הביטלס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Disambig RTL.svg המונח "The Beatles" מפנה לכאן. לערך העוסק באלבום בשם זה, ראו The Beatles (אלבום).
Disambig RTL.svg המונח "החיפושיות" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו חיפושית.
הביטלס
The Beatles
סמליל הביטלס הביטלס בניו-יורק, 7 בפברואר 1964 בכיוון השעון (מימין למעלה): פול מקרטני, רינגו סטאר, ג'ורג' האריסון, ג'ון לנון
הביטלס בניו-יורק, 7 בפברואר 1964
בכיוון השעון (מימין למעלה): פול מקרטני, רינגו סטאר, ג'ורג' האריסון, ג'ון לנון
מוקד פעילות ליברפול, אנגליה
תקופת הפעילות 19601970 (כ־10 שנים)
סוגה רוקרוק פסיכדלירוק נ' רולפופפופ רוקפרוטו פרוגארט רוקבארוק פופמיוזיק הול
חברת תקליטים פרלופון
קפיטול רקורדס
אפל רקורדס
יונייטד ארטיסטס
Vee-Jay
סוואן רקורדס
פולידור
www.beatles.com
חברים
ג'ון לנון
פול מקרטני
ג'ורג' האריסון
רינגו סטאר
חברים לשעבר
פיט בסט
סטוארט סאטקליף

הביטלסאנגלית: The Beatles; בעברית נקראים החיפושיות או חיפושיות-הקצב[1]), הייתה להקה בריטית, הנחשבת על ידי רבים להרכב המוזיקלי החשוב והמשפיע ביותר של המאה העשרים בסוגת המוזיקה הפופולרית. הלהקה זכתה להצלחה רבה בשנות השישים של המאה העשרים, ומילאה תפקיד מרכזי בתרבות אותה התקופה. הלהקה השפיעה רבות על מוזיקת הרוק והפופ וגרמה למהפך גדול בהיסטוריית המוזיקה. המוזיקה שיצרה הלהקה הייתה בעלת השפעה מכרעת ומתמשכת על התפתחות המוזיקה הפופולרית. חברי הלהקה בהרכבה הסופי היו: ג'ון לנון, פול מקרטני, ג'ורג' האריסון ורינגו סטאר (ריצ'רד סטארקי ג'וניור). בתקופות מוקדמות יותר היו חברים בה סטיוארט סאטקליף (1960) ופיט בסט (1960-1962).הלהקה נוצרה והתגבשה סביב הצמד לנון ומקרטני, שהיו המוזיקאים הבולטים בה לכל אורך דרכה, וכותבי רוב השירים של הלהקה. בראשית דרכה (1962) שאבו חבריה השראה בעיקר ממוזיקת רוק אנד רול אמריקנית. בשלב מאוחר יותר התעשרו מקורות ההשפעה שלהם וכללו בין השאר: מוזיקה קלאסית, פולק ומוזיקה הודית (על ידי ג'ורג' האריסון). שילובן של השפעות אלו בשירי פופ, המבנים המלודיים וההרמוניים המורכבים, ופריצות הדרך החשובות של הביטלס בתחום הקלטת המוזיקה העלו תרומה מכרעת להפיכת מוזיקת הרוק והפופ לסוגה אמנותית ממשית, והעמידו את הביטלס כיוצרים הבולטים ביותר של המוזיקה הפופולרית בשנות ה-60.


בשנת 2004 דירג מגזין הרולינג סטון את הביטלס במקום הראשון ברשימת 100 האמנים הגדולים בכל הזמנים.[2]שם הלהקה הוא הלחם של המילים האנגליות beetles (חיפושיות) ו-beat (קצב).[3] הסיבה המדויקת לבחירה בשם זה אינה ידועה בוודאות, אך ככל הנראה לנון קיבל השראה לשם מהנוהג הנפוץ אצל להקות אחרות לבחור בשם בעל משמעות כפולה.[4] השערה רווחת אחת, שגם חברי הביטלס נתנו לה חיזוק, הייתה שהשם נוצר בהשראת ה-Crickets, להקתו של באדי הולי, שפירושו "צרצרים", אך גם מרמז למשחק הקריקט.[5] השערה נוספת, של מקרטני, היא כי השם התבסס על ביטוי סלנג בסרט "הפרא", שהיה חביב על לנון וסאטקליף.[6] לנון, מקרטני ואחרים העלו גם פירושים אחרים, חלקם שגויים במתכוון.[7]


המוזיקה

יצירותיהם של הביטלס שאבו השראה ממקורות שונים. ניתן לומר שמקור ההשראה העיקרי היה רוק אנד רול של שנות ה-50. ההרמוניות הקוליות הושפעו ישירות מהאמנים השחורים של חברת מוטאון בארצות הברית, והיצירה המוקדמת שלהם, מצ'אק ברי וליטל ריצ'רד. השפעה נוספת על הביטלס הייתה להקת "The Beach Boys", שהצטיינה אף היא בהרמוניות קוליות, אך במקרה זה ההשפעה הייתה הדדית.

