בתיה מלכא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בתיה מלכא (נולדה ב-1981) היא פסלת ואמנית קרמיקה ישראלית, שעוסקת בקו התפר שבין עיצוב ופיסול.

ביוגרפיה

נולדה בחיפה. החל מ-1986 מתגוררת במרכז הארץ. בשירותה הצבאי הייתה גרפיקאית בחיל המודיעין.

בוגרת האקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל, בה למדה בשנים 20082004 במחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית. מלכא יוצרת בטכניקה תעשייתית של יציקות קרמיות ומשלבת פיסול בעבודת יד. יצירותיה מאופיינות באסתטיקה גבוהה, צבע לבן וגימור מבריק.

בתום לימודיה, בשנת 2009, הציגה תערוכת יחיד בגלריה שהם בתל אביב, תערוכה שעסקה בעיצוב כלי אוכל לא שיגרתיים, במטרה להוסיף נפח ערכי לכלים ולאדם המשתמש בהם ובכך להפוך את כל פעולת האכילה לחוויה מנטלית ורב חושית.

בשנת 2010 חלתה מלכא במחלה כרונית קשה ועברה סדרה של ניתוחים ואשפוזים במרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא - תל השומר. בעקבות מחלתה החלה ליצור פסלים בדמויות של תינוקות דבוקים אחד לשני, המכוונים ליצור מניפולציות רגשיות אצל הצופים בהם. בחלוף השנים דמויות אלו הפכו לסימן ההיכר שלה. החשיפה הראשונה של דמות התינוק הדו פרצופי הייתה בביאנלה השישית לקרמיקה ישראלית בשנת 2010, כאשר פסלה של מלכא הופיע בפרסומי האירוע על גבי שלטי חוצות בתל אביב ובעיתונים[1].

אפיון נוסף לפסליה הוא דמויות שקפאו בזמן ובאמצע התנועה. כמו כן, מלכא מפסלת בדמויותיה סמלים של התרבות הארץ ישראלית ומעבירה ביקורת על המודרניזציה והשפעותיה על הגוף והנפש.

ב-2013 נרכש פסלה "צבר" על ידי משכן הכנסת, והוא מוצג בבניין הוועדות. רכישת העבודה נעשתה בהתאם להמלצה של אוצרת הפרויקט, שלומית באומן, ושל ועדה ציבורית שהקימה הכנסת לצורך כך.

כיום מתגוררת בתל אביב ובעלת סטודיו פרטי. אחייניתו של האלוף במילואים עמוס מלכא.

תערוכות ואוספים

תערוכות יחיד

  • 2009 - "דואליקה", גלריה שהם, ת"א[2]
  • 2011 - "על פניה", גלריה שהם, ת"א

תערוכות קבוצתיות

  • 2020 - "קוראת לאלה", מוזיאון בית העיר, ת"א
  • 2019 - "Sweet art", מוזיאון נחום גוטמן לאמנות, ת"א
  • 2019 - "פשעים ועבירות קלות", בית האמנים, ת"א
  • 2018 - "The Great Derangement", גלריית ליטבק, ת"א
  • 2017 - "מעלה מעלה", גלריית החווה, חולון
  • 2017 - "לחם ושושנים 12", קלישר 5, ת"א
  • 2017 - תערוכה קבוצתית, בית קנדינוף, יפו
  • 2017 - יריד אמנות פראלקס, צ'לסי לונדון, אנגליה
  • 2017 - מעון ראש הממשלה, הבית האדום, ת"א
  • 2017 - תערוכת אמנות ישראלית, בנק הפועלים, ת"א
  • 2016 - "הביאנלה השמינית לקרמיקה ישראלית", מוזיאון ארץ ישראל, ת"א
  • 2016 - תערוכה קבוצתית, גלריה הקוביה, ירושלים
  • 2015 - תערוכת סוף שנה, גלריה אלפרד, ת"א
  • 2015 - "לחם ושושנים 10", מכללת שנקר, ר"ג
  • 2014 - "לחם ושושנים 9", מתחם קסטיאל, ת"א
  • 2014 - "גוף עבודות" (אוצרת: שלומית באומן), בית בנימיני, ת"א[3]
  • 2014 - "סלון אביב", קרן בר-גיל, רמת השרון
  • 2014 - "העץ הנדיב", הגלריה לאמנות אום אל-פחם, אום אל-פחם
  • 2014 - "בית חם", גלריית המשכן בבית מאירוב, חולון[4]
  • 2014 - "ארץ נעדרת", בית האמנים תל אביב, ת"א
  • 2014 - "תערוכה ביום", גלריה 3361, ת"א
  • 2014 - "חדר בקרה", גלריה בצלאל 7, ירושלים
  • 2014 - "בית משותף", גלריה P8, ת"א[5]
  • 2014 - "דולס ארט", מוזיאון יפו העתיקה, יפו[6]
  • 2013 - "לחם ושושנים 8", מתחם קסטיאל, ת"א
  • 2013 - "121 סיבות לאהוב אמנות", גלריה 121 לאמנות, ת"א
  • 2013 - "London calling", גלריה Art-factory, אנגליה
  • 2013 - "חלומות בהקיץ", גלריה עירונית בית קנר, ראשון לציון[7]
  • 2013 - "צבע טרי 6", היריד לאמנות עכשווית ועיצוב, ת"א[8]
  • 2012 - "מסע בין חלומות", מוזיאון יפו לעתיקות, יפו[9]
  • 2012 - "לחם ושושנים 7", מתחם קסטיאל, ת"א
  • 2012 - "שוקרן", גלריה שלוש, ת"א
  • 2012 - "אמץ אמן", בית האמנים ע"ש זריצקי, ת"א
  • 2012 - "P8|P13", גלריה P8, ת"א[10]
  • 2012 - "המוכר והלא מוכר", בית אהרון כהנא, ר"ג
  • 2011 - "בית ראשון", מתחם התחנה, ת"א
  • 2011 - "pass forward", גלריה החווה, חולון[11]
  • 2011 - "אגדות בחול", האקדמיה העולמית לפיסול בחול, מוזיאון ארץ ישראל, ת"א
  • 2011 - "הביאנלה השישית לקרמיקה ישראלית", מוזיאון ארץ ישראל, ת"א[12]

אוספים

  • זאב הולצמן - אוסף פרטי
  • הילה ורני רהב - אוסף פרטי
  • מולי ליטבק - אוסף פרטי
  • גיל שויד - אוסף פרטי
  • גלריה אורבן - אוסף פרטי
  • משכן הכנסת - אוסף ציבורי

גלריה

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0