ג'ורג' פרקינס מארש
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. ג'ורג' פרקינס מארש (אנגלית: George Perkins Marsh; 15 במרץ 1801 - 23 ביולי 1882) היה דיפלומט ופילולוג אמריקני, נחשב בעיני כמה לראשון מגיני הסביבה באמריקה וההכרה בהשפעה הבלתי הפיכה של מעשי האדם על פני האדמה. הוא מבשר התנועות הסביבתיות הקיימות, [דרוש מקור] אם כי המותג - שימור סביבתי יהיה מדויק יותר. הפארק ההיסטורי הלאומי Marsh-Billings-Rockefeller בורמונט נקרא על שמו. לספרו אדם וטבע משנת 1864 הייתה השפעה רבה באזורים רבים בעולם.[1][2]
ביוגרפיה
ג'ורג' פרקינס מארש נולד בוודסטוק, ורמונט, למשפחה מוכרת. אביו, צ'ארלס מארש, היה חבר בבית הנבחרים האמריקני. ג'ורג 'מארש סיים את לימודיו באקדמיה פיליפס, אנדובר, מסצ'וסטס, בשנת 1816 וכן את מכללת דארטמות' בהצטיינות הגבוהה ביותר בשנת 1820. הוא למד משפטים בברלינגטון, ורמונט, [דרוש מקור] התקבל ללשכת עורכי הדין בשנת 1825, ועסק במשפטים בברלינגטון. הוא גם התמסר למחקרים פילולוגיים. בשנת 1835 מונה למועצה של ורמונט. שימש כעורך לפרסום המחקר החשוב "מונומנטים עתיקים של עמק מיסיסיפי" שפורסם בשנת 1848.[3]
בשנת 1849 מינה הנשיא זאכרי טיילור את מארש לשגריר ארצות הברית תושב באימפריה העות'מאנית. הוא השפיע על הגדלת הסובלנות האזרחית והדתית באותה אימפריה. בשנים 1852–1853 פעל במשימה ביוון בהקשר למאסרו של המיסיונר האמריקני ג'ונס קינג. הוא ביצע משימה זו במרץ שהפתיע את הדיפלומטים של אתונה והפגין בקיאות רבה בחוקה והחקיקה היוונית, כמו גם במשפט הבינלאומי.
מארש נבחר לחבר האגודה האמריקנית להיסטוריה בשנת 1851.[4]
הוא חזר לוורמונט בשנת 1854. בשנת 1857 התמנה על ידי מושל ורמונט לחקור נושא הדייג. קודם לכן מונה לאחד הנציבים לבניה מחדש של בית המחוקקים במונפלייה, ובשנת 1857 מונה לנציב הרכבות.
בשנת 1861 מינה הנשיא אברהם לינקולן את מארש לשגריר ארצות הברית הראשון באיטליה. מארש היה השגריר האמריקאי שהיה במשימתו פרק זמן הארוך ביותר. הוא שימש כשגריר במשך 21 שנה עד מותו בולומברוסה בשנת 1882.[5] הוא קבור בבית העלמין הפרוטסטנטי ברומא.
עבודה
מארש היה בלשן מוכשר. הוא היה מסוגל לדבר ולכתוב בצורה שוטפת בשוודית וחצי תריסר שפות אירופיות אחרות. הוא היה פילולוג יוצא דופן בימיו, ומלומד בעל רוחב אופקים. הוא ידע הרבה על מדעי הצבא, חריטה ופיזיקה. הוא התמחה באיסלנדית. הוא כתב מאמרים רבים לכתב העת האוניברסלי של ג'ונסון, ותרם ביקורות ומכתבים רבים לכתב עת "האומה".
