ברכה רוזנפלד

ברכה רוזנפלד (נולדה ב-15 באוקטובר 1946 בגרמניה), היא משוררת, מבקרת ספרות, מתרגמת, עורכת ופובליציסטית ישראלית. ממייסדי תנועת משוררים לימין ישראל.

קורות חיים

רוזנפלד נולדה כבת בכורה להורים ניצולי שואה במחנה מעבר בקרבת העיר מינכן, גרמניה. אמה היא הציירת, הפסלת והסופרת לנה פיינבורג-ליליינהיים.

בשנת 1958 עלתה לישראל מפולין עם הוריה ואחיה והתגוררה בבת ים. עסקה בבנקאות ובמסחר.

רוזנפלד כתבה את שיריה הראשונים בשנות העשרה של חייה בפולנית. בעברית פרסמה לראשונה בשמה הקודם – ברכה בר-אל - בשנת 1975 ב"על המשמר".
שיריה, רשימות ביקורת ותרגומי השירה והפרוזה שלה מרוסית, מאנגלית ובעיקר מפולנית, פורסמו ב"מעריב", "על המשמר", "דבר", "הארץ ספרים", "מאזניים", "עתון 77", "עכשיו", "דימוי", "פסיפס"^[1], "אפיריון", "נתיב", "רוח אחרת", "מהות", "הליקון", "ביטאון שירה", ו"אנתולוגיה מקוונת לשירה עברית"^[2].
שיריה התפרסמו גם בכתבי עת חשובים ובאנתולוגיות בישראל ובפולין, ותורגמו לאנגלית, פולנית, רומנית ואלבנית.

רוזנפלד עורכת ספרי שירה ופרוזה ומנחה סדנאות לכתיבה יוצרת. ערכה והנחתה אירועי ספרות רבים בבית הסופר ובבית מאניה ביאליק, בתל אביב.

משנת 1998 חברה באגודת הסופרים העברים במדינת ישראל וב-2002 כיהנה כיושבת ראש האגודה. ממייסדי תנועת משוררים לימין ישראל, תנועה המוגדרת כלאומית־ציונית שמטרת העל שלה היא השבת הלגיטימציה לכתיבת שירה ציונית.

רוזנפלד נשואה ואם לשני בנים ומתגוררת בבת ים.

ספרה האחרון של רוזנפלד, "אחר כך הייתי בראשית" זיכה אותה בפרס איגוד סופרי ישראל (אס"י)^[3].
כמו כן, זכתה במלגות ומענקים מקרן עמו"ס, מ"יד ושם" ומקרן יהושע רבינוביץ לאמנויות תל אביב.

ברכה רונפלד, אמי מצירת את עיי הרחוב, באנתולוגיה "תמונה קבוצתית" (ספרות ישראלית במאה ה-21), עמ' 346, הוצאת כרמל, 2017.

26620948ברכה רוזנפלד