ברית החייל
ברית החייל היה איגוד ברוח התנועה הרוויזיוניסטית, של חיילים משוחררים יהודים, אשר פעל בשנות ה-30 של המאה ה-20, באירופה ובארץ ישראל.
תולדותיה
הקמתה ופעולותיה
האיגוד נוסד בעיר ראדום שבפולין בשנת 1932. בראש הברית עמד זאב ז'בוטינסקי, שקיים תכתובת ענפה עם מפקדתה.[1] עקרונות החינוך וההתנהגות של חברי ברית החייל כללו משמעת, צבאיות, טקסיות, הדר ונאמנות. חזון הברית היה הקמת מדינה עברית משתי גדות הירדן. וחבריה ערכו פעולות הסברה בקרב יהדות פולין. חוקת "ברית החייל" הייתה נושא לדיונים ובעלת חשיבות רבה לתפיסתם של חברי והנהגת התנועה הרוויזיוניסטית.[2]
רוב אנשי "ברית החייל" היו חיילים ומפקדים לשעבר בצבא הפולני, בסביבות שנות השלושים לחייהם בעת הקמתה. חלקם היו חניכי תנועת בית"ר. עם זאת לא ראתה תנועת בית"ר ב"ברית החייל" מסגרת-המשך לחבריה, אלא בברית הציונים הרוויזיוניסטים (צה"ר). שנה לאחר הקמתה כללה "ברית החייל" למעלה מ-30 סניפים ונבחרה לה מפקדה. באוקטובר 1932, בוועידה הארצית של הברית, אושרו עקרונותיה של הציונות הרוויזיוניסטית. בסוף 1934 הוקמו סניפים של "ברית החייל" בשמונה ארצות אחרות באירופה. בתחילת 1935 החל יישום תוכנית להקמת בתי ספר להכשרה צבאית. הברית קיימה קשרים עם הצבא הפולני, ופעלה באישורו ובאישור משרד הפנים הפולני. אנשי "ברית החייל" העבירו הכשרות צבאיות ואימונים לחברי בית"ר.
ב-1937 התרחבו שורות האיגוד בפולין. דוד קרול, שהיה קצין מילואים בצבא פולין, היה ממנהליה המרכזיים אותה עת. מפקדה הראשי היה מירון שסקין. סניפים מרכזיים הוקמו בערים ורשה, ביאליסטוק ולובלין. בסניפים רבים פעלו גם אנשי אקדמיה ונכבדי קהילה, שראו זכות לעבוד יחד במסגרת אחת עם "אנשי העם".
ערב מלחמת העולם השנייה היו בשורות ברית החייל 25,000 חברים. בגטו ורשה היו אנשי הברית מרכיב באיגוד הצבאי היהודי. בתקופת השואה נספו רוב חברי הברית באירופה.
בארץ ישראל
רבים מחברי "ברית החייל" וחניכיה עלו לארץ ישראל, ועל פי חוק יכלו לקחת עמם נשק שהיה בבעלותם. עם בואם לארץ ישראל הם היו לעתודות לוחמים של מחתרת האצ"ל.
משנת 1936 היו כמה מאות חברים בסניף "ברית החייל" בארץ ישראל. ב-1937 הוקם סניף מרכזי לברית בתל אביב, שקיים קשרים עם סניפי וחברי הברית ברחבי העולם.[3] רבים מאנשי "ברית החייל" נשלחו לשרת כשוטרים ונוטרים. קבוצה של נשים ארגנה הכשרת "עזרה ראשונה". מפקדי ברית החייל בארץ ישראל היו משה רוזנברג ומנחם ארבר, שגם היו מפקדים בבית"ר.
אוסף גדול, הכולל תעודות ומסמכים רבים על "ברית החייל", פעילותה וחבריה, נמצא בארכיון מכון ז'בוטינסקי בישראל.[4]
קישורים חיצוניים
- זאב ז'בוטינסקי, ברית-החייל, הירדן, שנה ג', גיליון 573, 6 במרץ 1936, עמ' 3. (נוסח עברי של מאמרו (ביידיש): ברית-החייל, מאמענט, ז' 5).
- שריון, בטאון המפקדה הראשית של "ברית החייל" בפולין
- תמונת מצעד של חברי "ברית החייל" בגרמניה, אחרי מלחמת העולם השנייה, באתר יד ושם
- יהודה לפידות, הארגון הרוויזיוניסטי "ברית החייל", באתר "דעת"
הערות שוליים
- ^ ראו: תיקים: א 1 - 2/ 25 / 1, א 1 - 2/ 25/ 2, בארכיון מכון ז'בוטינסקי בתל אביב.
- ^ ראו, למשל: ירמיהו הלפרין, חוקת ברית החייל, 1934; תיק ל 1 – 2; וא 1 - 4/ 78, בארכיון מכון ז'בוטינסקי בתל אביב.
- ^ ראו, למשל: Committee for a Jewish Army, London, Brit Hahayal, Tel Aviv, Correspondence, בארכיון מכון ז'בוטינסקי בתל אביב.
- ^ ראו, למשל: תיקים ל 1 - 1 – 23, בארכיון מכון ז'בוטינסקי בתל אביב.