הוא היה מעריץ של הגותים, עקב וחקר על נוכחותם בכל מה שקשור עם מקימי ניו אינגלנד. הוא היה הבעלים של האוסף הטוב ביותר של הספרות הסקנדינבית מחוץ לסקנדינביה. חלק ממנו הפך בסופו של דבר לרכוש של אוניברסיטת ורמונט, דרך הספרייה של פרדריק בילינגס. בחורף 1858/9 נתן קורס של שלושים הרצאות בנושא השפה האנגלית באוניברסיטת קולומביה, ושנה לאחר מכן העביר קורס שני, על ההיסטוריה הדקדוקית של הספרות האנגלית, לפני מכון לואל, בבוסטון. מארש מילא תפקיד ביצירת המהדורה הראשונה של מילון אוקספורד באנגלית, כששימש כמתאם עם הקוראים האמריקאים.[6]
בשנת 1847 נשא מארש נאום[7] בפני האגודה החקלאית במחוז רוטלנד, ורמונט, והפך לההוגה המודרני הראשון שביצע תיאוריזציה של פעילות האדם והשפעתה על האקלים (אך לא הזכיר פחמן דו-חמצני):
"האדם לא יכול לצוות להנאתו על הגשם והשמש, הרוח, הכפור והשלג, ובכל זאת בטוח שהאקלים עצמו במקרים רבים השתנה בהדרגה והוחלף או התדרדר בגלל פעולה אנושית. ניקוז הביצות והשמדת היערות משפיעים באופן מורגש על התאיידות מהאדמה, ועל כמות הלחות הממוצעת המצויה באוויר. הדבר גורם לשינוי במצב החשמלי של האטמוספירה וכוח פני השטח לשקף, לקלוט ולהקרין את קרני השמש. כתוצאה מכך נוצרת השפעה על חלוקת האור והחום, ועל הכוח וכיוון הרוחות...הטמפרטורה הממוצעת של לונדון גבוהה במעלה או שתיים מזו של האזורים הסובבים אותה. ופלאס מאמין, כי גם אקלים של מדינה כל כך דלילת אוכלוסייה כמו רוסיה אקלימה השתנה בצורה ברורה על ידי סיבות דומות של פעולות האדם."
הספר אדם וטבע
ספרו "אדם וטבע: גאוגרפיה פיזית כפי ששונה על ידי פעולה אנושית" (1864) היווה יצירה מוקדמת של מדע האקולוגיה. מארש טען כי כריתת יערות עלולה להוביל למדבור. בהתייחסו לניצול אדמות שופעות פעם סביב הים התיכון, הוא טען "הפעלת הגורמים שנקבעו על ידי האדם הביאה את פני האדמה לשממה כמעט מוחלטת כמו זו של הירח." הוא טען כי הרווחה מובטחת כל עוד האדם מנהל משאבים ושומר עליהם במצב טוב. רווחת הדורות הבאים צריכה להיות אחת הקובעות בניהול משאבים. מחסור במשאבים הוא תוצאה של איזון לא נכון בשיווי משקל סביבתי. במילים אחרות: שיווי משקל סביבתי נובע מפעולה אנושית בלתי סבירה ולא נקבעת על ידי מחסור מוחלט במשאבים.[8]
הוא קיבל את הרעיון ל"אדם וטבע" מהתצפיות שלו בביתו בניו אינגלנד ומסעותיו באזורים אחרים שהוקדשו לחקירות דומות.[9] מארש כתב את הספר בהתאם לדעה שחיי אדם ופעולתו הם תופעה טרנספורמטיבית, בעיקר ביחס לטבע, ובשל אינטרסים כלכליים אישיים. הוא הרגיש שאנשים ממהרים מדי לברוח מהאחריות שלהם והוא "לא מוכן לעזוב את העולם גרוע מכפי שמצא אותו".[10]
הספר קורא תיגר על המיתוס של אדישותו של כדור הארץ והאמונה כי ההשפעה האנושית על הסביבה זניחה בכך שהוא צייר קווי דמיון לתרבויות העתיקות של הים התיכון.[11] מארש טען כי תרבויות ים-תיכוניות קדומות קרסו בגלל הנסיגה הסביבתית. בירוא יערות הוביל לקרקע סחופה שהוביל לירידה בפריון האדמה. ניתן למצוא אותן מגמות מתרחשות גם בארצות הברית.