באופן אישי שאבו חברי הלהקה השראה ממקורות שונים - לנון ומקרטני הושפעו בתחילה מאלביס פרסלי, באדי הולי, רוי אורביסון והאחים אברלי. לאחר מכן הכיר לנון את עבודתו של בוב דילן ובעקבותיו הוסיף ליצירתו השפעות ממוזיקה עממית. לנון שיחק תפקיד חשוב בכיוון הלהקה אל הפסיכדליה. בסוף דרכה של הלהקה ובשנים שאחרי כן חזר לנון להתעניין בעיקר במוזיקת רוק בסיסית יותר.

מקרטני אחראי להלחנתם של כמה מן השירים המלודיים יותר בלהקה, כמו הבלדות "Yesterday", ו-"Hey Jude". בה בעת הוסיף להתעניין במוזיקת רית'ם אנד בלוז. כמו כן נחשב לחבר בעל ההכשרה המוזיקלית המקיפה ביותר מבין חברי הלהקה, ואחראי לכמה מהחידושים שלהם בתחום העיבוד וההקלטה, זאת לצד השפעתו החשובה של מפיקם, ג'ורג' מרטין, בתחום זה.

האריסון הושפע מאמני הרוקבילי הגדולים של שנות ה-50 כקארל פרקינס, סקוטי מור ודווין אדי. ב-1965 פרץ האריסון דרך חדשה כאשר ניגן בסיטאר בשיר "Norwegian Wood", ולאחר מכן המשיך בדרך זו ושילב מוטיבים הודיים בשירים נוספים של הלהקה. באלבומיהם האחרונים של הביטלס החל האריסון לעבור לקדמת הבמה, בלהיטים כמו "While My Guitar Gently Weeps" (בו משתתף גם אריק קלפטון בסולו גיטרה), "Here Comes the Sun" ו"Something".

תרומתו של רינגו סטאר ללהקה אינה מוערכת דיה. בנוסף לאימוץ סגנון נגינה חדשני וחופשי יותר (לדוגמה בשיר "Ticket to Ride") שהרחיב את גבולות ז'אנר שירי הפופ, תרם רינגו סטאר להרחבת היריעה וקהל היעד, בכך שדמותו המוזיקלית והאישית הנעימה ואף הקריקטוריסטית התגלתה כפופולרית ומתאימה מאד לשירי ילדים. בנוסף, אחראי רינגו סטאר לגלישות האקראיות של הלהקה למוזיקת הקאנטרי, וכן יזכרו תרומותיו בשירים "A Day in the Life", סולו התופים שלו בשיר "The End" (שאכן היה אחד האחרונים שהקליטה הלהקה) ובשיר "Come Together" שבו ניגן תפקיד מעניין לאורך כל השיר. שני שירים שכתב (בעזרת שאר חברי הלהקה, ובעיקר האריסון) ופורסמו באלבומי הלהקה הם: "Don't Pass Me By" ו "Octopus's Garden", אותם גם שר.

המוזיקה של הביטלס עדיין מנוגנת ומושמעת על ידי להקות, אמנים בודדים ותזמורות בכל רחבי העולם.

השפעתם על המוזיקה ועל תרבות הפופ

תופעת הביטלס היוותה נקודת מפנה בתולדות המוזיקה הפופולרית. בשנים שלפני הלהקה, מוזיקת הרוק סבלה מירידה מסוימת בהשפעתה, והביטלס הפיחו בה חיים חדשים. כמו כן הם פרצו את הדרך למוזיקת רוק עשירה ומורכבת יותר (החל מהאלבום Rubber Soul). יש הרואים בהופעתם את קיצו של הרוק אנד רול הקלאסי ותחילת הרוק המודרני. כך לדוגמה, המפיק ריק סקלאר (Rick Sklar) מתחנת הרדיו WABC בניו יורק, אסר בשלב מסוים על התקליטנים בתחנה לנגן שירים מלפני תקופת הביטלס.

עד לביטלס, רוב להקות וזמרי פופ לא כתבו בעצמם את שיריהם, ותפקידם התמצה בעיקר בהעברת השירים לקהל הרחב בעזרת קול נעים ומראה מושך.

הביטלס, יחד עם מפיקם ג'ורג' מרטין וטכנאי ההקלטות ג'ף אמריק, הכניסו חידושים רבים לטכניקות ההקלטה, בזכות הניסיון המתמיד שלהם לחפש צלילים חדשים ומגוונים. אלבומם "Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band" נחשב לאלבום הנושא הראשון - התייחסות ראשונה לאלבום כאל יצירה אמנותית בפני עצמה ולא רק כאוסף שירים. כמו כן, לראשונה הושקעו מאמצים רבים לא רק בשירים עצמם, אלא גם בצורה החיצונית של האלבום.

