ג'אם סשן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ג'אם סשן אופייני

ג'אם סשןאנגלית: Jam Session, לעיתים Jamming או ג'אמינג) הוא מפגש בין אנשים, שבו הם מנגנים יחד ללא הכנה או ארגון מוגדר מראש.

המונח ג'אם הופיע לראשונה ככל הנראה בשנות ה-20 של המאה העשרים. לפי מילון האטימולוגיה ברשת, המונח הופיע במקור ב־1929 בהגדרה "קטע אלתור חופשי וקצר המבוצע על ידי כל ההרכב". המונח בצורה הרחבה שלו מתייחס היום לכל קטע המאולתר בהרכב במיוחד אם הוא מושפע ממוזיקת הג'אז או הרוק.

הג'אם ככלל הוא יותר להנאתם של הנגנים מאשר להופעה ופעמים רבות משמש לפיתוח קטע מוזיקלי חדש, למציאת עיבוד מתאים או רק לשם פעילות חברתית מוזיקלית. הוא יכול להיות מבוסס על שיר קיים או על מהלך הרמוני מוסכם או מאולתר כולו מתחילתו ועד סופו.

את הג'אם מנגנים נגנים חובבים ומתחילים לשם תרגיל או לשם ההנאה ועד לנגנים מקצועיים המקליטים את הג'אם, עורכים אותו ומפיצים אותו.

ג'אם סשנס בג'אז

סצנת הג'אז הניו יורקית במהלך מלחמת העולם השנייה הייתה מפורסמת בעבור הג'אמים הרבים שלה. אחד המקומות המפורסמים בהם ניגנו הוא "מינטונז פליי האוס" שעבד בשנות ה-40 וה-50 בניו יורק. הג'אמים ב"מינטונז פליי האוס" היוו מפגש מוזיקלי מפרה שממנו יצאו נגנים מפורסמים כגון צ'ארלי כריסטיאן, בן וובסטר, לסטר יאנג, דיזי גילספי, צ'ארלי פארקר ות'לוניוס מונק (שהיה פסנתרן הבית של המקום). אחד הדברים שהפכו את הג'אמים לאגדיים במינטונס היה התחרותיות של הג'אם, כל סולן עלה לנגן עם להקת הבית וניסה להתעלות על קודמיו. מתוך הג'אמים במינטונז נולד הבי בופ.

כיום מסעדות רבות, ברים ומועדונים מחקים את המנהג ומארגנים ערבי ג'אם, לפעמים פתוחים ולפעמים להרכב שבא במיוחד.

ג'אם סשנס ברוק

יחד עם התפתחות יכולותיהם של מוזיקאי הפופ והרוק אנד רול בשנות ה-60 ו ה-70 הפך הג'אם לחלק בלתי נפרד מיצירת המוזיקה. להקות כמו קרים, ג'ימי הנדריקס אקספיריאנס, גרייטפול דד ולהקת האחים אולמן היו מנגנות ג'אמים באורכים של מעל 15 דקות.

כמה ג'אמים מוקלטים ובולטים ברוק:

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'אם סשן בוויקישיתוף
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0