ברנדין דורן
ברנדין דורן (באנגלית: Bernardine Dohrn; נולדה ב-12 בינואר 1942) הייתה אחת ממייסדות ארגון השמאל הרדיקלי האמריקאי מחתרת מזג האוויר. בשנים 1970–1973 נמצאה דורן ברשימת עשרת הנמלטים המבוקשים ביותר על ידי ה-FBI.
חייה המוקדמים
ברנדין דורן נולדה בשם ברנדין אורנשטיין בשנת 1942 בוויטפיש ביי, פרבר של המעמד הבינוני-גבוה במילווקי, ויסקונסין. אביה, ברנרד, שינה את שם משפחתם לדורן כשברנדין למדה בבית הספר התיכון. אביה היה יהודי, ואמה, דורותי הייתה נוצרייה ממוצא שוודי. דורן סיימה את לימודיה בבית הספר התיכון בוויטפיש ביי, שם הייתה גזברית מועדון המחול המודרני, חברה בחברת הכבוד הלאומית (NHS) ועורכת עיתון בית הספר.
היא החלה ללמוד באוניברסיטת מיאמי בעיר אוקספורד שבאוהיו, ואחרי שנה עברה לאוניברסיטת שיקגו, שם סיימה לימודי תואר ראשון במדעי המדינה בשנת 1963. בשנת 1967 סיימה ברנדין דורן את לימודי המשפטים שלה, אף הם באוניברסיטת שיקגו. בזמן שלמדה בבית הספר למשפט, היא החלה לעבוד בשיתוף עם מרטין לותר קינג והייתה לסטודנטית הראשונה בין מארגני איגוד עורכי-הדין הלאומי.
פעילות פוליטית
סטודנטים למען חברה דמוקרטית
ב-26 במאי 1968 ייצגה ברנדין דורן בשם איגוד עורכי הדין הלאומי סטודנטים מאוניברסיטת קולומביה שארגנו הפגנות ושביתות סטודנטים ודרשה צו מניעה כנגד פעולות משמעתיות שננקטו כנגדם. ב-14 ביוני 1968 היא נבחרה למזכירת הארגון סטודנטים למען חברה דמוקרטית ונשאלה האם היא מגדירה עצמה כסוציאליסטית, לכך השיבה "אני מחשיבה את עצמי למהפכנית קומוניסטית",[1] באוקטובר 1968 נשאה נאום בו גינתה את הוראתו של ראש העיר של שיקגו דאז, ריצ'רד דיילי, לתקוף מפגינים במהלך הכנס הדמוקרטי הלאומי של שנת 1968. בהמשך אוקטובר באותה שנה, אורגנה בידי סטודנטים למען חברה דמוקרטית פגישה באוניברסיטת קולורדו, בה הביעה ברנדין דורן את דאגתה לגבי עתיד התנועה לאור החרפת מאבקה של הממשלה והתפצלותה של התנועה לפלגים, והכריזה כי בכוונתה להרחיב את התנועה כך שלא תכלול רק סטודנטים. בינואר 1969 דיברה בכנס שאורגן באוניברסיטת וושינגטון לכבוד יום השנה העשירי למהפכה הקובנית.
בהמשך שנת 1969, ברנדין דורן הייתה לאחת הפעילות הבולטות בתנועת הנוער המפכנית (RYM), פלג קיצוני בארגון סטודנטים למען חברה דמוקרטית. בוועידת סטונדטים למען חברה דמוקרטית שהתקיימה ביוני 1969 הופץ מניפסט שנשא את הכותרת "אתה לא צריך חזאי כדי לדעת לאן הרוח נושבת" שנחתם בידי 11 פעילים של תנועת הנוער המהפכנית, וברנדין דורן ביניהם. כותרתו של המניפסט היא ציטוט מתוך שיר של בוב דילן, ובין השאר נכתב בו כי "המטרה [של המהפכה] היא השמדת האימפריאליזם האמריקאי והשגת עולם חסר מעמדות: קומוניזם עולמי". בסוף המניפסט נכתב כי "מחובתה של תנועת הנוער המהפכנית להוביל את ההתארגנות היעילה הנדרשת על מנת לשרוד וליצור שדה קרב מהפכני נוסף. מהפכה היא מלחמה; לכשהתנועה במדינה הזו תוכל להגן על עצמה צבאית מפני דיכוי מוחלט היא תהיה לחלק מהמלחמה המהפכנית. זה ידרוש מסגרת ארגונית, סודיות יעילה ואמון רב מצד חברי הארגון". בנוסף, לפי המניפסט, אפרו-אמריקאים היוו "קולוניה שחורה" בתוך ארצות הברית שגורלה לדרוש עצמאות, ועל תנועת הנוער המהפכנית להאיץ בתהליך.[2] ברנדין דורן אמרה בהקשר זה ש"הדבר הטוב ביותר שאנחנו יכולים לעשות עבור עצמנו, כמו גם עבור הפנתרים [השחורים] והמאבק המהפכני למען שחרור שחור, זה להקים תנועה מהפכנית לבנה מזדיינת".[3]
באוקטובר 1969 נעצרה ברנדין דורן במהלך מהומות שנודעו בשם "ארבעת ימי הזעם" במהלכם אלפי סטודנטים לקחו חלק בהפגנות ומהומות ברחבי שיקגו תוך שהם גורמים נזק רב לרכוש. בדצמבר 1969 התקיימה הוועידה האחרונה של סטודנטים למען חברה דמוקרטית, אותה ניהלו חברי מחתרת מזג האוויר. בוועידה השתתפו כ-300 פעילים ופעילות, ובתחילתה ברנדין דורן קראה למשתתפים להפסיק לפחד ממאבק חמוש. במהלך חמשת ימי הוועידה המשתתפים נפגשו בקבוצות קטנות ולא רשמיות ודנו במשמעויות של ירידה למחתרת ובדרכי הפעולה בהן ינקטו בהמשך.