הספר היה אחד הספרים המשפיעים ביותר בתקופתו, לצד ספרו של צ'ארלס דרווין על מוצא המינים, והעניק השראה לשימור ולרפורמה בארצות הברית, מכיוון שהוא קידם את מה שקרה לציוויליזציה עתיקה כאשר היא מיצתה את משאבי הטבע שלה.[12]הספר סייע ביצירתו של פארק אדירונדק בניו יורק והיער הלאומי של ארצות הברית. גפורד פינצ'וט, ראש שירות היערות של ארצות הברית, כינה זאת "ביצוע עידן" וסטוארט אודל כתב כי זו הייתה "תחילתה של חכמת האדמה במדינה זו."
משפחה
אשתו השנייה קרוליין (קריין) מארש (1816–1901), אותה נשא בשנת 1839, עסקה בתרגום שירה וספרות גרמנית. היא כתבה על חייו וכתביו של ג'ורג' פרקינס מארש (ניו יורק, 1888).
אוסף אמנות
מארש בחן ואסף באופן פעיל תחריטים, כולל הדפסים עתיקים אירופאיים.[13] האוסף שלו כלל למעלה מאלף הדפסים של אמנים שונים, מהמאות ה -15 עד המאה ה -19, המייצגים יצירות של רמברנדט, אלברכט דירר, וויליאם הוגארת ואחרים.[14] בשנת 1849 רכש המוסד הסמיתסוניאני קבוצה גדולה של הדפסים וספרי אמנות אירופיים של מארש, שהועבר בהפקדה לספריית הקונגרס בשנת 1865. במהלך שנות השמונים והתשעים של המאה ה-19 קיבל הסמית'סוניאן חלק מאוסף מארש, אך חלק ממנו נשאר בספריית הקונגרס.[15]
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:Find a Grave
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
הערות שוליים
- ^ This article incorporates text from a publication now in the public domain: Wilson, J. G.; Fiske, J., eds. (1900). "Marsh, Charles" . Appletons' Cyclopædia of American Biography. New York: D. Appleton.
- ^ This article incorporates text from a publication now in the public domain: Chisholm, Hugh, ed. (1911). "Marsh, George Perkins". Encyclopædia Britannica (11th ed.). Cambridge University Press.
- ^ Squier, E.G. (1848). Ancient Monuments of the Mississippi Valley. Washington, D.C.: Smithsonian Institution. p. 48.
- ^ American Antiquarian Society Members Directory
- ^ United States Department of State
- ^ Ogilvie, Sarah (2012). Words of the World: A Global History of the Oxford English Dictionary. Cambridge University Press. p. 55.
- ^ The 1847 lecture that predicted human-induced climate change, הגארדיאן (באנגלית)
- ^ Lowenthal, David (2015). "Origins of Anthropocene awareness". The Anthropocene Review. 3: 52.
- ^ "MAN AND NATURE.; MAN AND NATURE; or PHYSICAL GEOGRAPHY, AS MODIFIED BY HUMAN ACTION. By GEORGE P. MARSH. 8vo. New-York: CHARLES SCRIENER". The New York Times. 1864-07-25. ISSN 0362-4331. Retrieved 2017-11-20.
- ^ MAN AND NATURE.; MAN AND NATURE; or PHYSICAL GEOGRAPHY, AS MODIFIED BY HUMAN ACTION. By GEORGE P. MARSH. 8vo. New-York: CHARLES SCRIENER". The New York Times. 1864-07-25. ISSN 0362-4331. Retrieved 2017-11-20.
- ^ University of Washington Press - Books - Man and Nature". www.washington.edu. Retrieved 2017-11-20.
- ^ "Marsh, George Perkins, Man and Nature; or, Physical Geography as Modified by Human Action | Environment & Society Portal". www.environmentandsociety.org. Retrieved 2017-11-02.
- ^ "About George Perkins Marsh". http://americanhistory.si.edu/. National Museum of American History. Retrieved 3 March 2015. External link in |website=(help)
- ^ "Marsh Collection: About the Collection". http://americanhistory.si.edu/. The National Museum of American History. Retrieved 3 March 2015
- ^ "The Marsh Collection". http://americanhistory.si.edu/. The National Museum of American History. Retrieved 3 March 2015.