בשנות ה-60 היו הביטלס חלק מהתופעה הפסיכדלית, קריאה לשלום ולאחווה מצד אחד, והשפעות רבות של סמים מצד שני. הביטלס השתמשו לעיתים קרובות בסמים, ויש שרואים בשירים רבים שלהם עדויות לכך (לדוגמה יש הטוענים ששם השיר "Lucy in the Sky with Diamonds" יוצר את ראשי התיבות LSD, והשיר נשמע כתיאור של הזית הסם LSD).

עם התבססות הלהקה, חבריה החלו להבין שיש להם גם תפקיד פוליטי, גם בעקבות פגישתם עם בוב דילן. הלהקה הוציאה שירים רבים, דוגמת "All You Need Is Love", שהפכו להמנונים לקידום השלום. בעקבות נישואיו של לנון ליוקו אונו, הוא הפך קיצוני יותר בפעולותיו הפוליטיות.

כשנשאלו מקרטני, האריסון וסטאר אודות תרומתם התרבותית, אמרו שלושתם כי הם שבעי רצון בייחוד מכך שמסריהם של השירים היו ברובם חיוביים והאדירו נושאים כשלום, אהבה, אחווה וחופש הפרט.

המוזיקולוג הבריטי וילפריד מלרס היה הראשון שחקר באופן מעמיק את שירי הביטלס. מלרס ביקש להראות כיצד מבנים, הרמוניות, מסורת מלודית ותזמור של שירי הביטלס מוצאים את מקומם כחלק מהמסורת של מוזיקה אירופאית תזמורתית וקאמרית, וטען שלא ניתן "לבודד" את מוזיקת הרוק והפופ מהמסורת המוזיקלית הכללית. הוא אף טען כי לנון ומקרטני הם "כותבי השירים הטובים ביותר מאז שוברט". מלרס שילב הוראה אקדמית והרצאות פומביות (למשל: סדרת הרצאות פומביות אודות Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band סמוך ליציאת האלבום) יחד עם כתיבה אקדמית ופרסומים רבים. ספרו Twilight of the Gods: the Beatles in Retrospect מ-1973 הוא ספר יסוד במחקר האקדמי של הלהקה.

החל משנת 2009 מציעה אוניברסיטת הופ בליברפול תואר שני בלימודי הביטלס.[8]


הביטלס וישראל

הביטלס (או כפי שנקראו בתחילה בארץ: "חיפושיות הקצב") השפיעו רבות על המוזיקה הפופולרית בישראל. בשנת 1965 ניסו האמרגנים בוגטיר ואורי להביאם להופעה בארץ, אך ניסיון זה לא צלח לאחר התנגדות של גורמים שונים. הנימוק הרשמי להתנגדות היה שבואם של הביטלס ישפיע על נוער ישראל לרעה. סגן שר החינוך והתרבות, אהרן ידלין, נימק במליאת הכנסת את ביטול הביקור ב”רמה אמנותית נמוכה של האלילים הצעירים, ובכך שהם גורמים להתפרצויות היסטריות המצריכות גיוס כוחות משטרה”[9] הסברה היא כי הביקור בוטל עקב ריב בין אמרגנים שונים, לאור עדויות בסרט על חייו של האמרגן גיורא גודיק.[10] בכתבה בעתון הארץ מגולל ההיסטוריון אלון גן את פרטי הפרשה. [11] בדצמבר 2013 פורסמו הפרוטוקולים של "הוועדה הבין-משרדית לאישור הבאת אמנים מחו"ל", לפיהן הוועדה קבעה כי "ללהקה זאת אין כל ערך אמנותי", וכן "הופעות הלהקה גרמו להיסטריה ולהשתוללות המונית של בני נוער".[12]