בסוף שנת 1969 פגשה ברנדין דורן, יחד עם פעילים נוספים במחתרת מזג האווירך מהפכנים נוספים ברחבי העולם, ביניהם חברים בוייטקונג, ונציגים של צפון וייטנאם אותם פגשה בבודפשט שבהונגריה ומהפכנים קובניים אותם פגשה בקובה.
מחתרת מזג האוויר
ברנדין דורן הייתה לאחת הפעילות הבולטות ביותר במחתרת מזג האוויר. היא חתומה על המכתב "הכרזה על מצב מלחמה" ממאי 1970 בו הכריזו חברי מחתרת מזג האוויר מלחמה על ממשלת ארצות הברית והשלימו את המעבר שלהם מפעילות פוליטית ארגונית למאבק חמוש. ברנדין דורן הקליטה את ההצהרה ושלחה תמליל של הקלטת למערכת הניו יורק טיימס. במהלך פעילותה במחתרת מזג האוויר, לקחה ברנדין דורן חלק במספר הפצצות של מבנים ממשלתיים. בנוסף, היא הקימה את הבריגדה הנשית של מחתרת מזג האוויר, שהייתה קבוצת נשים מתוך חברות מחתרת מזג האוויר שחברו במטרה ליצור "תנועת נשים מיליטנטית שמחויבת להשמדת האימפריאליזם האמריקאי" ולניצול "השוביניזם הגברי" כחולשה אסטרטגית. הבריגדה הנשית פעלה גם בתוך הארגון כדי לאגד את הנשים הפועלות בו, ולדון בפוליטיקה פמיניסטית ובקשר שלה למאבקים אותם ניהלו.
מעצרים ומשפטים
ב-22 באוגוסט 1969 ברנדין דורן נעצרה בשיקגו באשמת החזקת סמים. ההגנה טענה שמשטרת שיקגו ביצעה חיפוש לא חוקי ברכב בו נסעה, וההאשמות נגדה בוטלו. ב-20 בספטמבר 1969 נערכה הפגנה נגד מלחמת וייטנאם מול טורניר הטניס גביע דייוויס. במהלך ההפגנה המשטרה עצרה את ברנדין דורן, יחד עם 20 מפגינים נוספים, באשמת הפרעה לסדר הציבורי. ב-26 בספטמבר 1969 היא נעצרה בשיקגו בשנית במהלך הפגנת תמיכה בשמיניית שיקגו, שמונה אנשים שהואשמו בקשירת קשר בהקשר למהומות שהתרחשו בכנס הדמוקרטי הלאומי בארצות הברית בשנת 1968. ב-9 באוקטובר 1969 היא נעצרה בידי משטרת שיקגו במהלך צעדה של הבריגדה הנשית של מחתרת מזג האוויר ושוחררה בערבות ע"ס 1,000 דולר. ב-31 באוקטובר 1969 חבר מושבעים גדול הגיש כתב אישום נגד 22 אנשים, וברנדין דורן ביניהם, על מעורבותם במשפט של שמיניית שיקגו. כתב אישום נוסף הוגש נגדה ונגד 11 חברים נוספים במחתרת מזג האוויר ב-2 באפריל 1970 באשמת קשירת קשר בהקשר למהומות ימי הזעם. אך כתבי אישום אלה בוטלו ב-21 בנובמבר 1972 בידי בית הדין לעררים שמצא כי השופט פעל באופן מוטה כשסרב לאפשר לסניגורים לבחון את המושבעים ולבדוק האם יש להם דעות קדומות.[4]
ב-14 באוקטובר 1970 נכנסה ברנדין דורן לרשימת עשרת הנמלטים המבוקשים ביותר על ידי ה-FBI. היא נשארה ברשימה עד לדצמבר 1973. בזמן ירידתה למחתרת, נישאה ברנדין דורן לביל איירס, חבר נוסף במחתרת מזג האוויר, השניים התגוררו בשיקגו והשתמשו בשמות בדויים, ונולדו להם שני ילדים. בשנת 1980 השניים הסגירו עצמם לרשויות. רבות מהאשמות נגד ברנדין דורן, חלקם במסגרת COINTELPRO, בוטלו עקב עבירות של התובע. היא סירבה להעיד נגד סוזן רוזנברג, חברה נוספת במחתרת מזג האוויר, ולבסוף נאסרה לפחות משנה באשמת תקיפה והפרת תנאי ערבות.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ מקס אלבאום, מהפכה באוויר, 2002, עמוד 70.
- ^ [ אתה לא צריך חזאי כדי לדעת לאן הרוח נושבת], מחתרת מזג האוויר, 18 ביוני 1969.
- ^ ג'מה לזארו ויואורו ויליאמס, בחיפוש אחר מפלגת הפנתרים השחורים, 2006, עמוד 228.
- ^ ארצות הברית נ. דלינגר, פסק דין מה-21 בנובמבר 1972.
