und Kunstverlag, Brünn 1929, pp. 451–456 (in German), downloadable free of charge at the Deutsche Nationalbibliothek (German National Library) by clicking on "Archivobjekt öffnen".
קישורים חיצוניים
- "Olomouc klade druhou vlnu Stolpersteinů" [Olomouc Sets the Second Wave of Stolpersteins]. Žurnál Online (בצ׳כית). 29 באוקטובר 2012. אורכב מ-המקור ב-30 ביולי 2017. נבדק ב-22 במאי 2017.
{{cite web}}: (עזרה)
הערות שוליים
- ^ 1.00 1.01 1.02 1.03 1.04 1.05 1.06 1.07 1.08 1.09 1.10 1.11 1.12 1.13 1.14 1.15 1.16 1.17 1.18 1.19 1.20 1.21 1.22 1.23 "PhDr. Berthold Oppenheim" (בצ׳כית). 4 דצמ' 2008. נבדק ב-14 ביוני 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 2.0 2.1 Gotthard Deutsch, "Joachim (Ḥayyim) Oppenheim", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
Jewish Encyclopedia bibliography:
- Sokolow, Sefer Zikkaron, pp. 126-127, Warsaw, 1889;
- idem, Ha-Asif, vi. 126-127.
- ↑ "Liste aller Transporte nach Theresienstadt" [List of all transports to Theresienstadt] (בגרמנית). נבדק ב-21 במאי 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 4.0 4.1 "rabín Berthold Oppenheim" [Rabbi Berthold Oppenheim] (בצ׳כית). נבדק ב-21 במאי 2017.
{{cite web}}: (עזרה)
ביבליוגרפיה
- Vladimír Jorda: PhDr. Berthold Oppenheim, A biography written for the Jewish Community of Olomouc, online at: Židovská obec Olomouc » Blog Archive » PhDr. Berthold Oppenheim (בצ׳כית)
ברטהולד אופנהיים42545015Q22693378