למרות זאת, הגיעו שירי החיפושיות בעיתוי תרבותי והיסטורי (מלחמת ששת הימים ומלחמת ההתשה) שעיצב דור חדש של יוצרים. המדינה נפתחה לתרבות הפופ, עקב המאורעות ההיסטוריים שיצרו "חלון" בין 1967 ו-1973 שהתאים בדיוק לרוח החדשה שהגיעה מליברפול ומלונדון. יוצרים כגון אריק איינשטיין ושלום חנוך, ולהקות כגון החלונות הגבוהים, השלושרים ולהקת אחרית הימים, יצרו תקליטים שלמים בהשפעתם. יהונתן גפן הודה בספרו "חומר טוב" כי רבים מהשירים שנכתבו בתקופת "חבורת לול" היו פשוט תרגומים לעברית של שירי הביטלס,[13] לדוגמה: השירים "אני אוהב לישון" של אריק איינשטיין ו"מה שמתחשק לי זה לישון" של אושיק לוי היו בעצם "I'm Only Sleeping", והשיר "מה שיותר עמוק יותר כחול" של שלום חנוך, שידוע בשם "היא באה השמש" הוא תרגום של השיר "Here Comes the Sun". שיר מעוברת נוסף הוא השיר "ערב של יום בהיר", שתורגם מהשיר A Hard Day's Night. בשירם של יהודית רביץ ויענק'לה רוטבליט "רחבת הריקודים" כתב רוטבליט: "האושר הוא הפשע המושלם", תרגום מהותי של השורה Happiness Is a Warm Gun. נוסף על כך, ראויות לציון גרסאות הכיסוי שהקליטה להקת רוקפור לשלושה משירי הלהקה: Strawberry Fields Forever, Tomorrow Never Knows ו-Rain אשר יצאו לאור במסגרת !For Fans Only משנת 2002, אלבום שכולל בתוכו את עיבודיה של הלהקה לשירים שהשפיעו עליה לאורך השנים.

רבים משירי הלהקה תורגמו לעברית, לרוב בביצועים הומוריסטיים של אריק איינשטיין.

בשנת 1981 יצרו יואב קוטנר בגלי צה"ל ועודד היילברונר סדרת תוכניות רדיו בשם "מסע הקסם המסתורי", שהייתה סקירה מעמיקה וארוכה של הקריירה של הלהקה, ושודרה במשך יותר משנה. הסדרה נחשבת עד היום לאחד מהפרויקטים המוצלחים והמשפיעים ברדיו הישראלי. הסדרה שודרה שנית במתכונת יומיומית החל מה-1 ביוני 1987. משנת 2004 מגיש השר והח"כ מודי זנדברג תוכנית רדיו על הביטלס וחבריה בשם "שומעים חיפושיות" בתחנה 88FM, אשר מוקלטת בכל יום שישי אחר הצהריים. התוכנית עוסקת בנושאים ספציפיים הקשורים ללהקה, מתובלת בפרטים על התרחשויות הלהקה וחבריה, ועוסקת גם בתקופת הסולו של חברי הלהקה.

פול מקרטני הופיע בתל אביב בשנת 2008, לפני כ-45 אלף איש.

בשנת 2017 הוקמה תערוכה אינטראקיטבית חוויתית במרכז ״בגובה העיניים״ במוזיאון הילדים בחולון בה האורחים נחשפים ללהקת הביטלס ולהשפעתה התרבותית והאומנותית.


הערות שוליים

  1. ^ השם באנגלית Beatles הוא משחק מילים על שילוב המילה "חיפושיות", המאויתת באנגלית Beetles, עם המילה "מקצב" (באנגלית: Beat).
  2. ^ 100Greatest Artists of All Time, באתר הרולינג סטון
  3. ^ בעברית תורגם השם ל"חיפושיות הקצב" כדי לא לאבד את כפל המשמעות, ורק בהמשך קוצר ל"החיפושיות".
  4. ^ לדוגמה, Bill Haley & His Comets (ביל היילי (שם של כוכב שביט) והשביטים שלו)
  5. ^ בדיעבד, התברר כי הקריקטס לא היו מודעים לדו־המשמעות, שכן משחק הקריקט לא היה ידוע כלל בארצות־הברית.
  6. ^ גם כאן, כפי שמציין מקרטני, ההשפעה התבססה על טעות בהבנה, שכן המונח beetles בסרט הוא ביטוי סלנג שמשמעותו "בחורות".
  7. ^ לנון גרס, בדברים שכתב למגזין המוזיקלי הליברפולי Mersey Beat, כי השימוש ב-A נגלה לו בחלום, ואילו סינתיה לנון, רעייתו בשנים הראשונות לפרסומה של הלהקה, גורסת כי ציין בפניה שהבחירה באיות נבעה מכך שהיפוך ההברות (les Beat) נשמע "צרפתי ומגניב"
  8. ^ תואר שני בלימודי ביטלס באוניברסיטת הופ, NME‏4 במרץ 2009
  9. ^ יוסי נחמיאס, הכניסה לחיפושיות אסורה, ynet
  10. ^ ריאיון עם יואב קוטנר, 11.5.08
  11. ^ אלון גן, אנטומיה של החמצה היסטורית, באתר הארץ, 18.9.2008
  12. ^ אריק בנדר, למה לא נתנו לביטלס להופיע בארץ?, באתר nrg‏, 9 בדצמבר 2013
  13. ^ הוצאת דביר, עמוד 68



הקודם:
The Swingle Singers
זוכה פרס הגראמי - תגלית השנה
1965
הבא:
טום ג'ונס

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0