ג'ורג' ואקנין
| לידה |
8 באוקטובר 1938 רבאט, מרוקו  |
|---|---|
| פטירה |
15 באוגוסט 2002 (בגיל 63) ישראל |
| התמחות | נוירוכירורגיה |
ג'ורג' אלי רפאל ואקנין (8 באוקטובר 1938 – 15 באוגוסט 2002)[1] היה רופא ישראלי, אשר כיהן כמנהל המחלקה הנוירוכירורגית במרכז הרפואי תל אביב.
ביוגרפיה
ואקנין נולד בעיר רבאט שבמרוקו. בגיל 17 החל לפעול כפעיל העפלה מצפון אפריקה. בגיל 20 יצא ללמוד רפואה באוניברסיטת מונפלייה שבצרפת וסיים את לימודיו ב-1965. שם גם התמחה בנוירוכירורגיה.
ואקנין עלה לישראל ב-1968 ועבד עד לשנת 1977 כרופא במחלקה הנוירוכירורגית במרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא, ושימש שם כראש היחידה לנוירוכירורגיה לילדים. בשנת 1977 עבר לעבוד במרכז רפואי רבין וב-1978 עבר למרכז הרפואי סורוקה. במקביל לעבודתו כרופא שימש מ-1969 כמרצה בחוג לאנטומיה ופתולוגיה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב והגיע שם לדרגת פרופסור ב-1974.
ב-1979 יצא ואקנין לקנדה ועד 1989 היה פרופסור באוניברסיטת מונטריאול (מ-1988- פרופסור מן המניין) וממונה על לימודי הנוירואנטומיה שם, והוכר כמרצה מצטיין. כן ניהל מ-1987 את המחלקה הנוירוכירורגית בבית החולים Hotel-Dieu de Montreal. ב-1989 שב לישראל והתמנה למנהל המחלקה הנוירוכירורגית במרכז הרפואי תל אביב, אותה ניהל עד מותו.
ואקנין פרסם יותר מ-200 מאמרים בתחום עיסוקו. הוא התעניין במיוחד בניתוחי בלוטת יותרת המוח ואף פיתח שיטה לניתוח הבלוטה בגישה דרך נחיר האף, ללא פתיחת הגולגולת. כמו כן ניהל מחקר חלוצי בפיזיולוגיה של חוט השדרה.
בנוסף לעיסוקו הרפואי כתב ואקנין סיפורים קצרים בצרפתית, שתיארו את קורות חייו והידע המדעי שרכש. שבעה מהם זכו בפרסים בתחרויות שנערכו בצרפת.
ואקנין חלה בסרטן הלבלב ונפטר בחודש אוגוסט 2002. הוא הוסיף לנתח עד הימים האחרונים לחייו.
בשנת 2004 הוקמה על שמו העמותה הישראלית להפרעות יותרת המוח.
קישורים חיצוניים
- ג'ורג' ואקנין, באתר העמותה הישראלית להפרעות יותרת המוח
הערות שוליים
